גלית גוטמן מספרת על הזוגיות עם יגאל אהובי ומבהירה: "אני לא פלקט"

כל מה ששמעתם על דוגמניות יפות ושותקות לא רלוונטי במקרה של גלית גוטמן. כשהיא מצטלמת, זו העונה ה־12, למותג קרייזי ליין - שהפך מזוהה איתה - היא לא מהססת לתקן, לתת הוראות, ליזום סצנות.

ככה זה כשאת כבר 25 שנה במקצוע. "בדרך כלל לא מחזיקים פרזנטורים כל כך הרבה זמן", היא מספרת בהפסקה בין הצילומים. "מחפשים משהו חדש או שזה כבר לא עובד עם אותו פרזנטור. יש לי חיבור מצוין עם קרייזי ליין. המותג מדבר לנשים בוגרות יותר, בשלות, ואני מאמינה שאנחנו עושים טוב אחד לשני". 

את פה כבר משש בבוקר, ואת קמה שלוש פעמים בשבוע לפנות בוקר להנחות את תוכנית הבוקר עם יואב לימור. איך את עם השעות האלה?

"קודם כל, היום התחלנו לעבוד בארבע בבוקר. לא בשש. וכן, זה נורא ואיום. שלוש שנים אני קמה לתוכנית הבוקר, ועדיין לא התרגלתי לשעות האלה. הגוף האנושי לא מסוגל להתרגל. אני פשוט הופכת את הימים. חוזרת מהצילומים הביתה ומתעלפת, ישר לישון".

"נתחיל מזה שאני מאוד מכבדת את ביבי, ובכלל, מכבדת פוליטיקאים. מי שהולך לפוליטיקה לוקח על עצמו משימה קשה. יום לפני הראיון עם ביבי הייתה לי שיחה עם אמה, הבת הקטנה שלי, בת 10.5. היא אמרה לי שהיא מאוד מקנאת בי, כי כשהייתי ילדה לא היו מלחמות, והיא כבר עברה הרבה מלחמות בגילה הצעיר. זה ציער אותי, וחשבתי על זה שאנחנו לא באמת מרגישים ביטחון פה במדינה. ואז, כשביבי אמר לי שהוא דואג לזה שאני אוכל לישון בשקט, היה לי מה להגיד. אני לא פלקט. אני שואלת שאלות ואומרת את דעתי. זה תפקידו של מראיין".

"בלשון המעטה. בתקופת צוק איתן שידרנו 50 יום רצוף, משש בבוקר עד עשר בשידור חי. הלחץ הזה הביא אותי לעשות דיקור סיני, שכבר הפסקתי מאז. כל בוקר הייתי מתחילה את היום עם שמות של הרוגים מהלילה, שידעתי עוד לפני שהיה אישור לפרסם. להרבה חברות שלי היו בנים בצבא, והייתי מתכתבת איתן תוך כדי התוכנית, מרגיעה אותן ששמות הבנים שלהן לא ברשימה. קשה נורא".

"פה, על סט הצילומים, אני מרגישה הכי בבית. זה מגרש המשחקים שלי כבר 25 שנה. זה גם לא עובר או נמאס. נורא חשוב לי שזה יצא טוב, ואני עומדת לכולם על הראש. דווקא במקצוע הזה, ככל שמתבגרים, פחות אפשר לזייף. אם פעם יכולתי להשתכר בלילה שלפני צילומים ולהצטלם למחרת, היום אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי. אני הולכת לישון מוקדם, שומרת על הבריאות ועושה ספורט. אופנה מבטאת יותר את הצד הנשי שבי, שאוהב בגדים, אוהבת שמאפרים אותי. בטלוויזיה אני יכולה להוציא את האישיות שלי, וזה תמיד מסקרן".

"משחק, אם לזה אתה מרמז, לא מושך אותי. זה משהו שאני פחות אוהבת. אני כל כך לא בן אדם של יעדים ואתגרים. אני הולכת עם הרוח כבר הרבה מאוד שנים, מצליחה לקפוץ לבריכות בלי מים ומשתדלת לשחות".

"אין לי סיפורים אפלים. לא עברתי חוויות לא נעימות. לא סמים ולא הטרדות מיניות. הבעיה הכי גדולה בלהיות דוגמנית היא מצוקה נפשית. זה להיכנס לעולם של מבוגרים כשאת עוד ילדה, בלי לדעת מה הגבולות. מעריכים אותך על איך שאת נראית, את תחת מיקרוסקופ, ואף פעם לא מרגישה מספיק יפה, כי תמיד תהיה מישהי יפה יותר, רזה יותר, גבוהה יותר. הבנות שלי חיות איתי בסטודיואים האלה מהיום שהן עומדות על הרגליים. מבחינתן הן נכנסות לנעליים של אימא, וזה ממש בקטע חוויתי. לא בקטע של מקצוע".

"מעולה. אני כל כך אוהבת את החופש הגדול! אין מבחנים, אין שיעורים ועבודות, אני לא צריכה לדאוג לסנדוויצ'ים. אני שונאת כשהן בבית ספר. הן כבר גדולות (10.5 ו־15), יש להן את החברים שלהן, הן בצופים, והגעתי לשלב שאני מתחננת שמישהי תישאר איתי בבית. השלב שאני צריכה לשחרר אותן, אבל עדין לא יודעת איך עושים את זה. אני רוצה להיות איתן כמה שיותר".

"אנחנו שנתיים ביחד, ויש לנו אהבה גדולה ובוגרת. טפו טפו חמסה, שרק יימשך".

גוטמן ואהובי. צילום: רפי דלויה
 

"אל תשאל. אני פה במשך כל שלושת השבועות. לא יכולה לקחת חופש, כי יואב (לימור, שמגיש איתה את תוכנית הבוקר - ר"פ) טס, ואני צריכה להיות בתוכנית. ארוחת החג תהיה אצלי, אחרי הרבה שנים שלא אירחתי, ואני מה זה בלחץ".