סקרלט ג'והנסון היא חייזרית מחופשת לאישה יפהפייה וידידותית המשוטטת בכבישי סקוטלנד, מפתה גברים לעלות לרכבה ולבוא אל ביתה, שם, במקום לזכות בסקס הנהדר המובטח, הם טובעים בתוך נוזל שחור. למה? כובע. למה כובע? עף לגובה.


יסלח לי הקורא על גסות המגע האמנותי, אבל אני לא זוכר שהשתעממתי כל כך מסרט כמו מהסרט הזה. "מתחת לעור", שעורר מהומה לא קטנה עם צאתו לאקרנים, חסר נושא אמיתי, חסר מטרה, חסר פאנץ' ליין של ממש. באיזשהו אופן הוא אמור - כך על פי דף המידע שהגיע עמו - לשמש איזה משל על מצב האדם, או שמא על מצב החייזר. אם סקרלט ג'והנסון הגיעה לכבישי סקוטלנד כדי ללמוד משהו דרך הסרט הזה על האדם, הרי שהמצב בכוכב שלה די בטטה.
 
בכוכב שלנו סקרלט ג'והנסון (בפאה שחורה) היא אישה יפה מאוד החולקת עם הצופים בסרט בנדיבות את מראה גופה העירום. אלא שגם הגימיק הזה מאבד מעוצמתו ומתחיל להפוך שגרתי כעבור מספר צילומים של ישבנה החשוף. ממילא ראינו לסקרלט כשהאקר פרץ לטלפון שלה ופרסם תמונות עירום מחדר האמבטיה שלה.
 

הבחירה בסקוטלנד כאתר השיטוטים והצילומים של החייזר סקרלט ג'והנסון שקולה לבחירה בפתח תקווה ותורמת לאווירה המפוהקת של הסרט. על רקע סתמי, קודר, רטוב עד העצמות, מתנהל הסרט בצילומים ארוכים, באיטיות, חוזר על עצמו, מנדנד, ומגדיר את עצמו כמיועד לקהל סינמטקים מחושל, בעל עצבי ברזל. תורמת לכך מוזיקת רקע המזכירה כזו שנוצרת מצירי דלת שלא שומנו שנים רבות.
 
בטח יהיו מי שיאהבו את הסרט הזה, את האסתטיקה, את הקדרות, את רוב המשמעות וכו'. מי שלא ניחן בסבלנות של חייזר מומלץ לו בחום לדלג לסרטים קליטים יותר.

"מתחת לעור", יום שלישי, 23.12 , יס 3