העולם כמנהגו נוהג ואני מדליקה את ערוץ 12 לצפות בארץ נהדרת, תכנית הסאטירה היחידה בישראל שיכולה לייצר אימפקט חברתי. הפרק היה בתמת החזרה ל-6 באוקטובר בנושא ההפיכה המשטרית. ההתרחשויות בו ללא ספק הצליחו להפתיע אותי.
כבר בהתחלה איל קיציס מוכן ומזומן עם חברי הפנאל, ביבי (מראינו אידלמן), בן גביר (שחר חסון), מירי רגב (יובל סמו) וישראל כץ (ירון ברלד). כולם מריצים בדיחות על הדיפ סטייט ועל כל שאר הדברים שקשה להאמין שהתרחשו במדינה בשבוע האחרון.
אמירה אחת שתפסה אותי הייתה של ביבי: ״אלוהים, למה אני עובד עם דבילים? אה, כי הם לא מאיימים עליי״. זה משפט שכולנו הייתי רוצים לשמור מהאדם האמיתי. הרי כל אחד, מימין או משמאל, יודע שאדם צריך להיות בעל יכולות גבוהות מהרגיל כדי לנהל ארגון, לא משנה אם זה ארגון פשע או ארגון מדיני, או גם וגם.
בין השיחות על הדיפ סטייט, אנחנו עוברים גם בין שני מערכונים. האחד, מערכון וויז-מיר, הסטארט-אפ החרדי שמלמד איך לסחוט כספים קואליציוניים. השני, ״היועמ״ש הבא לישראל״, בו ניסים ואטורי (ערן זרחוביץ׳) הוכיח שהוא נותן פייט גם בתחרות ״איוב קרא הבא של הכנסת״. בנוסף לכל זה, בפאנל גם לא שוכחים להיכנס במנהיגי האופוזיציה.
בשביל סאטירה אמיתית, בנוסף להומור אנחנו גם צריכים לחוות כאב, וזה משהו שארץ נהדרת לגמרי הצליחו לעשות הערב. זה התחיל עם הנסיעה במונית של אשר עם שורד שבי החמאס עומר ונקרט.
מטורף לראות אדם ששרד את שבי חמאס במשך שנה וחצי מגיע לראיון באחת התוכניות הכי נצפות במדינה. הוא לא מגיע לסתם ראיון, אלא לראיון בתכנית סאטירה, ונקרט הרשה לעצמו גם לצחוק וגם להגיד את האמת הכואבת. זה היה רעיון מעולה. אבל כשחשבתי שהתכנית והרגשות נגמרו להיום, הגיע עוד מערכון אחד ששינה את הכל.
מערכון הסיום היה השורה התחתונה של הפרק. בו אנשי חמאס ״מענים״ שניים מהחטופים, בכך שהם מראים להם חדשות מהטלוויזיה הישראלית. החטופים למעשה רואים שעסקים כרגיל בזמן שהכל בוער. הממשלה ״חזרה ל-6 באוקטובר״ ושכחה מהם. המלחמה חזרה, הועבר תקציב שערורייתי והיועמ״שית בחוץ.
מצד שני, בעיני חלק מהעם זה יכול להתפרש גם כביקורת נגד חדשות 12 שמשדרת ״דברי תרעלה״, שמהדהדת בשבי החמאס. שווה גם לציין שקצת משונה שהערוץ היחיד שמשודר במערכון הוא 12. כן כן, במקום לשדר דברים יפים לחטופים, ערוץ 12 מעדיף להציג את האמת הכואבת. זה מה שאתם רוצים שחטופים יראו? שאין לנו ארץ נהדרת?
