מדי שבוע, מככבת "ארץ נהדרת" בכותרות ענק עם ביקורות נוקבות, מוצדקות ככל שיהיו, על החטופות והחטופים , המשפחות שאיבדו את יקיריהם, ועל המלחמה הקשה והמחירים הכבדים ששילמנו.

הביקורות עסוקות בעיקר בחוסר רגישות להפוך נושאים כ"כ עדינים וכואבים לבדיחה , אבל איך שלא נביט על זה, בסוף זו המציאות שמכה על דלתנו, זה החיים שלנו מאז השביעי באוקטובר, לא משנה כמה ננסה להמשיך הלאה, הצלקת תרדוף ותישאר איתנו תמיד.

ובמקום לבכות על זה שוב ושוב, למה לא להזיל דמעות של צחוק ובדרך להעביר את המסרים החשובים ביותר על הדחיפות להשיב את כל החטופים הביתה.

אז צפיתי בתוכנית הכי מבריקה בעיני שמוצגת על המסך היום, על הגאונות בסאבטקסט והיצירתיות של כוכבי "ארץ נהדרת", וצחקתי, כמו שהרבה זמן לא צחקתי, צחוק משחרר, מתגלגל, בריא כזה, על המצב העגום שלנו, וגם כמובן חשתי מעט אי נוחות בעקבות אותם ביקורות שמלינות על חוסר רגישות מחשש שמא מישהו  נפגע מהדברים, כי באמת של החיים, בפוליטיקלי קורקט, זה לא נושא להתבדח עליו.

אבל אז הגיע החיקוי של דניאל הגרי, והוא נתן לי בוקס חזק בבטן. כזה שהזכיר לי את המציאות המדממת בה אנחנו חיים, עם 90 חטופים שנותרו בשבי חמאס כבר למעלה מ 15 חודשים וממשלה קרה ומנוכרת שדואגת רק לצרכים הפרטיים שלה.

כשהגרי , בדמות החיקוי, התחיל למנות בפני אותן שבע חטופות ששוחררו בשבוע שעבר, את תקציר האירועים שפיספסו במהלך השנה ושלושה החודשים כשהיו בשבי, והכל כאמור בקורטוב של הומור וביקורתיות, הבנתי עד כמה המציאות שלנו קשה.

הוא התחיל בכך שהציג את עצמו, דניאל הגרי, דובר צה"ל, האיש שהפך לדמות חיובית המשרה בטחון בכל בית בישראל , אבל לא מוכרת בכלל לחטופים והחטופים שנמצאים כבר 15 חודשים בשבי חמאס. פה הבנתי כמה מים עברו בנהר מאז, וכמה זמן הותרנו אותם שם בחושך וברע ואיפשרנו לממשלה שלנו לשחק את המשחקים הפוליטיים שלה על חשבון גורלם של אנשים.

לא משנה כמה סטרואידים וממריצים יתנו לחטופים ולחטופות ביום השחרור, וכמה אומץ לב יפגינו מול המצלמות ביום השחרור, אי אפשר לתאר במילים מה עבר עליהם שם ועד כמה הנפש פצועה ומדממת.

הביקורת כלפי הממשלה, העומד בראשה, ושותפיו לקואליציה ובהם השר סמוטריץ מתנגד נחרץ לעסקה, וכל הדמויות שזכו אמש לחיקוי ובהם מלחכי הפנכה של נתניהו בהובלת גלית דיסטל ודודי אמסלם, היו ראויות ואבסורדיות אבל הן תואמות את המציאות.

אבל אם עסקינן בביקורת כלפי "ארץ נהדרת" , תוכנית הדגל של קשת 12, איך ייתכן שלא שמרו על איזון לפחות למראית עין, ואימצו את האג'נדה של הערוץ מתנגד ממשלה. הרי היו השבוע מספיק סיבות לצחוק על חברי כנסת  מהאופוזיציה ועל הטמטום המוחלט שלהם. הייתי מצפה לחיקוי של  ח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי שהעלתה את הצעת החוק לוועדה ממלכתית, בטיימינג נוראי ומטופש, הצעה שנדחתה ותאלץ לעלות מחדש רק עוד חצי שנה.

גם הטעות המרה של יאיר לפיד כשהטיח מול עובד ערוץ 14 במסיבת עיתונאים כי יצחק מיכאלשווילי, מבעלי ערוץ 14 ישב בכלא על חטיפה ורצח, כשבעצם הוא התבלבל וטעה עם אביו מיכו מיכאלשווילי. אילו היו נותנים את האיזון הראוי הזה היו מושכים קהל צופים נוסף ולא מצדיקים את השם הנרדף שזוכה ערוץ 12 אצל המתחרים,  ערוץ התעמולה.