ארבע שנים לאחר שידור העונה השלישית של "שטיסל", אתמול עלתה ב"יס" סדרת הבת שלה "קוגל", המספרת את קורותיהם של נוחעם (ששון גבאי) ובתו ליבי שטיסל (הדס ירון) לפני שעלו לארץ מאנטוורפן.
נוחעם, סוחר היהלומים, נמצא במשבר אמצע החיים: אשתו מבקשת להתגרש ממנו, בתו מבקשת להשתדך עם בחור ישיבה שהיא פגשה בטראם, והוא מבקש לשדרג את מעמדו - וקוגל. קוגל עם השרוף למטה.
בתחילה נראה נוחעם כאדם למל"ם וטוב לב, אך כבר בפרק הראשון מתגלה שמשהו מסריח אצלו. הוא מוכר קמע שקיבלה אשתו (מילי אביטל) בסכום עתק, וכשהיא מתעמתת איתו הוא משקר לה בנוגע לסכום שקיבל וביתרה קונה מנוי VIP לסאונה יוקרתית בעיר. האירוע הזה הוא שגורם ליידעס לעזוב את הבית ולשקול גירושין, אך זהו רק קצה הקרחון, ולאורך הפרקים מתגלה כי הוא מעורב בתרמית מפוקפקת שכוללת הונאת אלמנות.
ששון גבאי שובה, כתמיד, בתפקיד אב המשפחה. למרות שמתברר שהדמות שלו לא תמימה כפי שנראה בתחילה, גבאי מביא לתפקיד את הפגיעות הנגועה במלנכוליה שכל כך אופיינית לו, ולא קשה להתאהב בו.
גם הדס ירון, בתפקיד ליבי הרווקה הרומנטיקנית, נהדרת. קו העלילה שלה, בין ההידלקות שלה על יושיל'ה (רועי ניק, שלו כבר רזומה עשיר של תפקידים אמוניים - מ"סרוגים" ועד "כיפת ברזל") לשאיפות שלה להיות סופרת, סוחף בקלות גם כשהוא משני לסיפור האב.
בשנים האחרונות סדרות טלוויזיה רבות מנסות להיות גדולות מהחיים, כמו באמריקה, והתוצאה לעיתים קרובות מאכזבת. נראית כמו חיקוי דלוח ומרגישה כמו שאריות שחוממו במיקרו. לא כך ב"קוגל".
אין פה אקשן ופיצוצים, והמתח הכי גדול הוא האם ליבי תבחר ביושיל'ה מהטראם, או שמא יהיה זה עורך העיתון הרגיש שמתחרה על לבה. זהו סיפור מאוד "קטן" ואנושי, ובעיקר מאוד יהודי, כאילו יצא מספריו של שלום עליכם. התיבול היידי, כמו תמיד, נותן תחושה שהיא בו זמנית ביתית ומנוכרת.
הסצינות בהן יושב נוחעם, שמשום מה החליט להיכנס כשותף במסעדת הבית שלו, עם בעלת העסק שזה עתה התאלמנה (רותם אבוהב), והם טועמים יחד קוגל, מרגישות אינטימיות. כאילו הצופה יושב איתם שם במטבח הלא מפואר, אפוף בניחוח סוכר מקורמל ואיטריות חמות. כל זה על רקע נופיה האפרוריים והחורפיים של אנטוורפן, מה שהופך את הסדרה לכזו שיהיה כיף במיוחד לצפות בה בין השמיכות בחורף הקרוב.