אבודים, העונה החדשה, עולה הערב (רביעי) לשידור. בדרך כלל מדובר בתוכנית אשר גורמת למשתתפים בה למצוא את מבוקשם בדרך כזאת או אחרת,אבל לא כך קרה בתוכנית הראשונה. בתחקיר שישודר הערב בטלוויזיה תחשוף צופית גרנט את תעשיית חטיפות הילדים מברזיל לישראל שפעלה בשנות השמונים והתשעים, כאשר עשרות תינוקות ברזילאים אומצו על ידי הורים ישראלים.

בשיחה עם גבי גזית ב-103FM סיפרה גרנט: "יצאנו לחפש שורשים וזה הפך למרדף אחרי כנופיה שהתעסקה בסחר בילדים. היו שם עוד כנופיות, אנחנו התחקינו אחרי אחת מהן ושיטות העבודה שלה. הם היו ברזילאים וכמובן ישראלים מהצד הישראלי. הכנופיה הזו הבינה שקיימת בישראל מצוקה לילדים, כי הבירוקרטיה כאן לאימוץ ילד היא בלתי נסבלת ואנשים מצאו את עצמם מחכים לילד 10 ו-15 שנה ובסופו של דבר כבר לא מתאימים לאימוץ בגלל הגיל".

"הם הבינו את החולשה הזו ופיתחו שיטה ללקיחת ילדים בברזיל. הם איתרו אמהות משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, טיפלו בהן, לקחו אותן לבתי חולים פרטיים, ליוו אותן עד הלידה, וגם אם האמא מתחרטת ולא רוצה למסור את הילד לאימוץ, הם דורשים ממנה אלפי דולרים וכמובן לוקחים לה את הילד. תמורת הילד האמא הייתה מקבלת 300-200 דולר. הסוחרים היו מוכרים אותם בארץ בהרבה מאוד כסף. פגשתי אמהות כאלה, שלפני 30-28 שנה, לקחו להן ילד או שני ילדים. ישבתי איתן חצי יום. סיפורים קורעי לב. הרסו להן את החיים לגמרי. ומעולם הן לא הפסיקו לחפש.



"לפני עשר שנים קמה בברזיל מחלקה שתפקידה לאתר ילדים שנגנבו למשפחות". גזית הזכיר את ברונה קרוליין, התינוקת מברזיל שהוחזרה לשם לאחר שאומצה בישראל. "אחד הדברים שכואבים לי, זה שכל הזמן אומרים לי, שאחרי שהחזירו אותה, בסוף, בגיל 16 היא ירדה לזנות", אמרה גרנט. "נו, זה המקרה שלה, אז מה. זה נותן לגיטימציה לחטוף ילדים?".

"לא מצאנו אמהות של ילדים ספציפיים ואנחנו לא יודעים האם ילדים ספציפיים הם חטופים", הבהירה גרנט. "אבל אנחנו יכולים להגיד שבפוטנציאל אולי הם חטופים, והסיפור שסיפרו להורים המאמצים הישראלים שלהם הוא לא נכון. הרבה מאוד הורים מאמצים מישראל האמינו, כשקיבלו את הילדים, שהם עושים דבר גדול, וזה באמת נכון, הם כמובן נתנו לילדים האלה משפחות נפלאות, עם חום ואהבה וכסף וכל מה שצריך. אבל חלקם ילדים שנלקחו בכוח".

לשיחה הצטרפה עדן שלוסמן, כיום ישראלית לכל דבר, שאומצה בברזיל בשנות ה-80 על ידי זוג ישראלי. "אני יודעת שהוריי טסו לברזיל לאמץ דרך ארלט הילו, עליה מסופר בכתבה. היא סחרה בילדים, עשתה את זה בצורה מאוד לא חוקית. הורים מאמצים יגידו שהיא עזרה להם לאמץ ילד. לי אמרו שהאמא שלי הייתה צעירה, בת 16, שלא הייתה יכולה להמשיך לגדל אותי ולכן מסרה אותי לאימוץ. זאת אומרת שהיא ויתרה עלי. אני לא יודעת אם היא קיבלה כסף, אבל אני כן יודעת שההורים שלי שילמו כסף על כל התהליך. אז יכול להיות שהיא קיבלה עלי גם כסף. אין לי מושג מה קרה לה. אף פעם לא ניסיתי לבדוק. לא הייתה לי דרך לבדוק, כי כל המסמכים שלי מזויפים. הוריי לא באמת ידעו איזו תינוקת הם הולכים לקבל. זאת הייתה השיטה להוציא אותי מברזיל לפרגוואי ולהכניס אותי ישראל".

גרנט הסבירה: "השיטה עבדה כשהיה מי שאחראי לזייף את הדרכונים. בהתחלה היו מעבירים את הילדים דרך פרגוואי, כי אי אפשר היה להוציא אותם ישירות מברזיל, אז היו חוצים את הגבול לפרגוואי ומגיעים משם".

אמא לשני ילדים מברזיל אמרה לו שהיא חוששת מהתוכנית של גרנט, שעלולה לעורר מבוכות אצל הילדים
"כשקורה משהו במהלך ההיסטוריה ונפתחת תיבת פנדורה יש לה חוקים משלה. מה אפשר לעשות? זכותם של ילדים לחפש את השורשים שלהם, וטיבן של פרשות בסופו של דבר להתפוצץ. מה, זה באמת יכול להישאר סוד? מה אפשר לעשות? ברור שייתכן שייפגעו אנשים וצר לי על זה, אבל מה אפשר לעשות?".

מה יקרה אם בעקבות הצפייה ילד מאומץ יגיד להוריו שהם שותפים לדבר עבירה וחטפו אותו מאימו?
"אני חושבת שכן", השיבה גרנט , "הם יכולים להגיד שהם מאוד רצו ילד, לא חשבו שהם חוטפים ואם היו יודעים, הם לא היו שותפים לזה".

בשלב הזה, הגיבה שלוסמן והאשימה את גרנט: "בכתבה זה מוצג כאילו הורינו שותפים לסחר ולפשע. הרבה הורים נפגעו מזה. פחדתי להגיד לאבא שלי שיצפה בתוכנית הזו. אני חושבת שזה לא נכון לעשות, כי ההורים שלנו לא היו שותפים לשום דבר. גם אי אפשר לשפוט אותם. סיפרו להם סיפור אחר לגמרי. לא כל ההורים ככה ולא כל הילדים. הייתם צריכים לדבר גם על הצד הזה".

גרנט השיבה: "יש עוד פרק ובואי תני לו את הקרדיט שלו. אני לא מאשימה את ההורים האלה בשום דבר. אין לי ספק שכולם רצו רק לעשות טוב, אבל כשבאים ומשלמים על משהו, ויכול להיות שזה לא בדיוק חוקי, ומקבלים אותו באישון לילה, ובסופו של דבר המסמכים מזויפים, וזה נעשה ככה, אז מה, הכל היה מאוד מאוד תמים? הורים עצמם מספרים לי את הסיפור. אני לא שופטת את זה. אבל זאת עובדה. אני לא אומרת שהם שותפים לסחר. אבל משהו קרה כאן. זה לא היה כל כך שקט. יש אחד האבות ואמר שהם ידעו שמשהו לא בסדר, אבל הם כל כך רצו את הילדים, אני מבינה אותם. היא מרחמת על ההורים ואני מבינה אותה".

לעדן יש סיכוי לגלות את מקורותיה?
"לדעתי לא", השיבה, "מהדרך שאנחנו עברנו אני מבינה שלא. אין שום מסמך". שלוסמן הסכימה ואמרה: "זה מבוי סתום". גרנט המשיכה ואמרה: "עכשיו את מבינה למה הדבר הזה היה צריך לצאת החוצה? כי זה ממש עצוב. מישהו צריך להגיד את האמת באיזושהי צורה וזאת אמת מאוד כואבת. אין דבר שאני מצרה עליו כמו פגיעה וכל כך צר לי. אבל לגיטימי להוציא את התוכנית הזו החוצה. ומותר לכם לזעוק את הזעקה שלכם. העצה שלי להורים היא לא לראות את הדברים מהפריזמה הכל כך אישית. הם לא שותפים לפשע אבל הם יכולים לראות את הלגיטימיות יוצאת החוצה לאור".

"במבחן התוצאה בטח שאני שמחה שאני פה", סיכמה שלוסמן. "לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב מזה. זכיתי בהורים מדהימים. החוסר ודאות, שאני לא יודעת אם לקחו אותי או מסרו אותי, אני רוצה את השקט הנפשי לדעת מאיפה באתי ומה הסיבות שבגללן הגעתי לכאן. זה לא משנה לי, גם אם יתברר שהיא מסרה אותי, לפחות אני אדע. אנחנו הגענו למצב שאנחנו רוצים לעשות בדיקות DNA כדי להרגיש איזושהי שייכות אחד לשני שאולי קיימת בינינו, בין המאומצים".