גילוי נאות: את הסיפור של הולדת ישו לא הכרתי בכלל. חוץ מהקווים הכלליים של מרים, נצרת, וללכת על המים, אני מודה שעד כה התייחסתי לדברים בשוויון נפש, בלי יותר מדי צלילה אל נבכי ההיסטוריה או הבנה מה קדם למה. ואז הגיע לנטפליקס 'מרים', סרט אמריקאי בריטי עם נוכחות ישראלית מרשימה, שניסה להביא את הסיפור האמיתי של לידת הסמל הבלתי מעורער של הנצרות. היה קשה לצפייה, אבל רציתי להמשיך לצפות בעיקר בזכות השחקנים. בעיקר הישראלים שביניהם. אני אסביר.
לנעליה של מרים הבוגרת, שמגלה שהיא בהיריון מרוח הקודש בגדול, מגלמת נועה כהן בת ה־22 בכישרון שממש לא הייתי מופתעת ממנו. לא היה לי ספק שדרכה לצמרת סלולה, וזו לא הפעם האחרונה שנראה אותה בסרט בינלאומי. עוד מ'האחיין שלי בנץ', סדרת נוער גאונית של כאן חינוכית שאני מאוד אוהבת, ניתן להבין שמדובר במשהו אחר, בשחקנית שממש לא רואים בכל יום. לצדה של כהן, עידו טאקו בתור יוסף, בעלה של מרים, אורי פפר שהיה אביה, אנתוני הופקינס, לא פחות, בתור המלך הורדוס, מילי אביטל בתפקיד מרים החשמונאית, רעייתו של הורדוס, ועוד רבים וטובים.
איך שלא נסובב את זה, הסיפור מטורף. עמוס בפריימים יפים של מדבר ומנגד בסצנות מלחיצות למדי של קנאים שמוכנים לעשות הכל למען הדת או האמונה. ובעצם, לאורך 112 הדקות, תגלו שמרים נולדה ליהויקים וחנה כדי לשרת את האל, ובאורח פלא אותו אל החליט שבנה יושיע את העולם ויהיה הוא נקודת המפנה של האנושות. תדמיינו את כל זה בסרט עתיר תקציב ובקאסט בלתי מוגבל של שחקנים וניצבים.
הסרט היה מעניין, ובאותה מידה גם לא פשוט לצפייה. וכל מה שחיכיתי לו לאורך הסרט היו השחקנים הישראלים, שנדמה שגרמו לי להמשיך גם כשהרגשתי שהסיפור זר לי מדי כדי לדבוק בו. הם עשו עבודה נפלאה, והפיחו חיים בנרטיב שמעולם לא היה שלנו. באשר לסרט עצמו? מעניין האם הוא יצליח להיות נחלתם גם של אנשים שאינם ישראלים, שהם במקרה גם כאלה שלא מקפידים לצרוך כל סרט תקופתי שפוקד את אתרי הסטרימינג. מה שבטוח? תצוגת משחק מרשימה ומעוררת השתאות, וזה היה שווה את הכל.