ממהדורת החדשות אתמול (שישי) בערוץ 12, עלתה תמונה עגומה למדי. ממשלת ישראל סובלת ממצב קשה של פיצול אישיות, בעגה רפואית אם תרצו, סכיזופרניה, ולחובבי הספרות - מסינדרום ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, אותו יצור שהרע והטוב בנפשו נאבקים זה בזה במאבק איתנים, עד לסוף הבלתי נמנע שבו הרע מנצח.
הכוונה היא לא רק למי שעומד בראש הפירמידה, הלוא הוא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו שפיו וליבו לא שווים ופעם אמר שחייבת לקום וועדת חקירה ממלכתית שתחקור בעניינו של אהוד אולמרט ומלחמת לבנון, ואילו היום, חושב שהוא וחבריו לממשלה האחראים למלחמת חרבות ברזל וזוועות ה-7 באוקטובר, פטורים מוועדה שכזו.
כן, אותו נתניהו שהצהיר קבל עם ועדה שאדם כמו בן גביר לא יכהן בממשלתו והיום מחבק אותו בחיבה רבה ונענה לכל גחמותיו, עד שהגולם קם על יוצרו וגרר אותו ממיטת חוליו, כל הדרך מבית החולים עד למשכן הכנסת, עם תפרים בגופו שעדיין לא הגלידו.
או כמו שפרופסור פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, תיאר אמש במהדורה את אותו יוצר גלמים - ראש הממשלה כאדם שלו שני פנים, נתניהו אחד, ונתניהו שני, כאשר האחד יודע היטיב את הסכנות הכרוכות בהפיכה המשטרית ואת ההשלכות הכלכליות המסוכנות שנובעות ממנה, והשני שמטעמים פוליטיים והישרדותיים מתעלם מהם ומצפצף על הציבור שיסבול מהן קשות.
אבל כפי שאמרתי, פיצול האישיות היא לא רק נחלתו של ראש הממשלה. על פי התמונה שהצטיירה מאולפן שישי, היא גם נחלתם של אישים אחרים בממשלה, כמו השר לענייני ביטחון המזון, מינוח תמוה לחלוטין, שרק ממשלה הזויה מסוגלת להמציא. אותו שר לאותם עניינים, מר דיכטר, תפס מקום מרכזי במהדורה אמש כאשר תואר כמי שבשנים האחרונות, הכפל האישיותי באופיו בלט היטיב וצרם כל כך לחבריו משכבר הימים שרבים מהם ניתקו ממנה מגע.
איך לא, כאשר מצד אחד הצהיר שרק ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום על מנת לחקור את אסון אוקטובר, והיום מזמר זמירות אחרות שינעמו לאוזנו של הבוס. לא סתם לאוזנו, אלא גם לאוזניה העדינות של רעייתו של הבוס. זמירות שמעוררות גועל צרוף, כאשר דיכטר השליך לעברה של חברת הכנסת נעמה לזימי הערה דוחה, באומרו שהיא לא מגיעה לקרסוליים של הגב' שרה נתניהו. וכל זה למה? כי לזימי העזה לשאול אותו מה קרה לו שלפתע הפך את עורו, והיום הוא לא רק שתומך בחוקים שאמורים להיות מנוגדים להשקפת עולמו כאיש שב"כ אמיץ לשעבר, אלא לא מגנה את אשת ראש הממשלה ששלחה אנשים על פי תחקיר "עובדה", לטנף על משפחת פרקש השכולה.
עזבו שזו תגובה דוחה ומעליבה לכשעצמה כלפי חברת הכנסת לזימי, אלא היש ליקוק תחת לאשת ראש הממשלה עמוק וחודרני יותר? שרת התחבורה מירי רגב, מחווירה בליקוקיה לרעיית ראש הממשלה בהשוואה לשר המכובד.
הסימפטומים של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, אותם סימני סכיזופרניה, ניבטים אלינו לא רק מאישיותם של השר דיכטר וראש ממשלתו או גדעון סער, שפעם אומרים דבר אחד ורגע לאחר מכן דבר אחר, אלא גם מעצם אישיותו של שר הבטחון גלנט שפרש השבוע. אותו גלנט, שנכון להיום הוא היחיד מהליכוד שיכול להביא מצביעים מבחוץ גם מהימין וגם מהמרכז, והסקר הפוליטי של חדשות 12 גם מוכיח זאת היטב ומראה שיותר ישראלים סומכים על גלנט שידאג לאינטרס המדינה מאשר נתניהו.
אני חייבת להודות, שכאשר שמעתי לראשונה על פרישתו של גלנט, בניגוד להרבה אחרים ששיבחו אותו על יושרו המוסרי ואומץ ליבו לפעול על פי צו מצפונו, נשארתי די אדישה. בל נשכח שהאיש אחראי למחדל אוקטובר לא פחות משאר חברי הממשלה, ואף יותר. חיצי הרעל כוונו ברובם כלפי הרמטכ"ל, ומשום מה, אחריותו של השר גלנט, התחמקה מתחת לרדאר, כאשר מן הראוי היה שיתפטר, עוד לפני שראש אמ"ן חליווה התפטר.
מהרגע שבישר על החלטתו לפרוש מהחיים הפוליטיים, חיכיתי בכיליון עיניים שמישהו מהפרשנים בערוצי החדשות יקום ויגיד באומץ שטוב עשה, ואל לנו להצטער על כך, אלא נהפוך הוא. הרי על אף עברו הצבאי המפואר, כשר ביטחון הוא פישל ובגדול, ועליו לפנות את מקומו לאלתר ולא לחכות עד לאותו רגע שחבריו לממשלה יכריזו עליו כחבר כנסת פורש, ואז סורפרייז סורפרייז הוא יקדים אותם, על מנת לשמור על כבודו, שזה לכשעצמו, לא צעד אמיץ במיוחד, להיפך: פחדנות לשמה.
יתרה מכך, אם הודעת שאתה פורש בגלל שאתה מתנגד לחוק ההשתמטות, למה לא נשארת והצבעת נגד החוק, ובפרישתך אתה מאפשר לנתניהו וחבר מרעיו להעביר אותו?
לבסוף, זה קרה. היה זה גיא פלג שאתמול לראשונה פוצץ את בועת גלנט וקרא לכלב בשמו. "גלנט אומר שהוא עוד ישוב. לאן ישוב? אתה בשביעי באוקטובר היית שר הבטחון, נטבחו פה אזרחים".
עוד אמר הכתב לענייני משפט: "יש כאלה שמקלסים ומהללים את יואב גלנט ומציגים אותו כמגדלור של יושרה ציבורית, אסור לשכוח לו שהוא עמד מאחורי המעמד המבזה של הנאשם נתניהו בבית המשפט ובטון הגנרלי שלו הזהיר אותנו מפני ההשלכות המסוכנות של ההפיכה המשפטית, הוא הזהיר את כולנו זה לא הפריע לו להתחנן לשר המשפטים, שר ההרס, זרוק לי משהו, הוא מתחנן, ולבסוף הרים את היד שלו לאחד מחוקי ההפיכה המשפטית (צמצום חוק עילת הסבירות). מצד אחד מזהיר מפני ההשלכות הקטלניות של החוק, ומצד שני מצביע בעד החוקים האלה.
"זה ממשיך בהתנהגות שלו כאן. הוא פרש וטוען בצדק כי עמד מאחורי חוק ההשתמטות אז למה לא נשארת לנהל את המערכה הזו? הוא רוצה לחזור, ולא רוצה שיכריזו עליו כחבר כנסת סורר ". אמר פלג והשווה את גלנט לאולמרט " זה מזכיר לי שאולמרט כמה שנים אחרי שיצא מהכלא היו כותרות כי שוקל לחזור למששלה, מה יהיה פה?".
אלא שאז מיהר אברמוביץ לצאת להגנתו של גלנט ואמר "לא דומה דבר לדבר , גלנט הראשון בקואליציה שדרש וועדת חקירה ממלכתית למרות שהוא יודע שהוא הקורבן מספר 2".
ייאמר לזכותו של אלמוג בוקר, שגם הוא ראה את המציאות נכוחה, ולא קשר לגלנט כתרים מיותרים אלא פירשן את החלטתו לפרוש, לאו דווקא בגלל חוק ההשתמטות, אלא מהטעם הפשוט שהוא רצה להבטיח את עתידו הפוליטי ואת שאיפתו לחזור לליכוד ביום מן הימים "כי אם היה חשוב לו חוק הגיוס, היה נשאר ודואג שהוא לא יעבור".
כאמור הממשלה בהתנהגותה מגלה סימנים מובהקים של סכיזופרניה בגלל אישים שאומרים דבר אחד ועושים דבר אחר, אבל גם השר הפורש גלנט, נמנה על אותם אישים.
מצד אחד מצהיר הצהרות בומבסטיות ולכאורה אמיצות, אבל בפועל, ההר הוליד עכבר. אני מתחילה לחשוב שאולי זו מהותה של פוליטיקה במיטבה. באותו הקשר, אני לא יכולה שלא להיזכר בנשיא הנבחר דונלד טראמפ שבזמנו לעג ליואב גלנט וכינה אותו "אידיוט" כי בתחילת מלחמת חרבות ברזל הוא הביע תקווה שחיזבאללה לא יצטרף לחמאס ויתקוף את ישראל, ואז יום למחרת, חיזבאללה תקף.
אז אמנם טראמפ, כמו טראמפ, הוא גס רוח ובוטה לעיתים, אבל תודו שהוא לא לגמרי טעה. לכן, כל התשבחות והכתרים שקשרו לראשו של גלנט על יושרו, ובעיקר אחרי הפרשנויות השכלתניות של גיא פלג ואלמוג בוקר, הם מוגזמים ומופרכים. טוב עשה גלנט שפרש ולא נראה לי שמישהו יתגעגע אליו - גם לא מתוך שורות הליכוד. כי לא ראינו שבזכות כישוריו הגענו לניצחון המוחלט, וגם לא ראינו שעל אף יושרו המוסרי, הוא דרש בתוקף הקמת ועדת חקירה ממלכתית.