עדי ותומר החליטו להיפרד, וטוב שכך. למה להמשיך ולסבול קשר שהוא לא רצוי ודחוי בצורה מאוד בולטת מצדה של עדי? אך ורק בשביל להוכיח שצוות המומחים שישב על המדוכה ושידך בין השניים, הוא צוות מוצלח ומבין בזיווגים? אחת המומחיות עוד מנסה לשכנע את עדי שכדאי לה להמשיך ולהכיר טוב יותר את תומר כי יש בו צדדים נפלאים. אני במקום עדי הייתי אומרת לה: "אם הוא כל כך טוב, אז תתחתני איתו את".
כמובן שזה היה לגמרי צפוי כבר מערב החתונה, שהקשר הזה נידון לכישלון, מסיבה אחת ויחידה: עדי לא נמשכה לתומר. חד וחלק, וכל התירוצים האחרים והמגומגמים של עדי שהוא לא הוא, והיא לא היא בגלל שהוא לא הוא, הם קשקוש אחד גדול. בעולם מקביל (כלומר, בכל סיטואציה אחרת) שבו לא מפחדים להגיד את האמת או לשמוע אותה, גם כשהיא לא נעימה, עדי הייתה אומרת לו בפשטות: מצטערת, אתה נחמד, איכותי, אינטליגנטי, אקטיביסט ואידיאליסט, אבל אני לא נמשכת אליך.
מי כאן חסר עמוד שדרה
ייאמר לזכותו של תומר שהוא לא התמהמה בקבלת ההחלטה הנכונה, ארז את חפציו ועזב את ביתה. היא, שתיארה אותו כמישהו חסר עמוד שדרה, תיאלץ להודות, שזה לא בדיוק המצב. תומר אמנם ניסה להשקיע בקשר ולרגעים אפילו הצטייר כחננה שנשבה בקסמיה של יפהפייה סקסית ומושכת, אך לרגע לא השלה את עצמו שאם הוא ימשיך להתאמץ למצוא חן, היא תיענה לחיזוריו. הוא נתן לזה צ'אנס, ניסה בכל דרך אפשרית, וכשהבין שהיא נמשכת רק לטיפוסים מסוקסים ומחוספסים, גילה מספיק עמוד שדרה, נפרד מעדי לשלום ועזבה לנפשה.
לטעמי, עדי לא קראה את המפה כאשר קבעה שהוא לא מתנהג בטבעיות ועושה דברים בניגוד לרצונו רק בשביל לרצות אותה. הוא לגמרי התנהג בטבעיות, כי מטבעו הוא אדם נעים הליכות ומתחשב וכשראה שהיא קרה ומרוחקת, ניסה להתאים עצמו לגחמות שלה על מנת לשבור את הקרח. אם מדברים על עמוד שדרה חלש, דווקא היא לא הפגינה אומץ מיוחד כאשר לא אמרה לו בצורה ישירה וגלויה שהיא לא מעוניינת, אלא שידרה את חוסר העניין ברמזים וחצאי משפטים, מצפה ממנו שינחש איך היא מרגישה. תומר לא רצה לעסוק בניחושים, הוא רצה תשובות כאן ועכשיו ולכן יזם שיחות, מה שהיא נמנעה מלעשות, אז מי כאן חסר עמוד שדרה?
בלי נפש תאומה
גם אצל הזוגות האחרים הקשר מגמגם וצולע, ומתוך נימוס לפורמט הם מסכמים את החוויה עד כה במילה שחוזרת על עצמה: "נחמד". לא חלילה: מהמם, סוחף, או: "מצאתי את הנפש התאומה שלי". "הוא ממש נחמד ומנסה להשקיע" תגיד מיקאלה על אלי שמוכן לרחף בשבילה על אומגה למרות פחד הגבהים שלו, אבל כשהוא יתקרב ליצור מגע ונשיקה, היא תסיט פניה לצד השני.
לבי יוצא אל רלי שהיא, יותר מכול הכלות האחרות, כל כך רצתה להתחתן ולהיות מאושרת בחיקו של גבר אוהב והגיעה לטקס החתונה עם חיוך מפה לאוזן, רק בשביל שהחתן האנטיפט ימחוק לה אותו תוך זמן קצר. הוא פשוט לא נמשך אליה ולא יועילו כל הנסיונות להידברות והיכרות ועשייה משותפת. איך אפשר להסתובב בפריז היפה כאשר ברקע מתנגן אקורדיון בצלילים רכים ורומנטיים ואפילו לא להחזיק ידיים?
ככל שנוקפים הימים והפרקים בסדרה, אנחנו מבינים שמדובר פה בניסוי לא פשוט ואפילו אכזרי מבחינה רגשית ופסיכולוגית, ושפני הניסיון או עכברי המעבדה, הם חתן וכלה מלאכותיים שלא מאכילים אחד את השנייה בעוגת החתונה המפוארת והמתוקה ונהנים מהרגע, אלא גומעים בחוסר חשק ניכר, מרק דלוח ומלוח מדי.
יחד עם זאת, התוכנית "חתונה ממבט ראשון" עדיפה בעיניי על תוכנית שידוכים אחרת שהנחתה קורין גדעון. בראשונה, הזוגות לפחות כנים לגבי הקשיים של הקשר ולא עושים אידיאליזציה ממנו. בתוכנית של קורין, הם יושבים במסעדה והיא תגיד לו: אתה אוהב שוקולד? וואו, גם אני. מה, אתה אוהב לישון? יו, גם אני, לא ייאמן כמה שאנחנו מתאימים.