מאחורי תקומה שהרבני, הדמות הכי מצחיקה בטלוויזיה שמככבת בעונה השלישית של "פולישוק", מדי יום שני ב-22:00 בערוץ 2, שידורי קשת, מתחבאת השחקנית שירי גדני (36), שלא מצליחה להבין מה כך כך מצחיק בה. ואולי זה "השילוב המנצח בין אישה וילדה", כפי שהיא מוגדרת בעיבוד הבימתי של תיאטרון באר שבע ל"הצעה מגונה", הסרט השערורייתי מהניינטיז בכיכובם של דמי מור ורוברט רדפורד. בהצגה, בבימויו של ניר ארז, גדני נכנסת לעקביה הגבוהים של דמותה של מור, האישה הנשואה שמסכימה למכור את עצמה עבור מיליון דולר.
הדמות שאת מגלמת היא 180 מעלות מהדוברת המוכה של פולישוק.
"זה תמיד מעליב אותי כשזוכרים לי רק את התפקידים המצחיקים. זה מתסכל כי התיאטרון רואה בי משהו אחר. היום אני יודעת שלהצחיק זו ברכה ובשבילי זה היה גם סוג של מגננה. אני חושבת שמי שמסוגל להצחיק יכול לעשות תפקידים דרמטיים עוד יותר טוב. התעשייה כאן צריכה להיפתח".
"לא מבינה בפוליטיקה"
גדני גדלה בנתניה. מאז שהיא זוכרת את עצמה סבלה מכאב לא מוסבר בלב. לחץ בחזה שאף רופא לא הצליח לפענח. "ביני לבין עצמי הבנתי שזה פסיכולוגי", היא אומרת. "הייתי הילדה הכי מופנמת ורגישה בעולם. פחדתי שישכחו אותי בגן, הייתי ישנה עם שמיכה צמודה כדי שאם ייקחו אותי בלילה, לא יהיה לי קר. ההורים שלי לא ממש דיברו. משפחה מנותקת".
אביה נפטר כשהייתה בת 16. "אני זוכרת שראיתי הכל מבחוץ", היא מספרת. "חיקיתי תגובות שראיתי בסרטים אמריקאיים כי פחדתי להרגיש. אני חושבת שהבחירה שלי בתיאטרון הייתה כדי להבין את הכאב הזה ולפתור אותו. אני לא מבינה אנשים שרוצים לחזור לילדות. פחד אלוהים". למרות פגישה טראומטית עם רב שאמר שלעולם לא תהיה שחקנית, גדני לוהקה במקרה, עם סיום התיכון, לתפקיד ראשי בסדרה המיתולוגית "זבנג" לצד ליאון רוזנברג. מאז למדה משחק בניסן נתיב ובין רומן עם הבמאי של "זבנג" לשחקן עידו מוסרי, כיכבה בתיאטרון ובשני פיצ'רים מוערכים: "סוף שבוע בגליל" ו"תכריכים", שלא עברו את אחוז החסימה.
אז הגיע התפקיד של תקומה. "שמואל הספרי ראה אותי בפסטיבל עכו ב'שובן של הגרביים המרצחות'", היא מספרת. "שיחקתי רוח רפאים חרמנית שמאוננת על הבמה באמצעות מסרק. הוא התקשר ואמר לי: 'אני כותב לך דמות'. אני לא יודעת אם להיות השראה לתקומה זו מחמאה, אבל התחברתי לדמות".
היא באמת תפורה עלייך.
"היא בחורה בלי מודעות עצמית. עד לפני האמהות, גם לי היה סוג של חוסר מודעות. תקומה לא מרגישה שמגיע לה יותר. היום לא הייתי נותנת שידרכו עלי ככה. אבל לפני שנתיים על הסט עוד היו מבלבלים ביני ובין הדמות, ולפעמים אפילו עוזר הצלם היה מדבר איתי בזלזול. הייתי נלחמת על זה. כאילו, הלו, אני לא שק חבטות שלכם. הרי לששון גבאי שמשחק דמות של טמבל אף אחד לא התנהג כמו לטמבל".
יש לכם מקום גם לאלתורים?
"בעבודה עם הספרי אין מקום לזוז מילימטר מהטקסט. אני הרי לא מבינה כלום בפוליטיקה, אין לי אפילו טלוויזיה בבית. הוא גאון".
אז איך עשית תחקיר על הדמות?
"היא מבוססת על דמות אמיתית שאסור להגיד מי היא. שמואל יהרוג אותי. תקומה היא רווקה שמנסה לשרוד בסביבה של גברים שאין לה סיכוי מולם. במקביל היא מנסה למצוא אהבה. זה קורה כל הזמן. ככל שאישה חזקה יותר, הגברים מנסים לשבור אותה".
את מכירה את זה מקרוב?
"ניסיתי להיות טיפוס של סטוצים, אבל לא הלך לי. הפרידה מעידו (מוסרי) שברה אותי. הייתי בתקופה מבולבלת, לא קלטתי מתי גברים רוצים רק זיון, מי שהייתי דלוקה עליהם דרכו עלי מפה ועד הודעה חדשה. הלב שלי היה סגור. היה צריך לעבוד מאוד קשה כדי לפתוח אותו ולתת למי שאיתי כבר תשע שנים להיכנס לשם".
מה צפוי לקרות לתקומה?
"בעונה הזו תקומה מאוד מתפתחת, והסוף יהיה מאוד מפתיע".
"אני כלב ים"
ההצגה "הצעה מגונה" תעלה הערב ב-20:30 בבית ציוני אמריקה, ובתאריכים 19/1 ו־ 24-29/1 ב־ 20:00 בתיאטרון באר שבע. אף שהיא מגלמת כאמור את דמותה הנועזת של דמי מור, גדני לא נלחצת. "זה מאוד כיף לגלם דמות סקסית נשית וחזקה, במיוחד כשאת אחרי לידה", היא אומרת. "כשבן זוגי ראה את ההצגה, הוא אמר שאני בדיוק היא. בור ללא תחתית וללא גבולות שיכולה להרוס אותנו".
היית מוכרת את גופך תמורת מיליון דולר?
"לעולם לא הייתי מסכנת את האהבה שלי".
איך את מסתדרת בהצגה עם להתנשק כל לילה עם גבר אחר?
"פעם הצטלמתי לסרט שבו היו אמורים לצלם שוט ארוך של סצנת מין. עשו את זה 15 פעמים. רציתי למות. לשכב שם בחצי עירום, לסבול ולעשות מה שאומרים לי רק כי אני שחקנית".
ובכל זאת, איך זה להתנשק עם שרון אלכסנדר?
"אני לא סובלת. אני כמו כלב ים. על הבמה, אני כמו דג במים. רק כשאני על האדמה אני קצת מקרטעת".