רועי יפרח, המתחזה ללוחם צה"ל ידע שהוא לא אמור להיות שם, אבל באותה שבת שחורה כשכל המערכות קרסו, הוא קפץ מהבית בלי לשאול שאלות והצטרף ללוחמה נגד מחבלי הנוח'בה.
הוא ניצל את הכאוס העצום שהיה בצה"ל בימי המלחמה הראשונים ונלחם באומץ מול מחבלי חמאס. זה אחד הסיפורים המטורפים שיצא לי לצפות בהם, אזרח עם עבר פלילי, שכלל לא שירת בצה״ל מצליח לקבל נשק ותחמושת, לחדור עמוק לשרשרת הפיקוד הצבאית, לקבל משימות מקצינים, ולהגיע קרוב לראש הממשלה ולרמטכ״ל .
מה שחושף את הבלגן העצום ועומק הביזיון שהיה בצה״ל בימי הלחימה הראשונים, ומדגיש את אחד המחדלים הנוראיים שהתרחשו בצבא תחת פיקודו של הרמטכ"ל.
התחקיר של בן שני "בעובדה" אמש הותיר אותי עם שאלות רבות פתוחות ובעיקר חששות על התנהלות הגוף הגדול במדינה, מה זה אומר על הצבא שלנו, המקום בו אנחנו מפקידים את הדבר היקר לנו מכל, את מיטב בנינו, על מי אנחנו יכולים לסמוך שאירועים מהסוג הזה מתרחשים.
זה בעיקר מציג תמונה עגומה על מקצועיות שאבדה במדינה, שאמורה להיות נר לרגלנו, ובטח בארגונים כמו צהל. וזה מתחיל ונגמר בראש הפירמידה, עם ממשלה רוויה באנשים חסרי מקצועיות שקיבלו תפקידים שגדולים עליהם באלף מידות, בדיוק כמו בן גביר עם עבר פלילי מרשים של 46 כתבי אישום, שמתוכם הורשע בשמונה, והפך להיות שר לביטחון הפנים שאמון על המשטרה.
שלא לדבר על אירועים הזויים כמו טלי גוטליב שנקראת לחקירה ומסרבת להגיע להיחקר במשטרה, כי בממשלה שלנו נמצאים אנשים חסרי רסן שאיבדו את הבושה כי מקצועיות זה מהם והלאה.
עוד שאלה שעלתה, והפעם היא מטילה דופי על המניעים של הכתבה ששודרה בעובדה- יש לו עבר פלילי, הוא לא שירת בצבא, אבל רועי יפרח נושא אקדח ברישיון, "הודות לשר", כך לדבריו של יפרח, הודות לרפורמה של השר בן גביר לרישיונות נשיאת נשק.
הכי מתבקש אילו בן, שני עיתונאי משכמו ומעלה, שהציג אתמול בראיון ידע נרחב בלוחמה ובסוגי נשקים, ובהם פצצות עשן, היה מדייק את יפרח, הרי שהרפורמה של בן גביר החלה בעיקר אחרי ה- 7.10 ורועי יפרח התייצב בשבת השחורה כשהוא כבר נושא רישיון לנשק.
לי זה הרגיש כמו ניסיון של עובדה לקשר בכוח את בן גביר לפרשה ההזויה, ולעשות לבן גביר דה לגיטימציה, רק שבמקרה המדובר נראה שהפעם אין לבן גביר שום קשר.
אני לא יודעת אם לצחוק ממה שצפיתי אתמול ב"עובדה", כי לצערי הבדיחה כולה היא על חשבוננו. זה היה מחזה הזוי שמצטרף לעשרות סיפורים הזויים אחרים, שפקחו את ענינו מאז השבת השחורה.
אני בעיקר לא יודעת מה להרגיש כלפי הבחור הזה, רועי יפרח, שעל פניו עשוי להירשם בדפי ההיסטוריה כגיבור ישראל שקם בבוקר שבת , הציל נפשות סיכן את חייו ונלחם באומץ לב ובהתנדבות מלאה, וכיום הוא מוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח לשנים קדימה, כל זה בניגוד מוחלט לבנו של ראש הממשלה, שככל הנראה סיים בשבת השחורה עוד ערב סוער במיאמי שממומן ממיטב כספנו.
אני תוהה עם עצמי איזה מסר נסתר ניסו ב"עובדה" להעביר אמש עם שידור הכתבה, הרי שמדובר באירוע חריג במינו, אבל באירוע של אדם אחד, ו"עובדה" לא הייתה מציגה כתבה שלמה רק על מקרה יחיד, אילו לא היה לה איזו אג'נדה להעביר לצופה.
האם אילנה דיין מעמידה את הצבא מול כיתת היורים, האם היא מנסה להמתיק את הגלולה המרה של רועי יפרח ולצבוע אותו בצבעים של גיבור לאומי, או האם הניסיון לקשור את האשמה על בן גביר ורפורמת הנשקים כי נראה שזה רק יריית הפתיחה לאירועים פליליים הבאים שיבואו בהמשך?
לצערי נותרתי בלי תשובות.