כשדייר “האח הגדול" ברק אדרי נכנס לפני חודשיים לבית המפורסם במדינה, הוא לא האמין שכבר ביום הראשון הוא יזכה בכרטיס כניסה לגמר הגדול, משהו שטרם נראה עד כה בתוכנית הריאליטי. הראיון עם אדרי נערך רגע לפני כניסתו לבית, כשהיה מנותק מהעולם במלון בנווה אילן יחד עם שאר הדיירים, וכבר בו הוא הצליח לנבא את הבאות: “אני אגיע לגמר, את תראי. היכולת שלי להתאים את עצמי תוביל אותי לשם. יש בי רבדים רבים ונגישות מנטלית שתגרום לי לדבר אל כולם".
אז אדרי אומנם יגיע כנראה לגמר הנכסף של העונה השביעית של תוכנית הריאליטי בזכות חסינות שקיבל בפרק הראשון ולא בשל אהדת הצופים, אבל בעת שהייתו בבית הקהל למד להכיר את הבחור הצעיר ששבועיים לפני החשיפה הגדולה עוד עבד למחייתו במעדנייה של רשת שופרסל, שם חתך ללקוחות נקניקים ופסטרמות.
"אני מביא משהו אחר", הוא אומר. "יש לי סיפור חיים שעיצב אותי, שבזכותו יש לי יכולת לגעת בכל מיני סוגים של אנשים. אני ערס, אני קיבוצניק, אני חוזר בשאלה, אני גיי, אני גבר־גבר, אני משורר עם נפש עדינה, אני צבר שמת על ישראל, לא סתם יש לי קעקוע של הכנרת שעשיתי בזמן משבר המים. אני אדם עם המון קונפליקטים. מצד אחד אני רוצה זוגיות, אבל לא פנוי רגשית. מצד אחד אני מאוד גברי ומצד אחר מאוד גיי. לא תראו ממני אלימות, אבל כן תראו בחור עצבני כי אין לי סבלנות. אני מביא את עצמי למסך. כהומופוב בדימוס אני רוצה למגר הומופוביה, אני רוצה להביא פנים אחרות והכי חשוב אני רוצה לגרום לאנשים לחייך ולבכות".
למה החלטת להיכנס לבית "האח הגדול"?
"לפני שלוש שנים השתחררתי מהצבא, ואז התחלתי במסע חיפוש עצמי. היו לי המון חלומות, רציתי להיות עורך דין, רציתי להיות רופא, כל פעם משך אותי משהו אחר. אני עדיין בתקופה של חיפוש, עוד לא מצאתי את הכיוון שלי. יש לי רק חלום אחד וברור: אני רוצה להיות שחקן תאטרון, בעיקר בתחום הילדים. החלום שלי זה לעשות פסטיבל או פסטיגל. ילדים נורא מרגשים אותי".
"עפתי על החילוניות"
אדרי, בן 25, נולד למשפחה דתית מסורתית מבית שמש. כיום הוא חי בקיבוץ צרעה. “אני הקטן בבית מתוך חמישה אחים", הוא מספר. “בן זקונים. כל אחי נשואים ויש לי קרוב לעשרה אחיינים. אנחנו משפחה מזרחית ממוצעת, דתית מסורתית, לא עשירים, אבל גם לא עניים. מאוד מגובשים. האחיות שלי גרות ליד הבית של ההורים שלי, ואנחנו בכל יום שישי נפגשים לארוחה אצל הורי".
בנעוריו היה אדרי תלמיד ישיבה, עד שחזר בשאלה בגיל 16 ועבר לקיבוץ צרעה. "הייתי תלמיד ישיבה, למדתי בבית ספר רק לבנים, והנה התוצאה: היום אני נמשך לגברים", הוא מגחך. “בכיתה י' עזבתי את הבית בעקבות ויכוחים על רקע דת. חזרתי בשאלה והתחלתי ללמוד בקיבוץ בחינוך רגיל. מאוד משך אותי החופש. עפתי על הקטע של החילוניות".
מתי הבנת שאתה נמשך לגברים?
“עד הצבא עוד הייתי בטוח שאני נמשך לנשים. חייתי אורח חיים סטרייטי לחלוטין, התחלתי עם נשים, הן התחילו איתי, אפילו שתי בחורות הצליחו לשבור לי את הלב. הייתה לי תמימות כזאת, היינו פחות חשופים. ואז ידיד גיי של אחותי שכנע אותי לבוא איתו למסיבה בתל אביב. כנראה שהוא הראשון שהבחין שיש בי משהו, הוא זיהה פוטנציאל גאה. נסענו לעיר הגדולה למסיבת גייז ואני זוכר שהייתי בשוק של חיי. בכניסה היה גבר מחופש לאישה עם עקבים, ראיתי גברים מתנשקים ומתגפפים. הייתי קפוא, לא ידעתי מה קורה סביבי, זאת הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לזה, והבנתי שזה פשוט לא מדבר אלי. עד אז לא הסתכלתי על גברים. לא מצאתי בהם עניין. נהפוך הוא, הייתי נגד זה".
אפשר לומר שהיית הומופוב?
“לגמרי, הייתי הומופוב בדעותי. לא הכרתי את העולם הזה, כל החברים שלי היו סטרייטים, אני בא מבית שמש. זאת עיר מאוד סטרייטית עם אוכלוסייה חמה ומדהימה. כל החברים שלי היו סטרייטים. לא הייתי מאלה שמגנים את התופעה או מעלים פוסטים נגד מצעד הגאווה, אבל גבר עם גבר פשוט הגעיל אותי".
מה קרה אחרי אותה מסיבה בתל אביב?
“כשחזרתי מהמסיבה אמרתי לאותו חבר: ראיתי, ניסיתי, זה לא מדבר אלי ותודה שעזרת לי לנסות למצוא את הזהות המינית שלי. אבל בלילה זה הדהד בי ללא הפסקה. במשך חודש שלם לא הצלחתי לישון, התמונות של גברים מתנשקים מהמסיבה לא יצאו לי מהראש. אחרי חודש החלטתי ללכת לאותה מסיבה לבד. התמזל מזלי ועברתי סלקציה. באמצע הערב קלטתי שיש בחור שבוחן אותי. הוא ניגש אלי, ושאלתי אותו: מה אתה צריך, רוצה סיגריה? והוא אמר לי ‘יו אר סו סקסי גיי'. חשבתי אז שגבר לא אמור להגיד לגבר ‘אתה סקסי'. משהו התפרץ בי כמו הר געש, חשתי תשוקה עזה כלפיו. באותו ערב זאת הייתה ההתנסות הראשונה שלי עם גבר. כל הדרך בחזרה הביתה אמרתי לעצמי: ‘ברק, מפה אין דרך חזרה'".
שיתפת את המשפחה?
"לא הרבה זמן אחרי, סיפרתי למשפחה שלי. אני זוכר את היום כאילו היה אתמול. אחותי באה ואספה אותי לארוחת שישי אצל הורי. פרצתי בבכי וסיפרתי לה בדרך שאני הומו. היא לא הבינה ושאלה: 'מה הקשר? לא מזמן בכית על הבחורה מהקיבוץ'. התיישבנו מסביב לשולחן בבית הורי, ואחותי הפתיעה אותי ואמרה לכולם: 'ברק רוצה לספר לכם משהו'. סיפרתי להם שאני הומו. אני זוכר את השקט שהיה, הם היו בהלם, בשוק. אבא שלי הוא אדם דתי ונכה על כיסא גלגלים, והיה לו קשה לקבל את זה. זה לא הסתדר להם כי תמיד הייתי ילד בעייתי ערס עם התנהגות אלימה בבית הספר, הייתי גבר־גבר ומעולם לא שיחקתי עם בובות כשהייתי קטן. אמא שלי חשבה שאני צוחק עליה ואמרה לי: 'תפסיק אתה והשטויות שלך'. הם קיבלו את זה קשה בהתחלה, אבל בסוף התקבלתי בחיבוק ואהבה".
באופן מפתיע, דווקא אדרי הצליח לקומם עליו את הקהילה הגאה בזמן שהותו בבית "האח הגדול". זאת לאחר שבמהלך אחד העימותים היותר בולטים שלו בבית עם הדייר שי חי, אדרי הטיח בו את המילה "הומו" ככינוי גנאי. התגובות הזועמות לא איחרו לבוא. “האם זה כזה רע להיות הומו שבסלנג היומיומי משתמשים בו כמילת גנאי?" כתב גולש בפוסט בפייסבוק, וגולש אחר ציין שאדרי "הפנים את הדיכוי ומאמין בעצמו שלהיות הומו זה סוג של קללה כי זה מה שהוא שמע כל חייו". אגודת הלהט"ב עצמה הגיבה אז לתקרית באמירה: "האגודה מאחלת לברק שיאהב את עצמו מספיק בשביל לא להשתמש בנטייה של עצמו כקללה, אלא כמחמאה".
אותו ריב בין אדרי לחי הצליח לייצר כותרות נוספות בגלל אמירה אחרת שנאמרה בו: חי הטיח באדרי, שאביו כאמור איבד את היכולת ללכת והוא כיום בכיסא גלגלים: "אבא שלך פצוע". האב יעקב לא נותר אדיש ובמכתב אישי לשי חי שפרסם אז ב"שמשנט" – פורטל התוכן של בית שמש ומטה יהודה – הוא כתב: "אדון שי חי. זה אני, האבא הגאה של ברק אדרי. חבל לי שאתה מעלה את שמי על שפתיך והיה לי עצוב מאוד לראות בתוכנית האחרונה שכינית אותי 'האבא הפצוע'. אני בן 65, נשוי ליעל באושר. גידלתי חמישה ילדים ו־11 נכדים שיהיו בריאים. כן נכון, בהגדרתך אני אדם פצוע או נכה או איך שתקרא לזה, אבל אני חי באושר וגאה בבן שלי האהוב והיקר לי. כל שנשאר לי זה להמשיך לברך אותך כל בוקר שהקב"ה ייתן לך שכל, בינה ודעת להיות אדם טוב וללמוד לאהוב ושתפסיק בדרכך לרמוס אנשים. באהבה, יעקב אדרי".
"הייתי בוכה המון"
את הזמן שבו שהה בבידוד בנווה אילן ניצל אדרי לכתיבה, ובעת פגישתנו הוא מקריא לי שיר שכתב: “השקט שלפני זה השקט הכי מפחיד שיש, השקט שהזכיר לי להגיע לנקודות שרק אתה עזרת לי להגיע אליהן... מדמיין את ריח גופך. עשן ועוד עשן ממלא את ראיותי כמו בלון שמתמלא והעתיד להינתן כמתנה לילד חוגג צוהל... אין לדעת מה יביא איתו המחר, אך טעמך שמרוח על שפתי משרה אמונה שיום הניצחון לא רחוק מלהגיע".
הדמות שעליה כותב אדרי היא האקס המיתולוגי שלו, שממנו התקשה להרפות במשך זמן רב. "האקס שלי הוא די דומיננטי בחיי", הוא אומר. "הוא האהבה הראשונה שלי ונכון להיום גם האחרונה. הייתי בן 21 שפגשתי אותו. הכרנו באיזה בר תל אביבי. הוא כיום בן 50, עורך דין במקצועו. את המנגינה עדיין אי אפשר להפסיק. היינו יחד שנה. שלוש שנים עברו מאז הפרידה, ואני לגמרי עדיין שם. עברו המון מים בנהר, אבל אף אחד לא הצליח למלא את המשבצת שלו, ואני גם לא מאמין שאף אחד יצליח. כשזה נגמר הפכתי להיות אדם מאוד דיכאוני, הייתי בוכה המון, כל שיר הזכיר לי אותו. ואז התיישבתי והתחלתי לכתוב טקסטים. כתבתי המון ולימים גם התחלתי לפרסם בפייסבוק את הכתיבה שלי. כתבתי כ־50 טקסטים על אהבה נכזבת".
למה זה נגמר?
"אני לא יודע למה זה נגמר. הייתי חייל כשהכרנו ולא הספקתי לממש את עצמי. בדיעבד, הפער המנטלי אז היה גדול נורא. יש בינינו הפרש של 25 שנים, אבל אנחנו עדיין חברים טובים. הפרידה הכאיבה לי אך מאוד פיקחה וביגרה אותי. הלב שלי שייך רק לאקס שלי. אני ספקטי שמישהו יצליח לעורר בי משהו".
יש סיכוי שתתאהב בבית?
"אני פנוי לזוגיות, אבל נכון להיום אין סיכוי שאני אתפס באהבה. אין לי מקום לזה. אני מקווה שיבוא גבר ויצליח לרגש אותי כמוהו. לא שהתנזרתי מאז. יש עוברי אורח שמרגשים אותי, אבל זה נגמר במהרה. אני לא נמשך לצעירים. אני צריך מישהו מבוגר ומנוסה ממני כדי שיאתגר אותי. הלוואי ואמצא אהבה בבית. אשמח אם יכניסו לי את הגבר של חיי. מה שבטוח שסקס בבית לא יקרה".
אדרי אומנם לא האמין שמישהו יצליח לרגש אותו, אבל המציאות בבית "האח הגדול" הוכיחה אחרת. עד מהרה הוא התאהב בבית במייקל אלרוי, טרנסג'נדר בן 25 שנולד כבת וכיום סטודנט לתקשורת. אדרי אף הודה בפני מייקל: "התאהבתי בך קשות" וקינא בקשר שהתפתח בין מייקל לדיירת אסתי לי. בעקבות הדחתו של מייקל לפני כשבוע, אדרי נראה בבית מדוכדך ושבור לב.
מי שעוד זוכה לתשומת לבו של אדרי הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאת תמונתו הוא שם בתקופת הבחירות בפרופיל הפייסבוק שלו. “אני ימני בדעותי ואני מכור לביבי", הוא מעיד. “הוא הדמות, הוא המנהיג שלי. אני מאוהב בביבי גם חיצונית. הוא סקסי. מאוד הייתי רוצה לפגוש אותו בארבע עיניים. הנאומים שלו גומרים אותי. אני נזכר כשאמר באו"ם: ‘לטס טוק דוגרי'. הוא פשוט מהמם בעיני".
היית רוצה להקים משפחה?
"אני רוצה שיהיו לי שני ילדים, ואני רוצה שלילדים שלי תהיה אמא, גם אם זה אומר שאני צריך לגור עם אישה. כל אחד ינהל את חייו על בסיס של אמת, חופש ופרגון, והילדים ייחשפו לחיים מסוג אחר".