היוצר והשחקן גיא עמיר, שאמון על כמה להיטים ביניהם "מכתוב", "פצועים בראש", "מזל חתולה" ו"באש ובמים" שנמכרה לנטפליקס, סיפר בריאיון ל"מעריב" על הסדרה החדשה "הראש" של קשת 12 בה הוא מככב, על החשיבות להמשיך ליצור בצל המציאות המטלטלת, שובר הקופות הקולנועי שיצר וההסתייגות שלו מנקיטת עמדה בעניין רפורמת הקולנוע אותה מקדם שר התרבות והספורט מיקי זוהר.

"זו תקופה מאוד מוזרה לעשות בה דברים, אבל היצירה חייבת להמשיך. אנחנו כולנו מג'נגלים בין החיים למציאות שאנחנו יודעים שקורית גם עכשיו בעזה. כולנו מתפללים שזה ייגמר ושיהיה טוב. עכשיו אנחנו בפרמיירה ומנסים, את יודעת, להחזיק את כל הכדורים ביחד".

מלבד היותך שחקן אתה יוצר קולנוע בעצמך. באיזה אופן המציאות משפיעה על תהליך היצירה שלך? נתקלת במעין שיתוק כתיבה?
"תראי, בגדול מה שקרה מאז השבעה באוקטובר זה שיצאו לנו שני פרויקטים. לסדרה 'באש ובמים' אפילו לא עשינו פרמיירה והיא פשוט עלתה בנטפליקס. השני זה הסרט 'מזל חתולה' שמאוד הצליח ומכר השנה הכי הרבה כרטיסים - רבע מיליון. התמזל מזלי שהתפקיד של שני הפרויקטים האלה הוא היה לחבר וככה אני תופס את עצמי בתקופה הזאת.

אני חושב שהתפקיד שלי כבן אדם זה לחבר אותנו. כי קרה פה משהו שמרעיד את כולנו וכל אחד רואה את זה אחרת. אני לא יכול להתמודד עם מה שקורה. אבל אני יכול לבקש ביצירה שלי לחבר בין כולנו. וכשראיתי אנשים שקנו כרטיסים לסרט, באמת לא ידעתי מה אנשים יעשו בתקופה הזאת, אז אהבתי לראות אותם יוצאים אחרי שהם צחקו יחד".

חלקו יחד חוויה משותפת?
"כן, אני חושב שזאת המטרה של רוב היצירות. שבסוף נראה אותם, נחווה איזו חוויה משותפת ונזכור שאנחנו ביחד".

גם הסדרה הנוכחית, "הראש" נמכרה עוד לפני שיצאה לנטפליקס העולמית
"זה מדהים שזה נמכר לנטפליקס. תשמעי, אני לא ראיתי קאסט כזה. זו סדרה מאוד מושקעת וזה קאסט די מטורף. הייתה איזו סצנה של ארוחה שהביאו את כל השחקנים ואמרתי 'וואו זה מדהים'. כל אחד מהאנשים פה יכול להחזיק סדרה לבד. אז אני חושב שזה די מדהים ויכול להיות שגם נטפליקס זיהו את זה, ואמרו אם יש כזה קאסט ורון לשם כותב - אז נראה לי שהם הבינו מה הם לוקחים".

אתה יוצר קולנוע והסרטים שלך נחשבים למאוד מסחריים ומצליחים מבחינה קופתית. מה העמדה שלך בנוגע לרפורמת הקולנוע שמקדם זוהר והמוני יוצרים ויוצרות מיהרו להתנגד לכך?
"אני חושב שקשה לי להגיד דברים כאלה כי זה מראש מעמיד אותי באיזו הבחנה מסוימת. אני לא עושה סרט כי אני חושב שהוא יהיה מצליח - אני עושה סרט כי אני רוצה להוציא משהו מתוכי וזה שזה מצליח זו תחושה מדהימה, אבל אני לא מתעסק ברמה הזאת ברפורמות ודברים כאלה. אני מאמין שיש מקום לכל היצירות ושכולם צריכים להתבטא ושיהיה מקום לכולם. אין לי איזו תחושה כזאת או אחרת".