1980
הסלון המשפחתי. אני שרוע על הספה ועיני עצומות. מתוך האוזניות בוקעים צלילי האלבום הכפול שישנה את חיי. אלבום ההתבגרות שלי, שיהפוך אותי מילד חובב מצעדי פזמונים לנער שצולל אל נבכי הרוק המתקדם. מישהו נוקש עכשיו על הדלת. לא בבית, באלבום. הוא צועק Time to go! Time to go!, ממתין עד בוש לכוכב הרוק הנואש שמסתגר בחדרו, מסומם עד כלות. האלבום הוא "החומה" של פינק פלויד, והכוכב הוא לכאורה בן דמותו של רוג'ר ווטרס, המנהיג הדיכאוני של ההרכב האלמותי, שפורש באלבום הזה את סיפור חייו המרוסקים.
לא בדיוק.
האירוע שמתועד באותם רגעים התרחש 13 שנה לפני כן, ב־29 ביולי 1967, דקות אחדות לפני הופעת הלהקה בארמון אלכסנדרה בלונדון. והכוכב הוא לא אחר מאשר סיד בארט, מנהיג ההרכב דאז, שאיבד את שפיות דעתו וטבע בתוך שברי התודעה שלו, כשמנהל האולם חבט עד זעם בדלת הסגורה. בארט, במציאות, לא עלה לבמה. עוד מעט יוחלף, בלית ברירה, באיש שכתב את השיר שעומד לנחות עלי, מיד אחרי החבטות בדלת, כמו מפציץ כבד בווייטנאם. לאיש הזה קוראים דיוויד גילמור ולשיר Comfortably Numb. הוא חיבר את המנון הרוק הכביר הזה כמה שנים קודם לכן ונתן אותו לאיזו להקה נשכחת. אבל ב־1980, בסלון שבצפון תל אביב, כולם – ווטרס, בארט, גילמור וגם מנהל האולם – באים להתארח. הוא הולם בי, ללא אזהרה מוקדמת, עם סולו גיטרה אלמותי, שמתגבר וגדל וצומח עוד ועוד, עד שהוא מותיר אותי, בגיל 16, ממוטט לחלוטין.
גיבור הגיטרה הפרטי שלי חוגג היום 70. ואף על פי שפעם התוודה בראיון שאצבעותיו כבדות ואינן זריזות דיין, הוא עדיין נחשב לאחד הנגנים הגדולים בהיסטוריה של הרוק. אם ג'ימי הנדריקס לא היה קיים, אולי אפילו היה מוכתר לגדול מכולם (אגב, ליום הולדתו ה־60 קנתה לו אשתו של גילמור במתנה את רצועת הגיטרה של המלך). אבל, מה לעשות, הנדריקס היה קיים, ועוד איך. ב־1972, זמן קצר לאחר שמת, העז גילמור המתוסכל להצהיר שהוא טוב ממנו. איש כמובן לא לקח אותו יותר מדי ברצינות, אבל שנה אחר כך, כשביצע כמה מהלכי גיטרה מפעימים בתקליט הכי גדול אי פעם, "הצד האפל של הירח", כבר הסתכלו עליו קצת אחרת. אולי כי הוא גם שר שם.
הוא בפנים, בארט בחוץ
הוא נולד בקיימברידג' – בנם של פרופ' דאגלס גילמור, מומחה לזואולוגיה ולגנטיקה, וסילביה וילסון, מורה שהפכה לעורכת סרטים – עשרה חודשים אחרי שמלחמת העולם השנייה הסתיימה באירופה. כסף לא היה חסר, גם אהבה לא, ובכל זאת התא המשפחתי התפרק כשאבא דאגלס זכה במשרה נחשקת מעבר לים, בארצות הברית, האם הצטרפה אליו, ודיוויד הצעיר, שסירב לעקור איתם, נותר מאחור, עם הלהקה שלו, Joker’s Wild (אחר כך Flowers), שהחזיקה מעמד ארבע שנים תמימות. הוא היה צעיר נאה מאוד שלמד בקולג' האמנויות והטכנולוגיה בעיר והרוויח מהצד כמה לירות מצילומי דוגמנות.
בינואר 1968 הוא צורף ללהקה, ובפברואר בארט כבר נזרק ממנה. השניים הכירו חמש שנים לפני כן בקולג'. גילמור היה זה שלימד את בארט לנגן בגיטרה, ויחד שיתפו פעולה בהפסקות. גילמור היה המורה של עצמו כבר בגיל 11, כשנעזר בשירים של זמר העם האמריקאי פיט סיגר, ובמשכורתו הראשונה כחבר להקה רכש את הגיטרה שאליה השתוקק – פנדר סטראטוקסטר. אבל בארט לא הרפה מחברו הבוגדני. בהופעות נהג לעמוד בשורה הראשונה ולתקוע מבטים רבי משמעות בגילמור אכול רגשי האשמה, שכינה זאת "חוויה פרנואידית". כמה חודשים אחר כך ניסה לפצות את בארט כשעזר לו להקליט שני אלבומי סולו ראשונים.
פינק פלויד הייתה אז, בתחילת שנות ה־70, הלהקה של ווטרס, אבל גילמור החרוץ והשאפתן צבר נפח. כדי להפיק מעצמו את הסולו המושלם, היה מקליט מספר גרסאות לכל שיר, עורך ומהדק. בפאתי 1972, באולפני אבי רואד, הלכו ונשלמו הקלטות "הצד האפל של הירח". גילמור לא רק ניגן שם. הוא גם היה שותף להלחנת ארבעה מתוך עשרת הקטעים, וביצע בצורה מופתית את המרכזיים שבהם: Time, Money ו־Breathe. קולו הגברי, החרוך, האפיל על זה של ווטרס, ואולי גם בשל כך ילכו היחסים ביניהם ויידרדרו עם השנים. המשותף לשניהם היו רגשי האשמה על סילוקו של חברם בארט, שהפכו ליצירה אדירה נוספת – Wish You Were Here, שהוקדשה למנהיג האבוד (בארט צץ, שמן וגלוח ראש, באולפן ההקלטות, ונעלם כלעומת שבא). גילמור גם ביצע, נפלא כהרגלו, את שיר הנושא.
אולפן על יאכטה
המחצית השנייה של העשור הייתה אמורה להיות חוויה בורגנית נעימה עם המיליונים שגרף בינתיים. הוא קנה לעצמו חווה באסקס, בנה לעצמו אוסף גיטרות מרשים, נשא לאישה את ג'ינג'ר (בארט הפציע גם בחתונה) וגילה יוצרת כישרונית בת 15 בשם קייט בוש. ב־78', אחרי ששיחק בתפקיד משנה באלבום הבא של פינק פלויד (או שמא נאמר, הפרויקט של רוג'ר ווטרס), Animals, שחרר גילמור אלבום סולו ראשון שלא הותיר רושם מיוחד למעט שיר אחד מעולה, There’s No Way Out of Here, בלוז עטוף בקולו הגרוני והחם, שהפך מאז לקלאסיקה.
Comfortably Numb כמעט נכנס לתקליט, אך למרבה המזל נותר בחוץ. ספק אם פרויקט "החומה" היה רואה אור כמה חודשים אחר כך ומשנה את ההיסטוריה של הרוק אלמלא רואה חשבון פזיז בשם אנדרו וורבורג, שנמלט לספרד אחרי שחיסל את המשאבים הכלכליים של חברי הלהקה בהשקעות ספקולנטיות.
הבעיה היא שווטרס וגילמור כבר לא סבלו באותה עת זה את זה (גם הנשים, ג'ינג'ר של דיוויד וקרוליין מצד רוג'ר, היו צ'ילבות), ולכן צורף המפיק בוב אזרין, שהציע להם להוציא להיט לרדיו. קראו לו Another Brick in The Wall, והוא הפך את פינק פלויד ללהקה הגדולה ביותר בעולם בפתח שנות ה־80. גם המופעים שלה היו מפלצתיים. גילמור פיקח עליהם כמנהל הצגה, עד שמאס בכאב הראש הזה. ב־84' הוא הוציא אלבום סולו שני, About Face. יחלפו עוד 18 שנים תמימות עד שיפיק מעצמו את השלישי. בדרך לשם ניסה לייצר לעצמו סיבוב הופעות כלל עולמי, אבל המעריצים רצו את הדבר האמיתי: את פינק פלויד. רק שפינק פלויד לא הייתה באמת קיימת אז, אחרי שווטרס פיטר את הקלידן ריצ'רד רייט.
אז גילמור החזיר אותו מהכפור, הוסיף קבוצה של נגני צמרת, ויחד עם המתופף ניק מייסון ייצר הרכב לעומתי, שהקליט, באולפן שנבנה על היאכטה שלו, אלבום חדש תחת המותג הישן. ווטרס, איך לא, התפוצץ והגיש תביעה על השימוש בשם המפורש, אך הפסיד. האלבום A Momentary Lapse of Reason היה משמים למדי, אבל ב־1987 הוא מכר כצפוי מיליוני עותקים, וסיבוב ההופעות שהגיח בעקבותיו הכניס לא פחות מ־135 מיליון דולר. מאז הוציאה הלהקה של גילמור עוד מספר תקליטים, חלקם בהופעה חיה, אבל בלי ווטרס זה לא היה זה. לא נורא, הם התנחמו בהכנסות עתק מהופעות מול מאות אלפי מעריצים. בתחילת שנות ה־90 גרף גילמור לבדו למעלה מ־13 מיליון ליש"ט.
ב־2005, ברגע יוצא דופן של חמלה וחברות, נפגשו הארבעה במופע הצדקה Live 8, לבקשת בוב גלדוף ששיחק בסרט הקולנוע "החומה". הם שרו ארבעה שירים והניפו ידיים מול מאות מיליוני צופים בטלוויזיות שעל פני כדור הארץ. מאז, אגב, ווטרס וגילמור לא דיברו אפילו פעם אחת.
פינק פלויד הלכה לעולמה סופית עם מותו של רייט בספטמבר 2008. גילמור הספיק להתגרש מג'ינג'ר, אם ארבעת ילדיו הראשונים; להתחתן עם פולי סמסון, שילדה לו עוד ארבעה ילדים; להוציא, בדיוק שבע שנים לאחר מכן, אלבום סולו נוסף – Rattle That Lock – רובו אינסטרומנטלי; ולצאת לסיבוב הופעות מצליח, לשם שינוי. את צליל הפתיחה באחד הקטעים בדיסק החדש הקליט בתחנת רכבת בצרפת בעזרת האייפון שלו. גם גילמור, תראו, מעודכן.