הסטנד-אפיסטית הדר לוי ממציאה את עצמה מחדש

"היו לי כבר לא מעט התנסויות בשעות הפריים-טיים והגעתי לתחושה של בשלות", מספרת לוי. "מהבחינה הזו, התוכנית הזאת הגיעה בול בזמן, והתחברה בדיוק בנקודה הנכונה בקריירה שלי". 


קיבלת לא מעט הצעות לריאליטי. למה בחרת דווקא בזאת?
"לפני התוכנית לא היה לי שום חשק, כוח או עניין לבשל. לא אהבתי את זה ולא ידעתי אם אני מסוגלת בכלל. בטח לא ידעתי אם אני טובה או יצירתית. כשהציעו לי להשתתף בתוכנית עם אנשים שלא יודעים לבשל, אמרתי מיד שאני שם. זה ריאליטי שתופס חולשות וזה מאוד דיבר אלי. כסטנדאפיסטית הבנתי שזה המקום שלי. לא חשבתי פעמיים ואמרתי 'גם נלמד לבשל וגם מדובר בתוכנית קומית, שתי ציפורים במכה אחת'. התוכנית גרמה לי להבין שכשאני משקיעה אז יש תוצאות, ויצאתי מהמטבח עם הטיפ הזה".

וכיום נמצא אותך במטבח?

"האמת שבדיוק עכשיו סיימתי לטגן חביתיות, שהן בעצם לביבות ירק. זה מאכל שאמא שלי עושה ותמיד יש לנו בבית. עשיתי גם עוף עם תפוחי אדמה וסלט. עכשיו נשארתי עם כל הכלים והבלגן במטבח ואין לי זמן לשטויות האלה. יוסי, בעלי, חוזר מהעבודה ונורא מתלהב כשאני מבשלת, אבל הסטנדרטים שלו מאוד נמוכים אז הוא לא דוגמה. מאז התוכנית התחלתי גם להיות יצירתית יותר ואני חושבת שיש לי את הטאץ'".

נמקי, פרטי והסבירי.

"לשים סילאן בתפוחי אדמה. מי חשב על זה אי פעם?"

עם אילו קולגות מהתוכנית נותרת בקשר?

"כולנו נשארנו חברים טובים. היה לנו כל כך כיף שם, שזה היה כמו טיול בהודו בגיל 40. רן שריג ואני חברים מימים ימימה, רנא רסלאן ואני הפכנו לאחיות, מיכל ינאי מהממת ועוזרת לי הרבה אבל הכי התחברתי לנאור אורמיה. מישהו זיהה את החיבור בינינו ונתנו לנו להנחות ביחד תוכנית חדשה שעלתה לאחרונה בערוץ המוזיקה ונקראת 'בקטע טוב'. היא עוסקת בענייני היום ומשודרת כל יום בשבוע בין 16:00-14:00".

"גם נלמד לבשל וגם מדובר בתוכנית קומית, שתי ציפורים במכה אחת". לוי ב"הצילו! אני לא יודע לבשל". צילום: פיני סילוק

חוץ מתוכנית חדשה, גם עלה סוף סוף מופע סטנד-אפ ראשון שלך.

"נכון. זה מופע שאני עובדת עליו בשלוש השנים האחרונות, ולפני שנה הוא עלה. עשיתי המון סטנד-אפ בשנים האחרונות, אבל זאת פעם ראשונה שאני בעצם פותחת קופות ויש מודעה שמפרסמת אותי בעיתון. חיכיתי לזה הרבה זמן. לא יודעת למה לא עשיתי את זה קודם. עד עכשיו הופעתי במרתפים, באירועים שאנשים יושבים עם הגב שלהם אלייך תוך כדי שהם אוכלים. הופעתי פעם על כבאית בראשון לציון ובאמת במקומות הזויים. פתאום הגעתי ל'צוותא' ואנשים יושבים בחושך ומקשיבים לי. זה ממש כיף, ויותר מזה, אני לא צריכה כלום". 


ספרי קצת על המופע.

"מדובר במופע של שעה ורבע, מופע אישי על דרך החיים שלי מהפריפריה למרכז, על זוגיות, חתונה, משברים. זה בעיקר מצחיק ומרגש. כבר סגורות לי ההופעות הבאות בחולון, עפולה ובאר שבע".

אחרי כל כך הרבה שנים שמצפים למופע שלך, בטח היו לך הרבה חששות.

"בסוף לא היו לי חששות, כי גם אם לא צוחקים אני נורא טובה באלתורים ואני יודעת שאני אצא מזה. על הבמה חייבים להיות מאוד חדים ובשיא הכושר שלך, אז לפני המופע התפללתי שאני אהיה מפוקסת. אחרי חצי שעה התחלתי כבר להזיע ופחדתי שאני אצא מהפוקוס. זה הפחד היחיד שלי בבמה. לצאת מהפוקוס. למזלי היו תגובות טובות למופע".

ומה עוד בקנה?

"עוד שבוע עולה בזכיינית 'רשת' סיטקום שכתבתי בעצמי. אני לא משחקת שם, רק כתבתי את זה ואני ממליצה לעקוב ולראות איך יצא. החלום שלי זה שתהיה לי יצירה רק משלי, סדרה עם נקודת המבט על החיים שלי שבה אני כמובן גם אשחק. על זה אני עובדת בימים אלה".

לפני פחות משנה נישאה לוי בת ה-37 לבחיר לבה הבמאי יוסי אסנפי, אחרי שנתיים של זוגיות יציבה. השניים מתגוררים בדירה בשכונת יד אליהו, "שזה בתל אביב", מדגישה לוי התזזיתית, ואז אומרת: "בעצם אני בכלל לא נבוכה לומר רק יד אליהו. זאת בחירה כלכלית שעשיתי לפני כמה שנים ואני גאה בה. לא נגזים, כמובן שהייתי שמחה אם הייתה לי דירה במגדלי Yoo, אבל אני ריאלית. יד אליהו מזכירה לי את הילדות, זה כמו לחזור לבית שאן. לא חשבתי שאני אתחבר כל כך למקום הזה. מצאתי את עצמי פה ואני ממש מרוצה. אני רושמת במכולת. הכל באמת מהמם פה, חוץ מזה שגונבים לי את בלון הגז".

איך חיי הנישואים הטריים?

"התחתנתי יחסית בגיל מאוחר, הכל בחיים שלי קורה לי באיחור, אז הגעתי לזה מאוד מוכנה ובשלה. פתאום אני נהנית מלהיות מיינסטרים, נהנית להגיד 'בעלי': דברו עם בעלי, בעלי אמר שהוא לא יכול, בעלי מטפל בעניינים האלה. זה ממש כיף להגיד את זה. בעלי כתב הודעה לאינסטלטור 'אשתי בבית תחכה לך' וזה ממש ריגש אותי. כמובן שיש משברים, אנחנו רבים המון כי אני מאוד 'צומי' והוא נורא שאנטי אבל יש אהבה גדולה".

ילדים?

"הכי הכי אני רוצה להיות אמא. אני כבר בת 37. היה לחץ היסטרי מהמשפחה, אבל למזלי הוא נרגע כי אמא שלי כבר מגיל 20 לוחצת. זה כמו שאת ממש רעבה ואז עובר לך הרעב, אז אמא שלי כבר לא לוחצת. אצלי שום דבר לא מובן מאליו, הכל לוקח זמן. אני מאוד רוצה ילדים ואנחנו עובדים על זה. היה אצלי צוות צילום שצילם אותי מכינה עוף ונתתי לכלב שלי חתיכה לא לפני שעשיתי פו שיתקרר. אז הצלם אמר לי: 'את חייבת ילדים'. אני מריחה ריחות של תינוקות מרחוק. הכל קורה לי עכשיו בתקופה הזאת. אינשאללה יאללה שזה יקרה כבר".

דתייה לשעבר

לוי נולדה וגדלה בבית דתי בבית שאן, בדירת שני חדרים, בת לאמא מורה ואבא יועץ אסטרטגי, אחות בכורה לארבעה אחים ואחיות. "המשפחה שלי זה הכוח הכי חזק שלי. כשאני בתקופות לא טובות אני מטופלת אצל המשפחה שלי. אח שלי מנהל אותי ומבחינתי הוא המלאך שלי. שום תרופה בעולם לא יכולה לעזור לי כמו האנשים האלה. גרנו בדירת שני חדרים אבל לא היה לנו מחסור. באתי ממשפחה של אנשים משכילים, אבל גרנו בשיכון בעיר חמה וטובה. תמיד רציתי ללמוד דרמה והייתי ילדה מאוד מתוסכלת כי אין אופציות ללמוד את המקצוע הזה בבית שאן. כל הזמן חיפשתי מודעות לבית ספר לאומנויות. תמיד היה לי חלום לצאת החוצה".

מתי חזרת בשאלה? 
"זה היה תהליך ארוך, שהתחיל אחרי הצבא לאט לאט. מחצאיות עברתי למכנסיים, ואז עוד קצת ועוד קצת. נורא פחדתי ממה שהוריי יגידו. ניסיתי להסתיר מהם את התהליך, אבל ברגע שהם ראו שאני נוסעת בשבת הם לא אמרו כלום, הם קיבלו את זה. אני כיום כמובן חיה חיים חילוניים אבל בזמן האחרון, כמו סוג של מעגל החיים, אני מוצאת את עצמי חוזרת יותר ויותר למסורת. פתאום אני מתחילה להבין את אמא שלי ואת הבחירות שלה. אני מתחילה להת־ נהג כמוה ולהתחבר אליה".

איפה תהיי בעוד שנה מהיום?

"במקום שבו המופע שלי רץ בהצלחה, יש לי ילד – אמן וזאת תהיה בת שתגדל על המון חום, אהבה והומור – הסדרה שלי באוויר והלוואי ויהיה לי בלון גז בבית".