הזוגות ממשיכים במשימותיהם באפריקה בחלק המדברי והלוהט, והפעם לפנינו פרק משעשע ודינמי יותר. אני חייבת לציין שאני מתחילה לחבב את האחים שפלן ואת הוייב הטוב שהם מוצאים בכל משימה, גם אם היא קשה ומתסכלת, והכול, בלי סטרס, ברוח טובה ספורטיבית וקלילה. גם אחוות האחים החמה השורה ביניהם נעימה למתבונן, ובזכותה הם אף מצליחים לבצע את המשימות ב"צ'יל" ובכיף, בלי קיטורים מיותרים. למרות שהם ברוב המקרים מגיעים בין האחרונים לנקודת הסיום, הם איכשהו תמיד מצליחים להישאר במשחק ונראה שהם פשוט נהנים מהחוויה ומפיקים ממנה את המיטב. הם גם יודעים לצחוק על עצמם. כמו במשימת משחק הזיכרון שבה היו צריכים למצוא פריטים זהים והם התגלגלו בחול המדברי, חשופי חזה ובטן שנשפכו להם מכול הכיוונים ופחדו נורא לדחוף ידיים לתוך חורים באדמה ולמצוא שם כל מיני דברים דוחים.
אגב, באותה משימה נראתה יעל כאילו איבדה את זה לגמרי כשהיא עושה תנועות מוזרות ומקפצת כמו תיש, שלא לדבר על אלכס, שהפעם באמת הגזים עם ההיסטריה שתקפה אותו ולא שלט בתגובות הלא רצוניות של שרירי גופו, בגלל החרדה מכל מיני זוחלים וחרקים ומזיקים בתוך החורים השחורים, שעלולים לנשוך אותו, או להוריד לו יד, לא עלינו.
לפחות כאשר הוא וג'וזי היו בחדר המפחיד בבית של דרקולה הרומני והוא עמד שם נטוע במקומו ולא זז, הוא יכול היה לרמות שהוא מחפש פריטים, אבל פה לאור יום ובגלוי הוא מתגלה כפחדן המאה כאשר ג'וזי מתחנן בפניו: "תהיה גבר ותכניס כבר את היד" (Merde). גם במשימת סחיבת המים בדלי הוא לא היה משהו, וצעד על החול לא ממוקד כאילו הוא מטייל בדיזנגוף, למרות הקצב שג'וזי הכתיב "אן דה טרוא קאטרה".
וכי מה אפשר לצפות מצפונבון תל אביבי שאוהב לשתות את קפה הבוקר שלו בים ולצפות בבחורות שמהלכות על החוף. ולמרות הכול, קשה שלא לחבב את הצרפתי, שבכוונה עושה פרצוף של טמבל חייכן ומסכים עם כל מילה שג'וזי אומר כי הוא יודע שבלעדיו לא היה שורד במשחק.
רגע משעשע אחר היה כאשר כמה מהגברים בחבורה ניסו לרקוד על רחבת החול ביחד עם המקומיים ולפי הקצב האפריקני. חלקם פיזזו כמו סהרוריים. ג'וזי הניף ידיו למעלה והזיז במרץ את האוויר מצד לצד. עמית, אבא של רז שהניע גופו בצורה גמלונית והיה מעדיף לרקוד "הורה" כמו בקיבוץ, דווקא זרם ואפילו נראה נהנה ממסיבת הדיסקו שארגנו לכבודו.
ואיך איך אפשר לעבור עונה שלמה בלי איזשהו ריב אוהבים, שיוסיף אקשן לעלילה. משבר זוגיות ראשון התגלע בין קים ושון. טוב שיש כתוביות בעברית, אחרת לא הייתי יודעת שקים, הממשיכה ללהג בג'יבריש, נעלבה נורא משון שאמר לה "סתמי ת'פה".
במשימת הגיאוגרפיה שבה צריכים למקם את מדינות אפריקה השונות במקום הנכון על המפה של היבשת, רובם נאלצו להיעזר בידע של המקומיים. ולמה בעצם שיידעו גיאוגרפיה כאשר המקצוע הזה בכלל לא קיים בכל בתי הספר? והיכן שהוא קיים, שוכחים ללמד את התלמידים דבר בסיסי כמו לקרא מפה. כנראה שבצרפת הוא עדיין נחשב כמקצוע חשוב, כי ג'וזי ואלכס דווקא הפגינו בקיאות בתחום.
אפרופו ידע כללי, מונדה מתגלה יותר ויותר כמי שהיא לא רק יפה, אלא גם אינטליגנטית ורהוטה. גם בן זוגה אדריאנו הוא מהילדים החכמים בכיתה וביחד הם זוג קצת יוצא דופן בנוף הריאליטי שבדרך כלל רוב הדמויות שלו עממיות ואף מתגאות שהן "שכונה".
אחרי מחקר קטן שעשיתי מסתבר שב"מרוץ למיליון" תוצרת חוץ, המתמודדים מגיעים למשימות מרושלים, מסמורטטים ועם שיער מדובלל, אחרי שבילו את הלילה או בחצרות בתים או אצל מקומיים שברוב נדיבותם הציעו להם מקום בביתם. הם גם צריכים לתפוס טרמפים בשביל להגיע ממקום למקום, בעוד שאצלנו מציידים אותם במספיק מטבע מקומי בשביל לתפוס מוניות או לנהוג במכוניות בעצמם. הם גם מגיעים למשימות מצוחצחים ומאופרים כאילו בילו את הלילה במלון 5 כוכבים.
קיימת גם חוסר אותנטיות כאשר רק לפני רגע הם יצאו ממשימה פיזית קשה, מזיעים ומאובקים מחול המדבר, ומיד לאחר מכן, הם יושבים למול המצלמה
עם אודם בוהק ובגדים נקיים ויפים ומסבירים איך חשו במהלך המשימה. אולי יש מקום למחשבה איך להציג אותם בנטורל, כדי להעניק אמינות לעלילה.
אני עדיין מחכה לאם כל המשימות. עד עכשיו הם די שיחקו בקקה, ולא רק של פילים בשביל להדליק אש, אלא הרכיבו פאזלים, הכינו פיצות, חיפשו תקליטים בחנות למוזיקה, או שכנעו אנשים ברחוב לקפוץ בחבל ולעשות שטויות אחרות כאילו זאת תוכנית להכשיר אותם להיות אנשי שיווק. מתי סופסוף נראה משימה שבה נדרש באמת אומץ אמיתי, כמו להיות תלוי בין שמיים וארץ או להצליח להתחמק משור זועם בתוך זירה, ולהוכיח שהם באמת ראויים למיליון?