חדשות ערוץ עשר החלו לשדר סדרת כתבות בשם “גנבו לנו את המדינה", החוזרת אל דור המייסדים ומאפשרת לו להסביר שוב עד כמה הוא מאוכזב מהתוצאה. לטעמי האישי, הקינות האלה מעייפות וגם צפויות מאוד. כל גרעין מייסד, בכל גוף, שמאבד את ההגמוניה כעבור שנים, יידע להסביר עד כמה הידרדרנו ועד כמה המצב הנוכחי רחוק מחזונו. אין צורך להתרגש.
רגע טלוויזיוני מוזיקלי נדיר, מתוך פרק הפתיחה של העונה הרביעית של הסדרה “ריי דונובן". אביו של הגיבור, שמגולם בחן עילאי בידי ג'ון ווייט ונמצא במרדף, מסתובב מסומם לגמרי בתוך קזינו בנבדה, ושומע לפתע את צלילי “can’t get it out of my head", במקור של ELO, הבוקעים מפי זמרת שחורה בעיבוד בלוזי מענג. ווייט כל כך נכבש, עד שהוא מאבד את זהירותו ונלכד. תענוג.
פול סיימון הודיע על פרישה מהבמה אחרי 50 שנה של הופעות חיות. זה מסוג הרגעים שתמיד ידעת שיגיע, דרכו של עולם, והוא עדיין כואב. אני בטוח שבעיקר לסיימון עצמו. “התחושה מעט טורדת מנוחה, מעט ממריצה, ויש בה משהו מן ההקלה", הוא הסביר. החלטה מודעת לפרוש (בניגוד למוזיקאים שפשוט הלכו לעולמם במפתיע) נשמעת לי קשה מנשוא.