בספר משלי מופיע הפסוק: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". אדם חושב ומתכנן את צעדיו ועושה לו אסטרטגיות על מנת להשיג את מטרותיו, אולם לאלוהים תוכניות משלו. כך הרגשתי אמש בפרק של "האח הגדול", לגבי אחת מפניני החוכמה של המלך שלמה, שהעלתה בי שאלות, תהיות וספקות לגבי הדיירים. לרגע הצטערתי שאני לא יכולה להיות זבוב קטן שמסתתר במוחם ורואה את כל האמת.
תהיתי בעיקר האם תומר אסטרטג גדול, או ילד קטן שפועל ספונטנית ועושה טעות אחרי טעות ואחרי זה מבקש סליחה. משום מה, נראה היה לי שהמעבר מהרגע שהוא העליב את לירז ברבים ואמר לה שהיא החביאה אצלה עוגות, ועד לרגע שהוא התחרט על האמירה הזאת, היה חד ומהיר מדי, ומכאן הסקתי שהוא כתב לעצמו תסריט מתוכנן בקפידה והכול הצגה אחת גדולה על מנת לעורר עניין בחוץ.
כמובן שלא יכולתי להיות בטוחה לחלוטין, אבל אז הוא ישב בחדר האח ואמר לו: "ביום אחר, בגלל גודל הבושה שאני חווה על כך שהלבנתי פניה של לירז ברבים, הייתי מבקש ממך לא לשדר את זה, אבל הפעם אני כן מבקש שתשדר הכול כדי שבחוץ אנשים ילמדו איך אפשר להרוס בשנייה שמו הטוב של אדם". אז החלטתי שתומר פשוט גאון. אין דרך יותר מוצלחת לעורר סימפטיה ואמפתיה אצל הקהל, מאשר לנסות בכל הכוח לכפר על חטא ולחזור ולהודות כפי שתומר עשה: אני אשם, מטומטם ובושה למין האנושי.
האם יש דרך טובה יותר לשבות את לב הקהל מאשר לקחת על עצמך את תפקיד החוטא, השופט והתליין של עצמך? או לייצר סיטואציה שבה אתה משמש בתפקיד ה"אנטי גיבור" ובן אנוש שלא חף ממעידות, אך מוצא את הכוח להביע חרטה, ועוד בסוף להעביר מסר חשוב או מוסר השכל? בקיצור, תומר, למרות גמלוניותו וגודלו שיכולים להטעות, חיבר סיפור קצר עם התחלה (הלבנת פניה של לירז ברבים), אמצע (חרטה) וסוף, שיש בו מוסר השכל בנושא כאוב ומאוד פופולרי היום: ה"שיימינג". הפרק הזה עשה רק טוב לתומר ואני צופה שהוא בהחלט לא יהיה המודח הבא בפרק ההדחה הבא.
לעומת זאת, יש לי הרגשה שכוכבה של מגי טביבי הולך ומתעמעם וזוהרו דועך. אמנם היא קלעה גול מזהיר למעלה בשחקים ולא הראתה אפילו זיק של פחד, אבל כמה אפשר לזלזל באינטליגנציה של הצופים ולשבת בחדר האח ולבכות שהיא מתגעגעת לריח של ניקיטה ומצטערת על הכאב שהסבה לו, כאילו היא לא ידעה כל זאת בזמן שהיא ליקקה בלילה את חוטמו של ישראל הגונח והנאנק מהנאה.
ואולי גם מגי אסטרטגית והגיעה לתוכנית עם תסריט מובהק מתוך טלנובלה: להתאהב בתוך הבית ולחשוף את הדילמה הקשה אליה היא נקלעה בשיתוף הקהל בלבטיה ודמעותיה, וכך לעורר עניין ולהישאר במשחק לאורך זמן.
אלא שההבדל בין מגי ותומר הוא שהאחרון הביא לנו משהו חדש, טקטיקה שאף דייר לא חשב עליה לפניו, ואילו מגי לא חידשה דבר, כי בסיפור הזה כבר היינו בעונה של ליהיא גרינר וסיפור בגידתה בחבר בחוץ. שלא לדבר על כך שההבדל בין מגי וליהיא הוא שהאחרונה לגמרי הייתה שלמה עם עצמה, ואילו מגי ממשיכה להתייסר כי היא חושבת שזה מצופה ממנה, מה שגורם לכל סצנת הדמעות להיראות לא אמינה. ואז, כשהדמעות מתייבשות יותר מהר ממהירות האור, היא אצה רצה לתוך זרועותיו של ישראל המאצ'ו של הבית, שהטבעת שתקועה לו בנחיריים, מעניינת אותו יותר ממגי והחבר שלה, כי ישראל דואג רק לישראל.
בעונה זו יש לנו אח גדול שאולי לא מחליף בדיחות ודאחקות עם הדיירים, אך עושה את העבודה ויודע לבחור ולהבליט קטעים חשובים ומשמעותיים ולא להשאיר אותם על רצפת ערוץ 26 ולגרום למרמור אצל הצופים שבעבר ראו ניגודי אינטרסים בין השידורים המרכזיים והשידורים בלייב. לא סתם הראה לנו אתמול האח הגדול את אותו קטע שבו ישראל עושה לתמי מסאג' בגב ואת מגי שמקנאת ובשביל להרחיק אותו מתמי, עושה עליו נאמבר כאילו היא עומדת לעלות במדרגות של הבית.
האח גם לא סתם הראה לנו את מגי וישראל שוכבים חבוקים מתחת לשמיכה בלילה, ואילו את סמואל ישן לצידה של לירז, אך מעל השמיכה, בעוד היא מתכרבלת בתוכה. ולא סתם הדגיש האח הגדול את חומרת ההערה המביכה של מירב, כאשר היא הזכירה בחוסר טעם מובהק שאנחנו לא בשואה כאן, כאשר תמי כעסה שלקחו לה את הלחם.
המועמדים להדחה הם לירון, לירז, סימה, סמואל ותומר ואני שואלת את עצמי: מי לעזאזל העמיד להדחה את לירון שרק מנסה לרצות את כולם? אלא אם כן כמה אנשים שם בבית סובלים מכאבי ראש קשים כאשר הוא לא מפסיק להרעים בקולו ולשיר במלוא גרונו.