הדרמה בנמל בשיאה, קורין גדעון פוסעת על פיסת שטיח אדום שפרוסה על הדק ולא מובילה לשום מקום, ועיניה עצומות למחצה. האם היא מסונוורת מהשמש, מגודל המעמד, או שמא כמויות המסקרה שעוטפות את ריסיה כבדות כל כך שהעיניים נפתחות לכדי חריץ דק לבד? "בלב נמל תל אביב, שברצועת החוף של העיר תל אביב יפו", אומרת גדעון כאילו היא מוסרת הכוונה למסיבת טבע סודית, וצריכה לחזור על המיקום פעמיים. "במרחק נגיעה מהים, בין עשרות המסעדות ואתרי הבילוי, הוקם אחד מאתרי האפייה המרשימים, והמתקדמים בישראל".
"המוני אופים ואופות מכל רחבי הארץ סגרו את עצמם במטבח ועבדו על המתכון לעוגה או למאפה הכי מרשים שלהם, ובפעם הראשונה בתולדות 'בייק אוף' העולמי", אומרת המגישה לצלילי כינורות דרמתיים - כי משהו כאן חייב להיות גרנדיוזי, ענק ו"בפעם הראשונה בתולדות" - "הם יגיעו לנמל תל אביב כדי לעבור אודישנים. המטרה - להרשים את שלושת השופטים שלנו". והצופים נותרים לנחש מה בדיוק קורה כאן בפעם הראשונה, המפגש בנמל? שלושת השפטים? או אודישנים?
עושה רושם שתוצרי הריאליטי של "קשת" נאפים כולם על אותו פס ייצור: פעם עוגת המציאות ממולאת בשירה, פעם בריקוד, פעם בבישול, והפעם - זו אפייה. אך הבצק הוא אותו בצק: ערבבו שתי כוסות שופטים טובי לב, וכוס אחת של שופט קשוח, מרחו שכבה עבה של דרמת-אינסטנט דלת קלוריות, ופזרו מלמעלה כמה מתמודדים עם תסביכי הורים. מתכון מנצח הרי לא מחליפים?
רבות נאמר על הניסיון של זכייניות ערוץ 2 לשעבר להמשיך לייצר את הטלוויזיה שלפני הפיצול - צבעונית, מנופחת ומטופחת. נראה כי עם האומץ בשעות הפרה-פריים בדמות צמד המנחים אופירה וברקוביץ' בימי שישי, והחדשנות הכנה בפורמט "חתונה ממבט ראשון", רוב הבציר הטלוויזיוני של שעות השידור המרכזיות מורכב משיבוטים זהים של תחרויות אובר-דרמטיות למיניהן. די אירוני שהתוכנית הכי חדשה בז'אנר אשכרה עוסקת במתכונים מדויקים.
גם הפעם השופטים הם אלו שמספקים את ההצגה האמיתית, והם מחולקים לטייפ-קאסטים מדוייקים: מאיר אדוני הוא האמן החולמני והמאוזן, שקיבל סוף סוף את העמדה שלא רשמית של השפוט הבכיר והחשוב.
קארין גורן היא ה"השופטת הוותיקה של 'בייק אוף'", כפי שמכנה אותה גדעון, ממש כאילו ניסיון של עונה אחת ב"בייק אוף" שקול לוותק של סיימון קאוול אחרי שנים ב"אקס פקטור". "קונדיטוריה בשבילי זה אהבה", אומרת גורן עם החיוך הנצחי שמודבק לפניה כמו דף סוכר, ומסמן אותה כשופטת טובת הלב.
הכוכבת של העונה היא ללא ספק השופטת האנונימית אסטלה. כי כשמדובר בנבלים מרושעים כמו הג'וקר, שרדר, או חטפני - אין צורך בשמות משפחה. "מי שמגיע לתחרויות צריך להיות מדויק, ומי שלא יכול לעמוד בזה - 'טאפ לאק'", היא אומרת עם שיערה המשוך לאחור, והמבטא הקל, שמרפררים למאמנת התעמלות אומנותית מהגיהנום, מהסוג של אירה ויגדורצ'יק, בגרסת המטבח.
המתמודדים עוברים על פניהם של השופטים בזה אחר זה עם מיני מאפה למיניהם, וקצת מחשבה מצד הצופה יכולה לחשוף כבר בתחילת הקטע אם האופה האמביציוזי צולח אותו או לא. אם האודישן של המתמודד נפתח בביתו, במשרדו, במטבחו הביתי, או בצילום חוץ אחר מחייו האישיים, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא יעבור. הסיבה היא הפשוטה: צילומי החוץ בבתי המתמודדים ודאי נעשו רק אחרי שהם צלחו את מבחני הנבחרת של "בייק אוף" ונערכו מאוחר יותר לפתיח האישי והמרגש.
מיותר לציין שהכל עשוי נכון, העריכה קצבית ומדויקת, בניית הדמויות עשויה להפליא, המנות מצולמות נהדר ובחירת המתמודדים "מכל גווני הקשת הישראלית" מעולה. המתכון של "בייק אוף" ללא ספק הורכב ביד אמן, אבל נותן תחושה שאת העוגה הזאת כבר טעמנו.