מנדי כהאן הוא איש נחמד. לא צעיר, לא מהדר בלבושו, ויש לו משימת חיים: להציל את היידיש. בלב התחנה המרכזית בת"א הקים מנדי את מוזיאון "יונג יידיש", מרכז תרבות שמטרתו לשמר את התרבות והשפה שננטשו באירופה.
יש ל"מוזיאון" שני חדרים, אלפי ספרים ביידיש, חשמל אין כי העירייה ניתקה בגלל אי־תשלום אז לוקחים מהשכן, יש בשפע מכתבים מעורכי דין וצווי עיקול מכל מי שרק אפשר, כי אין כסף למוזיאון. עיריית ת"א נותנת ביד אחת כמה אלפי שקלים לשנה וביד שנייה מעקלת. גוף אמריקאי לשימור היידיש תורם בערך 800 שקל בחודש - מה אפשר להגיד? מנדי דערטרונקען געווארן אין געלט ביזן האלדז, או כמו שאתם בטח יודעים, מנדי טובע בכסף עד צוואר.
במהלך הסרט מעלה מנדי הצגה על פי ספרו של יצחק בשביס זינגר, "שושה". השחקנים הם כמותו - מתנדבים/מתנדבות עם אהבה עזה לשפת היידיש. ממכשול למכשול מתקדם הבמאי המרוד מנדי עד יום ההופעה, ואז - לעיני קהל נלהב של 12 איש ואישה - קם ונהיה סיפורו של אהרון, סופר היידיש מוורשה, וסיפורן של שלוש מאהבותיו וגם שושה, והיידיש, בזכות המאהב מנדי, זוכה לחיות עוד יום אחד.
"שושה", הוט 8, הוט VOD