"הרמון", אחת הסדרות העלילתיות המצליחות של השנים האחרונות, שזכתה לשבחי המבקרים וצברה קהל מעריצים שבוי, הגיעה לסיומה אתמול (שישי) ב"רשת 13". הסדרה שאבה השראה מסיפורו של גואל רצון, אך נראה כי היא משקפת לא רק סיפור ספציפי של חיי נשים בתוך כת, אלא גם את המציאות הפוליטית והחברתית של ישראל 2018. חוקר התקשורת טום מודן מרשת תיכון גימנסיה, טוען כי הדרכים בהן נוקט שבתאי צדיק, ראש הכת בסדרה, דומות בצורה מדאיגה לדרכים בהן משתמשים מנהיגים ומובילי דעת קהל כדי לשלוט על הקהל ולמוסס את חוש הביקורתיות שלו: יצירת מציאות אלטרנטיבית, הגדרת "אנחנו" ו"הם" ברורים והצגת התקשורת כאויבת.

"הסדרה 'הרמון' מצמיתה. בכל דקה שעוברת אתה מרגיש את עצמך יותר ויותר נטרף ונשאב אל הבית ואל הסבך התודעתי שנטווה במקצוענות בתוך מוחן של הדמויות המקיפות את ראש הכת", מסביר מודן. "כמאסטר תקשורתי ברמה התואמת לאמן חושים מוכשר, הוא מסובב לנשותיו את הראש מציג מציאויות אלטרנטיביות, מבנה להן עולם שקרי וממסגר אותן בתמונה נצחית של אשמה ופחד. אחרי צפייה ממושכת אתה ממש שוקע במילותיו ובהסבריו הרגשיים והרציונליים ומתחיל לפתח סוג של הזדהות עם נקודות מבט אשר הוא מוביל, ההרגשה ממש משכרת ומשקרת, דרך ההזדהות עם בנות הבית אתה מובל להתרגש כאשר שבתאי מגיע הביתה, כשהוא מחייך או אוכל, כשהוא שמח או כשהוא עצבני. אתה מתחיל לפתח 'תסמונת שטוקהולם' עונתית".



צורך ראשוני, אנושי והישרדותי
"כשהמסך מחשיך, המחשבות מתחילות והתהיות מהדהדות במוחך", מוסיף החוקר. "מה לעזאזל קרה לחוש הביקורתיות שלהן? ומה קרה לחוש הביקורתיות שלי? האם התרגלתי שמישהו אחר מתווך לי את המציאות? האם אני מוותר על עצמי? האם מישהו אחר מחליט בשבילי מה נכון ומה לא נכון? מהי האמת ומהו השקר?".

"הצורך הזה של ללכת אחר מנהיג הוא צורך ראשוני, אנושי והישרדותי, אך יש מי שעושים בו שימוש נרחב הרבה יותר ממנהיג כת בת עשרות חברים", מוסיף מודן. "לא סתם פוליטיקאים משקיעים מיליוני שקלים על קידום מסרים תקשורתיים ברשת, ראיונות בטלוויזיה וברדיו, יחסי ציבור, דוברות, חוגי בית, יש להם כולם מטרה אחת עיקרית - לשכנע אותנו. כל מה שצריך כדי לשכנע אותנו זה זמן. גם אנשי תרבות ומוזיקאים מצאו דרכים מתוחכמות לבנות סביבם עדת מעריצים שיעשו כל שיבקשו. ההשפעה המצטברת היא זאת שמנצחת בסופו של דבר את הכלים המחשבתיים החדים שלנו, ונרצה או לא נרצה אנחנו מתחילים להתרחק ממה שראינו, שמענו וחשבנו קודם ומתחילים להתקרב אל מציאות אחרת שבה המסרים שלו משתנים ואנו משוכנעים לחלוטין שכך הם הדברים".

טלוויזיה, הופכת את כולנו לחברי כת פוטנציאליים. רויטרס
טלוויזיה, הופכת את כולנו לחברי כת פוטנציאליים. רויטרס


מציאות מעוותת היא מפחידה
"עמוס טברסקי דניאל כהנמן ערכו מחקר שזכה בפרס נובל על הטיות קוגניטיביות ו'היוריסטיקות'", מוסף מודן. "במחקרם הם מסבירים כי ישנם שני חלקים במוח, הראשון בודק נתונים ומשווה, והשני אחראי על פעילות היומיום, המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, ה'טייס האוטמטי' עליו דיברתי, כשרק נדמה לנו שאנחנו עושים בחירות, אך ההיוריסטיקה הזו היא זו שקיבלה את ההחלטה משיקולים מוקדמים שונים".

"ההבנה שבעזרת התקשורת ואמנות הדיבור והכתיבה פוליטיקאים, אילי הון ובעלי אינטרסים משחקים לנו במחשבות ומבנים לנו מציאות מעוותת היא מפחידה, כל אחד עושה הכל כדי למשוך את קהל המאמינים שלו, כל זרם בוחר ב'הפרד ומשול' ועושה את המקסימום לשטוף את המוח ולשכנע 24/7 את הקהל שלו שיאמין בצדקת דרכו ויפעל כמו שיגידו לו. הבחירה הזאת מחסלת לגמרי את חוש הביקורתיות האנושית שלנו, אנחנו כבר לא מהרהרים יותר מידי במה שאנו חושבים, והופכים ל'נשים' בהרמון של שבתאי צדיק", מסביר מודן.

טום מודן מורה לתקשורת וקולנוע רשת גימנסיה. אלכס ארט
טום מודן מורה לתקשורת וקולנוע רשת גימנסיה. אלכס ארט


היוריסטיקה של הפחדה
"כשנתניהו נואם בכנס 'AIPAC' במקצועיות תקשורתית מרהיבה וזוכה לתשואות הקהל הוא משתקף כראש הממשלה הכי טוב שהיה כאן, היכולת הרטורית שלו מהפנטת ומשכנעת, בנאום שהוא נשא בערב פרסום המלצות המשטרה הוא באמת הצליח לגרום לך להאמין כי התקשורת והמשטרה רודפים אותו אישית. אבל אלו רק מסרים ומנטרות בלתי פוסקות שחוזרות על עצמן, כמו 'השמאל רוצה להשתלט על המדינה', 'ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי', 'אין כלום כי לא היה כלום', ו'אתם חמוצים' שמזכירות את המנטרה ששבתאי לוחש לנשותיו השכם והערב בדבר 'המתיר' - הילד שיוולד מאחת מהן ויביא לגאולה. כשנתניהו אומר 'הערבים נוהרים אל הקלפיות' הוא משתמש בהיוריסטיקה של הפחדה, ממש כמו ה'את רוצה שהרווחה יגיעו לכאן' שבתאי".

"תחום השכנוע וגם ה'הפרד ומשול' קיים בכל מגזר ובכל מדינה. מלבד מנהיגים גם כוכבי תרבות ומובילי דעת קהל משתמשים בכלי הדיבייט כדי להטמיע מסרים בדעת הקהל ולנווט אותם לצרכיהם", מוסיף מודן. "שמעון פרס קידם בתשוקה את התכנית לייצוב המשק ב-1985 והיא נמכרה לציבור כמעט ללא יכולת להפעיל שיקול ביקורתי ולהשמיע קול כנגד, ויחד עם ויצחק רבין שכנע את הציבור שהסכם אוסלו הוא הדבר הכי נפלא שקרה לנו".

שמעון פרס עם רבין. פלאש 90
שמעון פרס עם רבין. פלאש 90


ילדי אור הירח
"איילי הון רבים בניהם יצחק תשובה, מילצ'ן, ברלוסקוני, מרדוק, ושלדון אדלסון ידועים בחיבה שלהם לבעלות על אמצעי תקשורת מגוונים. הם יודעים בדיוק כיצד לנווט את סדר היום התקשורתי ואת הסנטימנט הציבורי לפי הרצונות והאינטרסים שלהם שיטיבו עמם ועם אנשי שלומם".

"זה כמובן לא מסתיים בפוליטיקה, אביב גפן בנה סביבו 'כת' של בני נוער וקרא להם 'ילדי אור הירח', וגרם להם ללכת אחריו ולהתקומם כנגד הממסד, שדרני רדיו מייצרים קהל מאמינים, כמו דידי הררי, שהפך למוביל דעה דומיננטי מאוד ומשפיע על המונים איך וכיצד לחשוב. בספורט, קבוצות כדורגל הופכות את הקהלים שלהם למעריצים הדוקים על גבול הפנאטיות, בקבוצת בית"ר ירושלים הקנאה של המעריצים לטוהר הקבוצה הביא שני אוהדים לשרוף לעצמם את המועדון".



הרשתות החברתיות הן כר ל"כתות"
"לכל אורך ההיסטוריה התפתחו כתות ומנהיגי כתות, אבל בעידן התקשורת, והרשתות החברתיות של היום כל אחד יכול לגייס מאמינים ותומכים לדעותיו שלו, לרכז אותם לקהילה, ליצור פגישות ממשיות ובעזרת שכנועים לייצר להם מציאות אלטרנטיבית, ועם הזמן לשלוט בהם. זהו המנגנון שעליו מושתת השימוש ברשתות החברתיות. אנשים מחוגי השמאל יקבלו בפיד שלהם את הסרטונים, הפוסטים והתמונות שמחזקים את המסרים של המחנה שלכם, ומציגות את אנשי הימין כברברים, ואנשי הימין יקבלו את המסרים מסביבתם הקרובה שיציגו את אנשי השמאל כתמהונים או בוגדים".

פייסבוק. Getty images
פייסבוק. Getty images


רוצה לזעוק
"מנהיג 'כת', ממשית, פוליטית, חברתית או ספורטיבית, מכניס אותנו לתוך העולם הסבוך שלו, ומספק פרשנות, סיפורים, הסברים ונרטיבים לכל עניין ומקרה ולכל שמועה או האשמה שעולה כנגדו. הוא מייצר מציאות אלטרנטיבית פלסבו-עובדתית בה אין כלום מלבד המסרים שלו, כשכל דעה מנוגדת נתפסת מוצגת כהתקפה אישית. כמו שהתקשורת היא זו שחודרת להרמון וחושפת את העוול ומערערת על החוקים והסדר שייסד שבתאי כמו שהתקשורת עוררה גלים והובילה לבדיקה סביב נשות גואל רצון, כך לתקשורת יש תפקיד הכרחי להאיר מה מתרחש באמת בסביבתו ובמעשיו ובחירותיו של מנהיג, ולכן הוא יבחר להציג אותה כאויב האולטימטיבי, כפי שעושה הנשיא טראמפ כשהוא מסמן את העיתונאים כ'אחר', 'הם', ו'פייק ניוז'".

"במהלך העונה של 'הרמון' אתה רוצה לזעוק ולצעוק על הבנות שהולכות אחרי שבתאי כעיוורות לצדק אבל אתה יודע שאף אחד ישמע אותך, ככה אתה עומד ימים שלמים עם שלט ברחוב הממשי זועק על צדק ואף אחד כבר לא מקשיב לך, כי אתה לא חלק מהם, אתה מקבוצה אחרת מהצד של האנשים הרעים, עשו לך 'הפרד ומשול' קלאסי שתמיד עובד, ועל הדרך גנבו מהקהל השבוי שלהם עוד מנת ביקורתיות".

טראמפ ונתניהו. רויטרס
טראמפ ונתניהו. רויטרס


לפתח מחדש את החוש הביקורתי
"שבתאי מזמן התאהב בכוחו של הדיכוי הנצחי ונראה שגם מנהיגים מכל הסוגים נוטים להתאהב בשיכרון הכוח הנצחי, למזלנו שבתאי הוא דמות פיקטיבית של השחקן המדהים והמוכשר אלון אבוטבול, לעומת זאת במציאות של היום אנחנו מוקפים בסוכנים, מנהיגים ומושאי הערצה ששולטים שמוליכים אותנו כרועי צאן. אם לא נהיה מודעים לעורר ולפתח את חוש הביקורתיות שלנו, להתעמת עם עצמנו, לערער על מה שאנו חושבים ויודעים, פוליטיקאים ואילי הון ימשיכו לנגן לנו על התודעה ולנסות לגייס אותנו לנקודת המבט שלהם במטרה שיטיב איתם אישית, כאילו כולנו חבורת בובות בתוך המשחק שלהם. מה שנותר לעשות הוא לפתח מחדש את החוש הביקורתי, ובעיקר לצאת מהפחד".