ארץ נהדרת היא כבר לא סאטירה, אלא יותר כמו צפייה במהדורת חדשות מעוותת מעט. המערכונים המשמעותיים ביותר היו מערכון הפתיחה ומערכון הסיום. הבין לבין הרגיש יותר כמו לסמן וי - להיכנס במאי גולן, להציג את התמונה בין בן גביר לאלמוג כהן, להכניס את עומר אדם ואביב גפן היחף בהופעה - במערכון שצוחק על איך הגיע מדרך מרשימה והישגים לכדי זמר צעצוע ב"נקסט" (הביקורת הקשה היא כי אני אוהבת את גפן ומגיע לו יותר). אבל נחזור למערכון הפתיחה שלטעמי היה בועט ומדויק.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
שוב הכותבים ראו מבעד למילים ושידרו בדיוק את העניין: בהודעה של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לאחר שנפגש עם צנגאוקר התקבלה המשמעות על חשיבות שמירת הסדר בכנסת, או בקיצור: משפחות החטופים מפריעות לפעילות שלה. זה מעניין, בעיקר כשקוראים את התגובה המלאה ותופסים את הראש, הרי ברור שהבעיה שבגינה יש כרגע בכלל חטופים החלה גם מהמשכן. צנגאוקר, אמו של מתן החטוף, לא הורשתה להיכנס לכנסת, ובארץ הציגו את הצביעות: איל גולן כזמר שמקבל הוקרה, בנצי גופשטיין, ושאר דמויות שנויות במחלוקת, יותר או פחות, נכנסות - בעוד צנגאוקר נשארת בחוץ. או כמו שהשותף שלי אמר: אין כאן יותר מידי תחכום, רק הצגת המציאות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
דבר דומה התבטא במונולוג בין מאי גולן לאריה דרעי, שבו הוא אומר לה "איזה יופי, את מזכירה לי אותי, בקרוב תגנבי יותר בגדול". כבר בצפייה בתחקיר הראשוני על גולן מתקבלת התחושה שמדובר רק בקצה הקרחון. אני רק מניחה שהתנהלות מושחתת מאפיינת שרים רבים במשכן, בעבר ובהווה. כנראה שזוהי הנורמה בכל הנוגע לטיפול בענייני הציבור. נעבור הלאה.
בזמן "הכותרות" היה קטע שתפס לי את הבטן. הוא היה שולי אבל זה הקטע שבו ניסים וטורי מזלזל מעט באישה שמספרת לו איך נלחמה על חייה בעוטף עזה, ובכעס עליו שהוא לא עשה כלום, והוא עונה: "את רוצה להקשיב או להמשיך?". קטע שמעורר אי נוחות לחלוטין וגורם לתהות איפה הוא היה בשבעה באוקטובר. יתרה מזאת, הטיפול הסאטירי בגנץ, כמו גם בלפיד בשבוע שעבר, המחיש את חולשתה של האופוזיציה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
באשר למערכון הסיום של תמיר בר, ובכן, הוא היה מתבקש. גונבים אותנו - אז נגנוב מהחנויות. קלאסי לצחוק בנושא, וכעוקבת ותיקה אחרי עבודתו של בר, אני חושבת שהוא האדם המתאים למשימה שתגרום לנו גם לצחוק וגם לחשוב. גם המערכון על "לשחרר את שולי" היה מעולה, ואהבתי את הרמיזה והביקורת הקלה על פעולות צה"ל. סליחה, "שמאלנית שצופה בארץ נהדרת", בכל זאת.
כאמור, הבעיה אולי היא שארץ מציגים את המציאות ולא מנסים לשנות יותר מדי, כי המציאות כואבת גם ככה. מצד שני, אני תוהה, עד כמה אפשר להגזים עם הטרללת - כשהמציאות גם ככה כזאת.
הצגת פוסט זה באינסטגרם