וינונה ריידר עשתה את הקאמבק שלה. זהו. כשדרמת האימה "דברים מוזרים" עלתה באמצע יולי האחרון בנטפליקס, העולם שב להתעניין בכוכבת הניינטיז האייקונית. ב"דברים מוזרים" מגלמת ריידר סוף–סוף דמות מבוגרת, אם חד–הורית לשני בנים, שגרה בעיירה קטנה באינדיאנה בתחילת שנות ה–80 ומתמודדת עם היעלמות בנה בן ה–12 בנסיבות מסתוריות. הליהוק של ריידר כאמא בסדרה שעלילתה מתרחשת באייטיז ומלאה במחוות לעשור ההוא ולקולנוע שלו, הוא כמובן לא מקרי.
בשביל ריידר זו הצלה. עבור מי שבמשך כל הקריירה שלה הייתה מזוהה בעיקר עם תפקידים של טינאייג'ריות זועפות, נערות גותיות או צעירות אקסצנטריות, זוהי אבן דרך משמעותית. מחר, 29 באוקטובר, תחגוג ריידר יום הולדת 45, ובהנחה שהיא תדע למנף את הקאמבק הטלוויזיוני הזה לדברים גדולים יותר, ניתן לומר כי הטרנספורמציה שלה מנערה נצחית לשחקנית בוגרת הושלמה.
נציגת דור האיקס
ריידר פרצה לתודעה ב–1988 בזכות שני סרטים שיהיו מזוהים איתה לנצח: קומדיית האימה והפנטזיה "ביטלג'וס" של טים ברטון, שבה גילמה את הנערה הגותית חובבת הצילום לידיה דיטס, וקומדיית הנעורים השחורה "Heathers" ("מלכות הכיתה"), שבה גילמה תיכוניסטית, שיחד עם החבר שלה, שאותו גילם כריסטיאן סלייטר, רוצחת את מלכות הכיתה.
כעבור שנתיים היא התאחדה עם טים ברטון - וכבשה את לבו של ג'וני דפ - ב"המספריים של אדוארד". ב–1993 היא זכתה בגלובוס הזהב והייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה ב"עידן התמימות" של מרטין סקורסזה, ולקראת אמצע הניינטיז הפך אותה "מציאות נושכת" לנערת הפוסטר הרשמית של דור האיקס - ההגדרה שאמורה לתאר את צעירי הניינטיז כסלאקרים עם פירסינג בגבה, בוגרי קולג' שבקושי מצליחים למצוא עבודה במקדונלד'ס, חובבי רטרו ציניקנים ואסקפיסטים שבורחים לעישון מוגזם של גראס ובהייה ממושכת בטלוויזיה. ריידר הפכה לאיט גירל הקצת מוזרה של הוליווד, וכיאה למעמדה שמה נקשר בשמות לוהטים (לזמנם) כמו ג'וני דפ (שקעקע Winona Forever על זרועו ולאחר שנפרדו שינה את הקעקוע ל–Wino Forever, שיכור לנצח), ואל קילמר, מאט דיימון, דיוויד דוכובני, כריסטיאן סלייטר, רוב לאו וצ'ארלי שין. אך בעוד בשנות ה–20 לחייה ריידר חגגה, שנות ה–30 שלה היו חור שחור. ריידר התרסקה ונעלמה.
כזכור, כשהייתה בת 30, ריידר נעצרה בגין גניבת פריטי לבוש בשווי של 5,500 דולר מחנות כלבו בבוורלי הילס. בדצמבר 2002 גזר עליה בית המשפט שלוש שנות מאסר על תנאי, 480 שעות של שירות עבור הקהילה, 3,700 דולר קנס ו–6,355 דולר פיצויים. חוץ מזה, בית המשפט הורה לה לעבור טיפול פסיכולוגי ולטפל בבעיית הסמים שלה. אחרי התקרית, שקרתה לטענתה כתוצאה מדיכאון ומיותר מדי כדורים, ריידר לקחה הפסקה בת ארבע שנים. הפסקה ארוכה מאוד בשביל כוכב הוליוודי, הפסקה שקשה להתאושש ממנה.
במשך כעשור הקשיים בקריירה והמצב הנפשי המעורער שלה הזינו זה את זה. ריידר הייתה תקועה בלימבו - היא הייתה מבוגרת מדי מכדי לגלם נערה, אבל נראתה צעירה מכדי לשחק תפקיד של אישה מבוגרת. אם תשאלו אותה, הקריירה שלה נפגעה מהזיהוי המוחלט שלה עם תפקיד הנערה. "אני מרגישה שכשהייתה לך הצלחה גדולה בשנות העשרה ושנות ה–20 - ואני לא מדברת על אף אחד אחר מלבד על עצמי - משהו קורה כשאת בשנות ה–30 שלך ואנשים מזהים אותך כל כך עם התפקידים הקודמים שלך. אז הם לא ממש חושבים עלייך בתור מבוגרת מספיק אף על פי שאת כן מבוגרת מספיק", אמרה. בהזדמנות אחרת אמרה: "אני מרגישה שהייתי בקטע כזה בשנות ה–30, שבו היה לי קשה, כי אנשים המשיכו לייחס לי את תדמית הנערה. כבר לא הייתי הדבר הזה אבל נראיתי צעירה, ואני לא מתלוננת על זה וגם הסכמתי עם זה. גם אני לא הייתי קונה את עצמי בתפקיד תובעת מחוזית בגיל 35 אף שמבחינת גיל הייתי יכולה להיות".
ברית עם השטן
אז כן, הגיל הוא אכן אחד הנושאים היותר מדוברים בהקשר של ריידר. מצד אחד, היא רוצה לפרוץ את תדמית הנערה הנצחית - וזה מה שהיא עושה ב"דברים מוזרים" - מצד שני, היא שייכת לעבר. הדמות שלה מעוררת נוסטלגיה וערגה לסוף האייטיז ולניינטיז, והיא מצדה לא עושה שום דבר כדי להפיג את זה.
את היעדר הגיל של ריידר ואת המראה הנצחי שלה, שלא פעם היה בעוכריה, ניתן כמובן לקחת לכל מיני כיוונים. אחד המעריצים הוותיקים שלה הוא מעצב העל מארק ג'ייקובס. ריידר הצטלמה בשבילו ב–2003; ובשנה שעברה היא שבה לככב לצד מפורסמות אחרות, כמו שר, סופיה קופולה, וילו סמית ודבי מזאר, בקמפיין אופנת הסתיו שלו. בדצמבר בשנה שעברה - 14 שנה אחרי שנעצרה בעוון גניבת פריטי לבוש, כולל סוודר של מארק ג'ייקובס שעלה 760 דולר - חשף ג'ייקובס שריידר היא הפנים של קמפיין הקוסמטיקה החדש שלו. בקמפיין הסינמטי והיפהפה צולמה ריידר באייליינר שחור במראה סיקסטיז אלגנטי, עם שרשרת פנינים לבנות ולק ירוק, כשהיא נשענת על מראה, בהשראת הלוק של השחקנית דלפין סריג בסרט הצרפתי "אשתקד במרינבד" של אלן רנה מ–1961.
"הרבה זמן היווה השיק הקולי האלגנטי והנצחי של השחקנית דלפין סריג נקודת התייחסות בשבילי", כתב ג'ייקובס באינסטגרם מתחת לתמונה של ריידר מהקמפיין. "כוחו של הרוגע הסוריאליסטי, הליטוש הפטישיסטי המדוקדק של הסרט הזה והגיבורה שלו הם באמת מושלמים וממשיכים להוות השראה עבורי עד היום. אף אחת שאני מכיר לא הייתה יכולה להביע את שמות התואר שציינתי בצורה כה מושלמת כמו וינונה... היא לא מדגמנת את הלוק, היא נכנסת לתפקיד - ומביעה אותו! יש לה מוח מבריק, כישרון ויופי פיזי שאין שני לו, ולעונג לי לחלוק את התמונה הזו של וינונה עם מעריצי האינסטגרם שלי".
ג'ייקובס, חבר קרוב של ריידר כבר שנים רבות, התבדח על כך שריידר "לא מזדקנת" ושהיא "כרתה ברית עם השטן", אך התחייב שהיא לא עשתה ניתוחים ושזה לא בוטוקס או שום דבר בסגנון. ריידר מאשרת שהיא לא כרתה ברית עם השטן אלא השתמשה בהרבה מאוד קרם הגנה. "אני כן נראית מבוגרת יותר, ומן הסתם כולם יודעים על פוטושופ", אמרה ריידר כשנשאלה על המראה הצעיר שלה בראיון ל"סאנדיי טיימס". "אני מרגישה שזה נשמע מגוחך שאני אדבר על גילנות, כי יש לי מזל גדול, במובן הזה שבעיני אנשים אחרים שמרתי על מראה צעיר, אבל הייתי רוצה שהחברה פשוט תחגוג התבגרות. אני מאוד נהנית להתבגר".
ריידר כמובן מוחמאת מהבחירה בה, אבל היא לא בטוחה כמה היא מרגישה נוח עם המעמד, לאור העובדה שכל הזמן כותבים כמה היא נראית צעירה וחסרת גיל. "עשיתי את הקמפיין למארק וזה היה מוזר, כי חשבתי, 'אלוהים, זה שוב יעלה את עניין חסרת הגיל'", ריידר אמרה בראיון ל"Entertainment tonight". "זאת חרב פיפיות כי אני רוצה שייתנו לי להתבגר. איך יוצאים מזה טוב? אם אני לא נראית חסרת גיל, אני נראית כחושה. או אם אני נראית נורמלי, אז ידברו על כמה רע אני נראית".
מונוגמית סדרתית
בשנות ה–30 לחייה מראה חסר הגיל אולי פגע בקריירה שלה, אבל לקראת גיל 40, כשסוף־סוף נתנו לה להתבגר, והיא נתנה לעצמה, הקריירה של ריידר החלה להתאושש. תחילת החזרה שלה הייתה ללא ספק בסרט "ברבור שחור" של דארן ארונופסקי מ–2010, שבו גילמה ריידר רקדנית עבר מעורערת. ריידר שיחקה גם קודם בתפקידים זניחים, אבל "ברבור שחור" - סרט גדול ומדובר, שעל תפקידה בו זכתה נטלי פורטמן באוסקר - הוא הסרט שגרם לריידר להרגיש חופשייה מספיק לשחק דמות בגילה והחזיר אותה למסלול הנכון. "אני כל כך אסירת תודה לדארן שנתן לי את התפקיד הזה", היא אמרה. "זה לא משהו ששאפתי אליו, כי בחיים לא הייתי חושבת שאני יכולה להיות בלרינה".
מאז היא השתתפה בעוד כמה סרטים מעניינים, כמו דרמת המתח "אייסמן", המבוססת על סיפורו האמיתי של ריצ'רד קוקלינסקי - בעל אוהב, אב מסור ורוצח חסר רחמים. על פי הודאתו, קוקלינסקי היה אחד הרוצחים המקצועיים השטניים ביותר בהיסטוריה האמריקאית והוא לקח אחריות על 200 רציחות בשנות ה–70 וה–80, בזמן שעבד בשירות משפחת הפשע גמבינו. ריידר גילמה בסרט את התפקיד הלא פשוט של אשתו של קוקלינסקי (שאותו גילם השחקן מייקל שאנון), שבחרה להעלים עין ממעשיו המחרידים. בשנה שעברה יצא עוד סרט בכיכובה, "הניסוי" של הבמאי מייקל אלמרידה, שבו היא מגלמת את אשתו של הפסיכולוג החברתי הנודע סטנלי מילגרם (פיטר סארסגארד), שעשה בשנות ה–60 ניסוי ובו בדק את צייתנותם של אנשים.
במקביל לחזרה לקולנוע, ריידר השתחלה גם לטלוויזיה, שכידוע, היא המקום הנכון להיות בו בימינו. עוד לפני "דברים מוזרים", היא השתתפה בשנה שעברה במיני–סדרה פוליטית של HBO, "דרוש גיבור", שיתוף פעולה בין דיוויד סיימון (יוצר "הסמויה") והבמאי פול האגיס, זוכה פרס האוסקר על "התרסקות". הסדרה מתרחשת ביונקרס שבמדינת ניו יורק של סוף שנות ה–80 ותחילת ה–90, כאשר הממשל מאשר הקמת שכונת מבנים מסובסדים למעוטי יכולת במרכזו של אזור מגורים לבן, מה שכמובן מעורר מלחמת מעמדות וגזע. ריידר גילמה בסדרה את נשיאת מועצת העיר יונקרס - תפקיד בוגר לכל הדעות. "איך שפול האגיס צילם אותי היה ממש לא מחמיא, אבל זה היה נהדר", אמרה ריידר. "כולנו רוצים להיראות טוב ודברים כאלה, אבל אני חושבת שיש משהו נהדר בלקבל את העובדה שאנחנו מתבגרים באהבה".
ונראה שריידר אכן מקבלת את ההתבגרות באהבה. מקסים לקרוא ראיון עומק איתה במגזין "Interview" מלפני שלוש שנים, שבו היא מתוודה על חוסר החיבור שלה לטכנולוגיה - היא בדיוק רכשה את האייפון הראשון שלה. בראיון היא סיפרה שקשה לה עם הדה–לגיטימציה שעושים למי שלא מחובר למדיה החברתית, ועל חוסר היכולת שלה להבין את דור הריאליטי.
כיום ריידר גרה בסן פרנסיסקו - ומחזיקה בדירות גם בניו יורק ובלוס אנג'לס - ובוחרת את הפרויקטים שלה בפינצטה. לטענתה, מה שמנחה אותה הוא לא גודל התפקיד, אלא החיבור הרגשי שלה לפרויקט. ובאשר לחייה האישיים, היא בזוגיות מאז 2011 עם מעצב האופנה סקוט מקינלאי האן. "אני מונוגמית סדרתית", היא אמרה לאחרונה. "הייתי רווקה במשך תקופה מסוימת ויצאתי לדייטים, ופשוט לא ידעתי איך לעשות את זה! תמיד הייתי ככה: כשהייתי בת 15 היה בחור שמצא חן בעיני, והתמזמזנו, וחשבתי שזה אומר שהוא החבר שלי. אמא שלי הייתה צריכה להסביר לי את זה".
מונוגמיה סדרתית זה דבר אחד, אבל נישואים מפחידים אותה. "נישואים? אני לא יודעת", היא אמרה. "אני מעדיפה לא להיות נשואה אף פעם מאשר להתגרש כמה פעמים... אבל אני בזוגיות מאושרת עם מישהו כבר כמה זמן".