שלישי בערב, אני מתיישבת על הספה לצפות בתכנית הסאטירית הכי נוקבת במדינה, זאת שרצה כבר 20 שנה רצוף על המסך והפכה לאבן דרך בתרבות הישראלית. את פניי מקבל איל קיציס, אותו בחור צעיר שבעבר היה חוד החנית של הקומדיה הישראלית, וכעת הוא עוד פרזנטור של חברת פיננסים גנרית. כך גם מרגיש ההומור של ״ארץ נהדרת״, הוא עדיין עובד, נראה נאה לגילו, קולע בול בהבנת המצב החברתי הישראלי אבל קצת הפך גנרי.
הגנריות הזאת לקחה את הפרשה שהתפוצצה ב״עובדה״ בשבוע שעבר על שרה נתניהו ושילבה אותה עם הלהיט הנוכחי - הסרט ״מרשעת״. כלומר, צבעו את שרל׳ה שלנו בירוק ושמו עליה כובע מכשפה. בצורה הירקרקה הזאת, קיבלנו את דמותה המדויקת של רעיית ראש הממשלה, אותה מגלמת עלמה זק. כאן הבנתי - אין דבר כל כך רע בגנריות, לקבל את כל המידע ישר לפה, בצורה מבדחת וקלילה, שלא נותנת לנו המון חומר למחשבה. רק אומרת לנו: תראו, זאת המציאות. אנחנו מסכימים עם זה, כי זאת באמת המציאות. על מה עוד יש לחשוב כאן?
לצידה של רעיית ראש הממשלה הירוקה שמתבדחת על משפחות שכולות, יושב בנה, יאיר נתניהו, שאותו מגלם רועי בר נתן. אין סיבה להוסיף עוד חיזוק קומי, כי שרה שלנו לוקחת את מלוא תשומת הלב ויכולה למלא מערכונים על גביי מערכונים. אבל תמיד אפשר לרדת יותר נמוך. זאת הבעיה עם ״ארץ נהדרת״, שהם קולעים בול אבל חלש מידי. היינו רוצים לראות משהו יותר שחור ויותר סאטירי. יחד עם הבדיחות ששתולות אצל הדמויות לקידום העצמי של הערוץ, אנחנו עדים לדהייה של הסאטירה הישראלית.
אני בטוחה שהכותבים המוכשרים של הסדרה, הצעירים והותיקים מביניהם, אם הם רק היו יכולים לכתוב בדיחה אמיתית מהלב, ככל הנראה כבר מחר מיקי זוהר היה מכניס אותם למעצר. אולי, זו הסיבה, שאין לנו סאטירה נוקבת. אלא תכנית בידור בינונית פלוס, עם חיקויים ומערכונים שאפשר להזדהות איתם בצורה כואבת. אבל אין לנו חומר למחשבה.
עם זאת, עלינו להיות בשמחה על כך שתוכנית כזאת הפכה למיינסטרים ישראלי בשני העשורים האחרונים. אמנם מיינסטרים שחביב רק על צד אחד של המפה הפוליטית, אבל זה לנצח יהיה כך. אחרי המערכון של יניב ביטון שמגלם את מפכ״ל המשטרה דני לוי, אני מבינה כמה העולם שלנו מעוות. יש כאלה שאינם מבינים את גודל העיוות וגודל הצרה שנקלענו אליה כעם, אותם אלה שלא מבינים ימשיכו לצעוק ״תמצאו לי אחד יותר טוב ממנו״ ויספרו ל״הארץ״ שהיו מצביעים לו גם אם היה יורה בהם.
״ארץ נהדרת״ היא כל הראיונות שלא ראינו, כל הראיונות עם האנשים שמתחמקים מלהגיד את האמת - ״ארץ נהדרת״ אומרת אותה. המערכון עם שרה נתניהו אמר את כל מה שאנחנו מפחדים להגיד בקול, אנחנו כלואים בתוך ריב משפחתי של זוג שצריך ללכת לטיפול. היינו רוצים לשמוע את הקול הזה יותר חזק ויותר צורם, אבל נסתפק במה שיש.