ארבעה חטופים חללים שבים לישראל, ובהם גופותיהם של משפחת ביבס שירי ובניה אריאל וכפיר. ברגעים אלה ממש שיירה של כוחות צה"ל ובתוכם גופות החללים עושים את דרכם לאבו כביר שם יעברו תהליך של זיהוי. גופי התקשורת עוקבים באדיקות אחרי השיירה והכבוד שהיא זוכה לה משוטרים חיילים, וכל אזרחי מדינת ישראל. בני משפחת ביבס הפכו במותם ובעל כורחם לסמל המלחמה לא רק בארץ אלא בכל העולם.

מהדורות החדשות בחרו הפעם שלא להציג את טקס הראווה האכזרי של חמאס, כפי שאני מלינה עליו מדי שבוע ובטענה כי מדובר בשעת צפייה של ילדים שאסור שייחשפו למראות האלה, כשגופות של ילדים זכים וטהורים נמסרות לצלב האדום על ידי המרצחים האכזריים שהיו אחראים למותם. ובעוד אנחנו נמנעים מלשדר את המחזה המזעזע בציניותו האכזרית, ארגון הטרור חמאס וערוצי התקשורת התומכים בו כמו אל ג'זירה, בחרו בניגוד מוחלט אלינו, לשדר את הטקס המחריד, מה שרק מדגיש את הפער התרבותי והערכי בינינו ובינם.

מהדורות החדשות בחרו שלא לשדר את התמונות שהורגלנו לראות בחודשים האחרונים מדי שבת עם המון פלסטיני אכזרי צמא דם, ובכל זאת זו הייתה מהדורה קשה לצפייה לא פחות, אם לא יותר, גם בלי הטקס. כי למוח האדם יש נטייה כשהוא לא מקבל את התמונה המלאה, למלא אותה בעצמו, כפרי דמיונו, וכגודל הדמיון הרחקנו למחוזות קשים מדי להכלה.

השיירה שנסעה עם החללים החטופים בתוכה, הייתה כמו טקס כבוד עצוב וקשה ואפילו השמיים קדרו ובכו והקשת בענן שנפרשה לאורך קו החוף, לא הצליחה להרגיע את ליבנו הדואב. הסערה ממש עוד רגע בדרך אלינו מדווחים החזאים, והיא סימבולית לסערה המתרחשת בתוכנו.

מגישת המהדורה המרכזית יונית לוי לבשה שחורים ומגישי המהדורות והפאנליסטים שהגיעו לאולפנים התייצבו בפנים נפולות על המרקע ושפת גופם והבעות פניהם שיקפו את כאבם ואת העצב שפקד את כולנו. עצב, אי נוחות והטון השקט של מגישי החדשות, וכל התמהיל הזה שהתכנס לרגע אחד של כאב, וליום השידורים הכי קשה שצפינו בו עד היום.

ניר דבורי מקריא שירה בשידור ומדבר על ימי השואה, ומנסה לשלוח חיזוק לעם, עברנו את השואה, נעבור גם את זה, וירון אברהם זועם ואומר שאילו יכל, היה הופך את השולחן מזעם על הכאב של הילדים הג'ינג'ים המתוקים. כולנו התאחדנו בכאב, ימין ושמאל חילונים וחרדים, מזרח ומערב, גברים נשים, כולם כאבו, ותאמינו או לא, גם מתנגדי העסקה.

אלא שגם ביום אבל לאומי מהסוג הזה, בו המדינה מתאחדת עם החטופים החללים, לא שכחו בחדשות 12 להזכיר לנו כמה ראש הממשלה שלנו הוא כושל וחסר חמלה, שלא לדבר חסר אומץ שלא מסוגל להגיע ולבקר בניר עוז ולהסתכל לתושבי המקום בעיניים. כששוחחו באולפן על ניר עוז, היישוב שספג הכי הרבה נרצחים וחטופים וזוכה היום לקבל ארבעה מחבריו בארונות.

ניר עוז זכתה במהלך המלחמה לקבל עשרות סיורי סולידריות ותמיכה של מנהיגים מרחבי העולם, נשיאים בכירים, חברי פרלמנט שרי חוץ ועוד, שהגיעו לניר עוז לראות מה קרה שם, כולל מה שקרה בביתם של משפחת ביבס, אלא שיונית לוי לא יכלה לעצור שם והזכירה לכולנו "אגב הזכרת את כולם חוץ ממנהיג אחד שלא הגיע ואנחנו אומרים את זה שוב ושוב. העובדה שראש הממשלה הישראלי לא הגיע לניר עוז".

לרוב בימי השבת חטופים השידורים הם מאוד ממלכתיים ומאוחדים בלי ביקורת פוליטית, אבל נראה שהפעם כשמדובר בארבע חללים שנחטפו מניר עוז, אי אפשר לשכוח מפוליטיקה ומפוליטיקאים שהיו אחראים לאסון הכי גדול שפקד את המדינה, והביא אותה למצב של מדינה בשיגעון.

מדינה שאין בעולם כמותה כמי שתושביה חפצי חיים, ונאלצים למרבית הצער להתמודד עם מצבים מוטרפים וקיצוניים שאף אדם נורמלי לא אמור להתמודד איתם. לכן חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק מי היו אחראים לטרגדיה הנוראית ובוועדה כזו תומך רוב רובו של העם כפי שמראים הסקרים ושלא יספרו לכם סיפורים כל הסמוטריצ'ים והבן גבירים למיניהם, שרוב העם לא תומך בועדה כזו.