אור סיונוב מ"האח הגדול": "זה היה עקוב מדם, גם שי חי נפגע"

"עלי ניסו לספר שאני רעה, מייצרת ריב וכל הזמן עם מוטיבציות שליליות", הדגישה סיונוב. "כשראיתי את זה בפעם הראשונה, הרגשתי כאילו אני נשמטת לעצמי. יורם גם רצה שנדע. היה את 'משחקי האח', בהם נכנסנו לשמוע מה גולשי האינטרנט חושבים עלינו. אני כותבת בספר על התחושה של להיכנס לשם ולשמוע שחושבים שאני הכי רעה, סכסכנית ושקרנית, משבוע לשבוע, כל שבוע. ואני עומדת מול הדבר הזה משתאה, כל פעם נכנסת לחדר של 'האח הגדול' ואומרת לו 'יורם אני רוצה ללכת הביתה, אתה לא נורמלי, מה אתם עושים לי? אני מנהלת מרכזי נוער ועובדת עם נערים בסיכון, איזה שם אתם מוציאים לי, ואיזה חלק אתם נותנים לי בסיפור שאתם ממציאים פה?'". 

"החוויה של כולנו, המשתתפים, הייתה שיש סיפור אמיתי שקורה ויש סיפור שמסופר לצופים, ואנחנו כל הזמן לא מבינים למה הפער הזה ומה האינטרס של מי שמחליט איזה סיפור יסופר", סיפרה סיונוב. "הרגשתי שסופרתי על ידי כל כך הרבה אנשים עם כל כך הרבה אינטרסים באופן מעוות לחלוטין. להגיד עליי שאני רעה, זה לא מסתדר עם מי שאני. גם על שי חי סיפרו סיפור שלא רלוונטי אליו. כשהוא יצא החוצה, יש מציאות שנפגשת עם העריכה השקרית, וזו גם תחושה קשה".

"לא לגמרי ידעתי לאן אני נכנסת, כי לא צפיתי בתוכנית לפני", טענה סיונוב. "אפשר להגיד לי לקחת אחריות על מה שאני עושה, אבל מה זאת אומרת? ידעתי לאן אני נכנסת? כי מה? כי מפלצות מנהלות את התעשייה הזאת, כי אנשים רעים מנהלים? לא מתאים לי להגיד 'זאת התעשייה', כי אם זאת התעשייה, היא צריכה להשתפר. אני לא מסכימה שהקהל אוהב דם. אנשים שמדברים איתי על העונה הזאת, אומרים לי שזה היה כמו לצפות בתאונת דרכים. אנשים נזכרים בה עם צרבת. הם רואים את העונה הנוכחית, שהיא הרבה יותר כיפית, ושואלים למה זה לא היה יכול להיות ככה? זה נעים, זה מצחיק, נכון, יש קצת ריבים, אבל זה לא עקוב מדם. אצלנו זה היה עקוב מדם".

"רציתי שיפסיקו לחבר אותי לתוכנית הזאת, אז סתמתי את הפה"

"ליורם זק אמרתי הכל, גם בספר וגם פנים אל פנים", ציינה סיונוב. "היות ועד היום לא נשמעה התנצלות, לא לכיווני ולא לכיוון המשתתפים האחרים, אז לא הייתי אומרת לו כלום, כי אני מבינה שכנראה יש שם בן אדם שלא באמת אכפת לו. שזה מאוד עצוב לי, כי הוא מתעסק בחיי אדם. זו המסקנה שלי אחרי הרבה מאוד זמן. חוץ ממני היו שם עוד אנשים, זה לא הגיע לאף אחד מהם והגיעה להם התנצלות חד-משמעית. אז לפני חצי שנה הייתי רוצה להגיד לו משהו, אבל היום אני פשוט מרגישה שעצוב לי וחבל לי. אני שמחה שהתוכנית עוברת מידי 'קשת' למישהו אחר".

"עד הספר הייתי ממש המומה והתקשיתי מאוד מאוד לחשוב באופן אסוף וישר, כי נורא פחדתי", הודתה. "כל הזמן הפחידו אותי. קודם כל אמרו לי להפסיק להתעסק בזה. אמרו שאם יש לי שאיפות פוליטיות, כל זמן שאמשיך להתעסק ב'אח הגדול' ימשיכו לשייך אותי לשם, והאמנתי לזה. רצתי שיפסיקו לחבר אותי לתוכנית הזאת, כי זה נחשב נמוך, אז סתמתי את הפה. כל עוד פחדתי, לא הצלחתי לחזור לעצמי ולהתאסף. אז החלטתי שאני מפסיקה לפחד ורוצה לספר את מה שקרה שם. היה רגע שסיימתי לנתח את זה, להוציא את זה החוצה ולהפסיק לפחד".

במקביל להוצאת הספר סיפרה: "פתחתי בית קפה בתל אביב לפני כמה שבועות ואני נמצאת שם 24 שעות ביממה. עובדים איתי שם עוד חברים מהעונה הזאת, ברק ותמר, ועושים פה אוכל ביתי ונהנים נורא. אז לרוב אני לא מתעסקת ב'אח הגדול', אלא רק כשהאתר (שבו הספר) נופל. הוא כל הזמן נופל. המתכנת מתקשר ואני נאלצת להתעסק בזה שוב. וכמובן, עולות מחשבות - מי ולמה ואיך. אני יכולה לשער השערות, אבל כנראה שאני עומדת מול אנשים עם כוח. והאתר נופל, נופל ונופל".