לכל המעורבים בריאליטי, ראו הוזהרתם: ימי החסד תמו, הצופים לא מטומטמים | פרשנות

העורכים של תוכניות הראליטי מקווים שימי החסד שזכו להם בתחילת המלחמה ימשכו, אבל צר לנו לאכזב אותם שהציבור לא מטומטם, ורואים להם.

הוויכוח על האם תוכניות הראליטי היו צריכות או לא צריכות לחזור לשדר בתחילת המלחמה, הוא ויכוח של שנה שעברה. אבל אין ספק, שהגרסה שקיבלו הייתה גרסה מעודנת, עטופה בצמר גפן, שכל האהבה וההכלה בה ירדה בגרון רק ברוח התקופה. אבל היום, מנצלות תוכניות הראליטי את טוב הלב של תחילת המלחמה, כדי לעבוד על ציבור הצופים בעיניים.

קחו לדוגמה את "הכוכב הבא", לצפות בה בשבועות האחרונים, זה לא פחות משורף בעיניים. בכל שנה אנחנו מקבלים אודישנים בזיונים ותגובות לא פרופורציונליות של השופטים, שמובילות כמובן לפרומואים פומפוזיים, כאילו מינימום אלביס פרסלי בכבודו ובעצמו קם לתחייה. בשנה שעברה, הביקורת הייתה ברצפה, והחלקנו, אמרנו נו טוב, מלחמה. יחד ננצח.

אבל היום, כבר בשלב האודישנים ניכר, שהמצפן של השופטים פשוט עבד איפשהו בדרך, וככל הנראה הם נתנו את כל דעתם המקצועית בידי העורכים באוזניה. את מי צריך להעביר, תגידו לי ותודה. לראות את האודישן של להקת חמסה, היה הרגע ששבר את הכל. איך הולך המשפט? יש גבול לכל תעלול. אמרתי לעצמי, בסדר הם עברו את האודישן, גימיק נחמד. אבל כשהן עברו את שלב הסינון לנבחרות, שאליו עוברים רק 21 אנשים מתוך 67(!!) אז כבר רציתי לשבור את הטלוויזיה. 

צפיתי בפרק אתמול, ושאלתי את עצמי מה אני שומעת. אני לא מתיימרת להיות מבקרת מוזיקה גדולה, אבל גם אני יודעת להגיד שלא היה שם שום דבר מיוחד, בטח לא כזה שמצדיק את התעופה על מאתיים קמ"ש של חבר השופטים. ועם כל הכבוד לעידו מלכה, התרפסות ההתנצלות של אסף אמדורסקי הייתה פשוט מביכה, בן אדם, בנית קריירה שלמה על להיות השופט שאומר את האמת (גם כשהיא לא הייתה האמת), עכשיו אתה נזכר להתרפס ולהתנצל?? אי אפשר להגיד יותר כלום בצל המלחמה? מה הוא כבר אמר לו? שהוא מתחזה? אז תרשו לי להגיד את זה, אחרי הביצוע אתמול זה ברור כשמש. עידו מלכה מתחזה. יכול להיות שהוא מתחזה מאוד מוצלח. יכול להיות שהוא יהיה כוכב על, יש לו מה שנקרא סטאר קוולטי בכמויות, אבל ווקלאית, הוא סתם צועק מעומק הגרון. הכל בסדר, גם אביב גפן הוא מתחזה, ותראה איך זה עבד לו. לעומת זו, אסף אמדורסקי, ממי אתה מפחד?

התוכנית שהביאה לנו דואט כמו של תמיר גרינברג וואלרי חמאתי (שגם לו עושים אידיאליזציה בלתי פוסקת), הסתפקה הפעם בדואט אחד, שאפשר לקרוא לו טוב וגם זה, כמו שאמר אלברט איינשטין, יחסי. וגם הפעם הוא היה של וואלרי חמאתי, אחת משלושת הזמרים היחידים שם שלא משקרים להם בעיניים. לא אודי שניידר אתה לא כזה מיוחד ושובר את המוח, אתה אחלה. וגם אתה יובל גולד, אני מקווה שתצליח, אבל בואו, זה לא העיף אותי מהכיסא וזה לא שאין עוד אלף כמוהו בכל פינה של הטיקטוק, יש להם פוטנציאל וסיכוי טוב להצליח בביצה הישראלית הקטנה אבל זה הכל. כשהתחילה התוכנית הקודמת, שאלתי את עצמי, מה, זה כל מי שנשאר? ואז הבנתי שתהיה עוד תוכנית דואטים, אבל אממה, לא הצלחתי להיזכר אפילו באחד חוץ מיובל רפאל שאמור לשיר שם. ועם כל הכבוד, אם צופה הדוקה כמוני לא זוכרת, מה יגידו אזובי הקיר?

צריך להגיד את האמת, כבר שנים שהכוכב הבא מדשדשת בין רגעים יפים לבין פסע מ"סברי מרנן" עם גגים מיותרים ושופטים מיושנים שהלוואי ומישהו היה אומר להם לדבר פחות ונותן לנו לשמוע את רן דנקר שר עם אבא שלו. אבל נראה שהשנה, משהו בסבלנות של הציבור פקע. אנשים סביבי, שהיו צופים הדוקים לא פחות ממני, מוצאים עצמם חסרי סבלנות ללקננות חסרת הגבולות שפורצת העונה, לפחות פעם עוד היה עניין וגם אני משתמשת בפלאי הטכנולוגיה ופשוט מריצה קדימה את כל מה שהוא לא שיר. מספיק היה לראות אתמול את הביצוע של פרפילאב ואיתי פז (שלמרות מאמצי העורכים למצב אותו כשובר לבבות, הייתי צריכה לחפש עכשיו בגוגל את השם שלו) כדי להבין שהשופטים הפקידו את האוזניים שלהם מחוץ לאולפנים. אהבה לא הייתה שם, למרות מיתוג הריאלטי המתאמץ (שהוא לא חדש, אבל איכשהו בשנת 2024 ובזמן מלחמה, הוא צורם הרבה יותר), וגם הצלחה ווקלאית לא. זה כאב לי באוזניים. ואם הם עברו את צמד הצעירים שפתח את התוכנית, שנכון, לא היו חפים מכישלונות, אבל השתמשו בקולות באופן מפעים,  שאפילו אני חסרת ההכשרה הצלחתי לזהות, אז סימן שבאמת הכל מסחרה.

בסוף התוכנית, הבטיחו לנו הדחה. למה? כי זה הפורמט. וכשהתקשו "השופטים" להחליט, הכריזה רותם סלע, כי הם התווכחו, חשבו, התדיינו, ובסוף החליטו להשאיר את שניהם. מה אמר הנער דולב כשהבין שלא הודח – "את מסתלבטת עלי?". כן דולב, זה גם מה שאני חשבתי. מה זה הסתלבט הזה? מדובר באחת התוכניות הראשונות של שלב הנבחרות, עוד הדחות רבות לפנינו, והשופטים לא הצליחו לבחור בין המפטי לדמפטי? אז שילכו לחפש עבודה אחרת, זה הפורמט.

גם בתוכניות הבישול

בכל עידן ריאליטי המלחמה, חשוב לציין גם את "משחקי השף". תוכנית שלרוב ניחנה ב"קאט דה בולשיט" (עד כמה שניתן, בכל זאת, צריך כסף) ותנו לנו לבשל. גם היא, כמעט ולא עוברת בגרון העונה. וזה שעד כה שתקנו, על הקידום האגרסיבי והלא פרופורציונלי לפאפא ג'ונס ואחרים במהלך התוכניות, זה אולי רק בגלל שאין לתוכנית הזאת מספיק צופים או שהציבור פשוט התרגל שעושים לו מסחרה על הגב. בחייאת ראבק, תוכנית שמתיימרת להיות ברמת בישול גבוהה וזו המשימה? פיצה מבצק מוכן וקינוח מבצק מוכן? סבבה, אפשר להשתתף?

עם הכל עוד התמודדתי, עד הפרק בו הם רצו להצדיע לציבור המתנדבים במלחמה, ואת מי הם הביאו לטעום את המנות? בנקאים מבנק דיסקונט. אני אפילו לא נכנסת למה הבעיה האקטואלית מאחורי המהלך הזה, רק אציין שישבתי בשוק מול הטלוויזיה. ציפיתי שיכנסו לאולם הטעימות, נציגים מעשרות הארגונים שהצילו (לא פחות) את המדינה בשנה האחרונה. אבל לא, מי הכי תרם לנו? בנק דיסקונט. אין ספק.

ומעבר למסחרה הפרסומאית המביכה, ברמת המתמודדים, משחקי השף הבטיחה לנו רמה בשנים האחרונות. זו הייתה הדרך שלה להתנשא על אחותה החורגת המעצבנת לא פחות, מאסטר שף, אצלם הם הבטיחו, אין חובבנים, באים לראות שפים מבשלים. והעונה? מזל שתומאס ושחר מצילים את המצב, אפשר היה לתת להם את הגביע כבר בפרק הראשון. ולא, לשלי לא מגיע סכין זהב, הבחורה לא הצליחה לעשות משימה אישית טובה אחת באמת לאורך על העונה, ובחצי גמר, פוטנציאל זה כבר לא מספיק. ובגלל הרמה הירודה מראש, בשלנים כמו אתי ומקס, נשארים עד שלבים כל כך מאוחרים. הגיע הזמן שנגיד את זה, מקס אתה חמוד, ויש לך מלא כוונות טובות, אבל 90% מהזמן האחרים מצילים לו את המנות. אולי תפסיקו, ואז הוא יעוף. ורותם, שסומן לכוכב בזכות אודישן מוצלח, חברי השופטים אולי כבר תפנימו, לא כל הנוצץ זהב. אפשר לשחרר אודישן אחד מוצלח, אחרי עונה שלמה של כישלונות. למרות זאת, חשוב לציין את הפתעת העונה, בני, שהראה לנו שוב שהכל זה רק סטיגמות (אהמ אהמ אני מדברת אליך מושיק רוט). לסיכום, אם תומאס לא זוכה, אפשר לקפל. 

בשורה התחתונה, אולי בעונה הבאה, יבינו עורכי התוכניות, שימי החסד תמו, ואנחנו מצפים לראות תכניות שיחדשו, לא ילטפו את מי שלא צריך ללטף ולא יזלזלו באינטליגנציה של הצופים. יש מלחמה זה נכון, אבל אנחנו לא מטומטמים. אמנם בעקבות המלחמה עלה מחדש הכוח של תוכן ישראלי בערוצים המסחריים, כי כולנו היינו צמודים לחדשות, אבל הימים עד שנחזור לאמצעי הסטרימינג הם ספורים, אם עורכי התוכניות רוצים להשאיר אותנו איתם, כדי שיתאמצו קצת יותר.