העונה הזו של "הכוכב הבא לאירוויזיון" לא מפסיקה להפתיע, וכמו תמיד, האתגרים על הבמה לא רק חושפים את הכישרון, אלא גם את הדינמיקה המורכבת של השופטים והמתמודדים. כל פרק מביא עימו רגעים מרגשים, תובנות כואבות, ורגעים של כישרון מבריק, אבל גם לא מעט החלטות שנויות במחלוקת.
המתמודד הצעיר דולב מנדלבאום שכבש את לב הצופים בשלב מוקדם העז הפעם להקשיב לשופטים, לשנות את הגישה ולבצע משהו שונה. התוצאה? הוכיחה שיש לו את זה – ובגדול. אך ככל שהרמה עולה, מתחילים להרגיש את הצורך במקצועיות נטו, ומי אם לא המנטור המנוסה, אסף אמדורסקי, יודע להצביע על הדרך הנכונה? השופט הקשוח לא מהסס להפעיל את כובד משקלו, ומוכיח שכשיש עליו לסמוך, אין מקום להתפשרויות. "אדום של הנחיה", הוא אמר, ובצדק. כשאמדורסקי בשולחן, אי אפשר להתבלבל.
הפעם, האורח המיוחד היה סטטיק (לירז רוסו), שופט העבר של התוכנית, שהביא עמו לא רק חן אישי, אלא גם אנרגיה שונה. היה מרתק לראות איך הוא מציב את הכוונת על המתמודדים והכניס את האווירה הקסומה שהוא תמיד מצליח להפיק. לסטטיק הייתה משימה מיוחדת – להעניק את עשרת האחוזים שלו רק למתמודד אחד במהלך התוכנית, וההפתעה הייתה שהוא חשף את ההחלטה רק בסיום כל ביצוע. המהלך הזה הצליח להכניס לא מעט מתח ועניין לפרק, ובאופן כללי, איך שסטטיק נכנס – האווירה משתנה מיד. אין ספק שהתוכנית זקוקה בדיוק לזה (התגעגענו).
הראיון עם המתמודד דניאל וייס לפני הביצוע שלו היה רגע משמעותי. אי אפשר היה להתעלם מהכאב הגדול שהוא חווה לאחר ששני הוריו נהרגו בשבעה באוקטובר. יחד עם זאת, דניאל בחר להמשיך ולהביא את השירים האופטימיים, וההחלטה הזו ראויה להערכה. רן דנקר הפתיע כשנתן לו "אדום", והפעם, בפרק הזה, מה שבלט היה השיקול דעת השיפוטי שהופעל בצורה משמעותית. היה אפשר לראות שהשופטים מתקדמים עם התחרות ומתייחסים לכל ביצוע בכובד ראש, תוך תשומת לב רבה יותר לכל פרט ופרט.
המתמודדת עלמה מימון דה רזון בחרה לעשות משהו שונה, ונשמעה פתאום אחרת. העיבוד שלה לשיר "Umbrella" של הזמרת ריהאנה היה בהחלט מעניין, אך רוב השולחן בחר לתת לה "אדום". אני, לעומת זאת, חולקת על דעתם של השופטים. נראה שהם לא ויתרו לה, גם כשהפה שלה התייבש במהלך הביצוע. עם זאת, אפשר להבין, אנחנו נמצאים בשלב מאוחר של התחרות ובסופו של דבר, נראה שהיא עדיין לא מוכנה למאבק הגדול של התחרות.
עידו מלכה שהפעם בחר לשיר שיר מקורי, וההתרגשות הייתה גבוהה. כל השופטים, חוץ מאיתי לוי, מאוד אהבו את הביצוע שלו, אך דווקא לוי הפתיע אותי כשהביע את חוסר שביעות הרצון שלו. "אי אפשר בכל שיר לשים חגורת בטיחות", אמר, ואני מסכימה איתו. גם כשיש ביטחון גדול, חייבים לפעמים להקשיב לשופטים כשמנסים לראות ממנו משהו שונה ורגיש יותר. סטטיק, שהבין את הייחודיות של עידו, בחר לתת לו את הציון שלו, ומלכה סיים עם 97 אחוזים.
לסיום, הגענו לביצוע שסיקרן אותי במיוחד – ולארי חמאתי ליוניקורן. הביצוע שלה היה מרהיב, אם כי ציפיתי ממנה לנסות משהו חדש ולשדרג את הסגנון שלה, כפי שהבטיחה בראיון. לא רציתי לשמוע ממנה עיבוד כזה, אלא פופ, כמו המקור. אני מבינה שזה הסגנון שלה, אבל כמה אפשר לשמוע רק גרסאות שקטות? עם כל זאת, אין ספק שלארי נמצאת בליגה אחרת. היכולות הווקליות שלה והנוכחות על הבמה הופכים אותה לאחת המתמודדות החזקות ביותר העונה. כפי שקרן פלס אמרה, "זמרת בסטנדרט אחר מכולם". עם 88 אחוזים על הביצוע שלה, היא לא הייתה רק המתמודדת האהובה ביותר, אלא גם זו שסיפקה סוף מעניין וסוחף לפרק.
הטור הזה לא יכול להסתיים בלי להזכיר את המתח שמלווה אותנו לקראת הגעת עשרת הגדולים. מי יישאר ומי ייפלט? אם לשפוט לפי הטיזר, אנחנו יכולים לצפות להרבה יותר רגעי שיא ודרמות בהמשך. ולסיכום, "הכוכב הבא לאירוויזיון" לא רק תכנית טלוויזיה – זהו מסע לא פשוט, שמספק לנו תובנות על כישרון, אופי ואומץ. לפעמים יש צורך לקבל את "האדום", גם אם זה לא מה שהיינו רוצים לשמוע, ובסופו של דבר, ככה גדלים.
