בדיוק שנה חלפה מאז שערוץ 2 התפצל לשני ערוצי טלוויזיה נפרדים אחרי 14 שנה, ומצב הטלוויזיה בישראל נראה עגום מתמיד. כל הגופים בשוק, כולל המצליחים יותר, נמצאים בהפסדים של מיליוני שקלים, המרקע התמלא בתוכניות ריאליטי יקרות שגובות מהגופים המשדרים מחיר כלכלי כבד, ויש לא מעט גורמים בענף שמתריעים: "אנחנו בפני קריסה".
"הפיצול היה אמור לקרות שנים קודם ונדחה", אומר העיתונאי ומגיש חדשות 2 לשעבר, יעקב אילון. "כשזה קרה, זה קרה עקום כמובן. הערוץ פוצל לשני אפיקים עם אותה חברת חדשות. ערוץ 2 היה גן עדן לזכייניות שלו: עובדים חצי שבוע ואין תחרות ממשית בשוק. למה שירצו בפיצול? היה צריך לפצל את הערוץ הזה הרבה שנים לפני כן בגלל היעדר תחרות. בסוף קבעו בחוק טלאי נוסף, שזה יקרה בעוד כך וכך שנים. כשהגיע המועד, זה התאים לפוליטיקאים והם לא היו צריכים לעשות דבר - החוק פשוט נכנס לתוקף. המצאת ישראבלוף מקורית".
אף ששלל מומחים בתחום הזהירו לאורך הדרך כי עוגת הפרסום בישראל לא מספיקה לשלושה ערוצים, מהלך הפיצול, שהוביל לסגירת ערוץ 2 ולפיצולו לשני אפיקים שונים, נכנס לתוקפו בחצות הלילה שבין 31 באוקטובר 2017 ל־1 בנובמבר 2017. "ייתכן שב־2016 עוד היה, באופן דחוק, ריאלי לחשוב על שוק של שלושה ערוצים מסחריים, אף על פי שהיה ברור שהמגמה של כרסום ההשקעה בפרסום בטלוויזיה המסחרית, לטובת האינטרנט, והתערערות המודל הכלכלי והמסחרי היא רק עניין של זמן", אומרת ענת סלע־ענבר, ראש מסלול טלוויזיה בבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר. "עם זאת, השיקולים והדיון נמרחו ללא החלטה כוללת ומקיפה, ועם מגוון הצעות שעלו וירדו, על פני כל כך הרבה זמן, עד שייתכן שכשההחלטות התקבלו, השוק כבר השתנה".
"התקופה שבה הוצא המכרז שכלל את הפיצול הייתה בשנים 2009־2010, כאשר הייתה אופוריה בתעשיית הטלוויזיה, עם ערוץ 1 בגסיסה וערוץ 10 צעיר", אומר התסריטאי ובמאי הטלוויזיה, רני בלייר, ראש התוכנית לתואר ראשון בבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר. "להיתכנות הכלכלית היה בסיס אז. אף אחד לא דמיין את השינויים שיכולים להתרחש בשוק הטלוויזיה שמונה שנים אחרי".
הפיצול היה מהלך נכון בעיניך?
"לפניו היו שני ערוצים מסחריים שניהלו הנהלות נפרדות בשבוע אחד. זהו מצב בלתי אפשרי ובזבוז משאבים נוראי. הפיצול היה חשוב והכרחי, גם ברמת שעות השידור שגדלו במרחב ומאפשרות יותר עבודה ליוצרים ועובדים".
לדעת ד"ר אלכס קומן, מומחה לאסטרטגיה תפעולית מלהב פיתוח מנהלים באוניברסיטת תל אביב, קידום מהלך הפיצול נבע דווקא מאינטרס פוליטי. "מלכתחילה, הפיצול לא היה אפשרי כלכלית", הוא אומר. "ההחלטה עליו התקבלה במטרה אחת: להחליש את ערוצי הטלוויזיה. זה לא שמישהו באמת האמין שישנו שוק פרסום גדול וחזק מספיק כדי לתחזק שלושה ערוצים עצמאיים, שמפיקים בעצמם תוכן וחדשות. כאשר הם מפסידים כסף, הערוצים חלשים יותר, ויותר נתונים ללחצים הן מצד הממשלה והן מצד בעלי ההון והמפרסמים. תירוץ ההחלטה היה בכך שהדבר יאפשר תחרות הוגנת בין שלושת הגופים המשדרים. בפועל, ברור היה לכל המעורבים כי מה שייווצר זו לא תחרות, אלא גסיסה בשלושת הגופים, אשר כנראה תסתיים בקריסה מוחלטת של ערוץ עשר. גם לאחר שערוץ זה יקרוס, לקשת ולרשת יהיה קשה מאוד להשתקם למצבן הקודם".
הרגלים חדשים
עוד ב־2014 נידונה הצעת חוק לפיצול ערוץ 2, שהציעה שסיום תקופת הזיכיון יוקדם מ־2017 ל־2015, ועם סיום תקופת הזיכיון יחלו הזכייניות לפעול באפיקים נפרדים. הזכייניות רשת וקשת הודיעו כי הן מעדיפות להמשיך לפעול תחת הזיכיון הנוכחי עד תום תקופתו המקורית. לבסוף נעצרה ההצעה, והחוק לא עבר. באוקטובר 2016 הגישה רשת בקשת רישיון למעבר לשבעה ימים בשבוע, ובעקבות זאת גם קשת הגישה בקשת רישיון לשבעה ימים בשבוע.
באפריל 2017 פרסמה הרשות השנייה מכרז על אפיקים להפעלת ערוצים ברישיון, וכידוע, קשת זכתה באפיק 12, רשת זכתה באפיק 13 וערוץ עשר קיבל את אפיק 14.
ההכנות לקראת מהלך הפיצול היו ארוכות, והושקעו בהן סכומים גדולים מצד הזכייניות, בין היתר במשדרים יקרים ועמוסי טאלנטים, על מנת להרגיל את הצופים לאפיקים החדשים שאליהם הן עברו. מעט לפני העלייה לשידור, החלו הערוצים לשדר הפקות ריאליטי יקרות במטרה לכבוש את הצופים. קשת, למשל, שידרה את "חתונה ממבט ראשון" שמשכה צופים רבים. רשת, מצדה, עלתה עם "המרוץ למיליון" ומאוחר יותר עם "האח הגדול". ההוצאות על ההפקות עלו, אך כמות הצופים פחתה מכיוון שהם התחלקו בין הערוצים, והכסף שנכנס מפרסום היה בהתאם.
"הפיצול יצר לחץ תחרותי גבוה מדי, ואז היה ניסיון לפנות למכנה משותף רחב ופופוליסטי עם תוכניות ריאליטי גדולות", אומרת סלע־ענבר. "בעיקר לטווח הארוך, זה יכול להיות בעייתי ומרדד. מצד שני, לפחות בטווח הקצר, ראינו את ההצלחה היפה של 'בשבילה גיבורים עפים' (ששודרה בקשת 12 – ק"ב), שהראתה שהדרמה הישראלית יכולה עדיין ואף ביתר שאת לסחוף קהלים ולהשתלם כלכלית".
"היה דגש כושל על תוכניות ריאליטי בפרט ברשת, למשל בתוכניות כמו 'האח הגדול', הריאליטי המוזיקלי 'דה פור' וכו'", אומר ד"ר קומן. "זה הכניס להפסדים. קורה שפורמטים כושלים. אבל לשם כך יש שומן פיננסי. כשאין רזרבות, זה קטלני".
דווקא לפני הפיצול, ערוץ עשר, שסבל במשך שנים מהפסדים כלכליים מהפקות גדולות כמו "הישרדות", החל להתייצב כלכלית עם הפקות זולות יותר, ברובן תוכניות אקטואליה אולפניות כמו "לונדון את קירשנבאום" ו"גב האומה". אלא שגם עליו הפיצול הותיר את חותמו.
"מבחינת כל הגופים, היה ברור שהזמן הקרוב לפיצול הוא הזמן שבו יתקבעו הרגלי הצפייה החדשים", מסביר ד"ר קומן. "לכן שלושתם נגררו להוצאות עתק בפרסום ובתכנים, כאשר קשת מובילה בפער ניכר מבחינת סכומי הכסף המושקעים. ההיגיון מאחורי ההוצאות הגבוהות היה ששני הערוצים הנצפים מתוך השלושה יצליחו לשרוד, והשלישי יקרוס. בקרוב נדע אם הגב הכלכלי העדיף של קשת אכן יצליח לעמוד בהוצאות הגבוהות, ומי מבין רשת וערוץ עשר יהיו הראשונים להישבר".
שנה אחרי הפיצול אפשר לדבר על התוצאות: בראש ובראשונה, באופן טבעי, הרייטינג של התוכניות צנח בשל פיזורו בין ערוצים רבים יותר, וזה כמובן בלי להזכיר את שינוי דפוסי הצפייה שהביאה עמה נטפליקס. כך, תוכניות שהתרגלו לרייטינג שנושק ל־30%, כמו "האח הגדול", מסתפקות בפחות מ־20%. רק לאחרונה ספגה "רשת" כישלון משמעותי עם ריאליטי השירה "דה פור", בו הושקע כסף רב ופרסום, אך הוא מגיע לרייטינג חד־ספרתי שנע סביב ה־6%.
עם או בלי קשר, ניכר שלאחרונה מסך הטלוויזיה מתאפיין במגוון דל ביותר. על מסך קשת משודרת מדי יום ביומו תוכנית אחת בפריים טיים, "MKR המטבח המנצח", וגם אצל המתחרים המגוון לא רחב, שבו שולט ביד חזקה ז'אנר הריאליטי. וכמובן, מכיוון שעוגת הפרסום לא גדלה יחד עם מספר הערוצים, ההכנסות מפרסום של כל אחד מהערוצים ירדו.
"ריבוי ערוצים הוא דבר טוב, אך צריך לנהל אותו בצורה הגיונית ושפויה ולא לשפוך כספים על תוכניות גדולות כמו 'האח הגדול' ו'המרוץ למיליון', שלא מחזירות שום דבר", טוען דן שילון, מנכ"ל רשת בשנים 1993־1998 ואחד האנשים המזוהים ביותר עם ערוץ 2 בימיו הראשונים, כשהגיש את התוכנית המצליחה "המעגל עם דן שילון". "התחרות בין קשת לרשת הפכה את זה למרוץ שאין בו שיקולי תוכני ושיקול כספי. כשקם ערוץ 2, היו שלוש זכייניות טלוויזיה – קשת, רשת וטלעד - וכולנו עשינו כסף עם מה שאני קראתי לו 'תוכניות קונץ' - תוכנית שהיא לא נורא יקרה והקהל רוצה לראות אותה ויש בה גם איכות. יש מקום לזה בעידן של שלושה ערוצים מסחריים בארץ. נקודת המוצא צריכה להיות תחום התוכן. אם אתה בא רק מהמקום הכלכלי, יורד לך האוויר".
מה השינוי התוכני שצריך להתבצע?
“התמהיל הנוכחי בטלוויזיה מנסה לקלוע כמעט כל העת רק לטעם הקהל ומכוון כמעט רק לצבירת רייטינג. המפתח בלוח התוכניות חייב להימצא ביצירת איזון בין טעם הקהל לבין תכנים אחרים, חלקם איכותיים, לא בהכרח יקרים בהפקה, שעשויים בבוא היום להיות גם מניבי רייטינג. רייטינג הוא מכשיר חשוב, צריך להקשיב לו, אך אסור להשתעבד אליו. כך עשינו, שלושת הזכיינים הראשונים בערוץ 2. כל אחד מאיתנו היה למעשה תחנת טלוויזיה לכל דבר ועניין, למרות שכל זכיין שידר רק שליש מלוח המשדרים. תוכניות כמו 'אין עם מי לדבר', 'רק בישראל', 'החמישייה הקאמרית', 'מוסיכף' ותוכניות שיח דוגמת 'המעגל' הן חלק מהדוגמאות".
"אפשר לשדר תוכניות ריאליטי, אבל אסור להפריז בהן ולשפוך כספים בלי חשבון. 'הישרדות' היא הדוגמה השלילית לכך. אפשר וצריך לשמור על פרופורציות ועל איזון תוכני ותקציבי", מוסיף שילון. "התחרות בין הערוצים המסחריים הפכה להיות שלוחת רסן תקציבי, ומשום כך נקלעו לקשיים, להפסדים ולגירעונות. לא הפיצול הוא הבעיה, ולא קיומם של שלושה ערוצים מסחריים. אין בעיה לקיים בארץ שלושה ערוצים מסחריים, אך זאת בתנאי שינוהלו בידי אנשי תוכן עם הבנה כלכלית, ולא על ידי אנשי כספים. המפתח הוא בתוכן. בתאגיד השידור הציבורי יש סימנים חיוביים ראשונים לכך, בין השאר משום שראשיו, אלדד קובלנץ וגיל עומר, הגיעו מתחום התוכן".
מצב ביניים
בעקבות המצב החדש בשוק הטלוויזיה, גברו הקולות בתעשייה הקוראים למיזוג של גופים בענף, שלטענתם לא יכול מבחינה מבנית להתנהל במציאות תלת־ערוצית. פחות משנה מאז הפיצול, ולאחר הפסדים גדולים של כל הגורמים, הגוף החלש ביותר מבין השלושה, ערוץ עשר, יצא למהלך קיצוצים נרחב כבר בחודש מרץ האחרון. שלושה חודשים מאוחר יותר הודיעו בעלי המניות של הערוצים עשר ורשת כי הם רוצים לצאת למהלך של מיזוג ופנו אל הממונה על ההגבלים העסקיים במזכר הבנות חתום בבקשה לאחד כוחות. אלא שלאחר דיונים רבים הייתה זו הרשות השנייה שלא נתנה אישור סופי למהלך המיזוג, בגלל סעיף בחוק שלפיו על ערוץ עשר לפתוח מכרז ולהציע את חברת החדשות למרבה במחיר. בתוך שבועות, רשת נסוגה מן המהלך. כעת רבים בשוק מאשימים את הרשות השנייה ואת יו"ר הרשות יוליה שמאלוב־ברקוביץ' בכישלון המהלך.
"במצב הנוכחי, הפתרון היחיד בעיני הוא אישור המיזוג במתכונת שתיתן הגנה והמשכיות לחברת החדשות של ערוץ עשר כמהדורת חדשות מתחרה", אומרת סלע־ענבר. "זו כנראה גם דעת רוב המומחים ואנשי המקצוע, וגם זה לא פתרון רב־שנים כי כאמור המודל הכלכלי של הטלוויזיה המסחרית נמצא בבעיה. ועדיין אני מאמינה בכוח ובחשיבות של הטלוויזיה המסחרית בישראל, לפחות בשנים הקרובות, לצד טלוויזיה ציבורית משמעותית וטלוויזיה למנויים בפלטפורמות שונות. כדי להמשיך להסדיר את השוק לנוכח השינויים הרבים והעתידיים, צריך להקים, כפי שעשו במדינות אחרות, רשות תקשורת עצמאית מקצועית ובלתי תלויה".
"ביטול המיזוג הוא לא פחות משערורייה שאף אחד לא באמת יכול להצדיק", אומר גם ד"ר קומן. "הטיעונים של הרשות השנייה הם מיתממים ופופוליסטיים. איך גסיסה וקריסה של ערוץ או שניים זה דבר ששומר על הגיוון, כפי שהם טוענים? מהבחינה הזאת, בעתיד הקרוב או הרחוק נדע מיהם הגורמים שפעלו לחסל את הטלוויזיה בישראל".
"ביטול המיזוג הוא מהלך פוליטי הזוי, וטבעם של כאלה לקרוס לתוך עצמם", טוען בלייר. "יהיה מיזוג ויהיו שלוש חברות חדשות: אחת של ערוץ עשר ברשת, אחת של חברת החדשות בקשת, וזאת של כאן".
"אם יהיה מיזוג, תהיה פחות תחרות ושוק הטלוויזיה יתכווץ", אומר מנגד אילון. "הרבה אנשים ילכו הביתה. במקום לדאוג שזה לא יקרה ולעזור לשוק הטלוויזיה וליצירה הישראלית, המדינה עומדת מנגד ותומכת בצמצום התחרות. הממונה על ההגבלים העסקיים רצה לתמוך בצמצום התחרות. לא מובן".
"לדעתי, יהיה מצב ביניים", אומר שילון. "הביטול של המיזוג בין רשת לערוץ עשר הוא ביטול זמני, רשת מתחננים שזה יקרה למרות שהם הודיעו שזה לא יקרה. אני חושב שהמיזוג הזה עוד יקרה כי רשת משוועים למיזוג הזה, ולערוץ עשר אין הרבה אלטרנטיבות. לערוץ עשר יש כל כך הרבה דברים טובים בתחום האקטואליה, ואני חושש לגורלם של אנשים מוכשרים כמו רביב דרוקר וברוך קרא. אני חושש לעתיד האקטואליה בערוץ עשר אם לא יהיה מיזוג".
עד איש העסקים הבא
עם סיום השנה הראשונה של הטלוויזיה התלת־ערוצית בישראל, עתידה עדיין לוט בערפל. מעבר לשאלת מיזוג הערוצים, מעל כל השוק מרחפת בעיה גדולה הרבה יותר: בריחת התקציבים מהטלוויזיה אל האינטרנט.
"טלוויזיה שלא תמציא את עצמה מחדש - תתקשה לשרוד כלכלית", אומר אילון. "בישראל, בגלל הרגולציה וחוסר התמיכה, זה יהיה תהליך מהיר וקשה יותר. כדי ששוק הטלוויזיה ישרוד, דרושה התגייסות ברמה הלאומית. שחרור הרגולציה, טיפול בבריחת תקציבי הפרסום לענקיות הטכנולוגיה, עידוד היצירה הישראלית בכספי ציבור. שום דבר מזה לא מתחיל אפילו לקרות".
"אני לא מאמין שאחד הערוצים יקרוס", אומר שילון. "תמיד יימצא איש עסקים אמוציונלי שירצה להחזיק תחנת טלוויזיה עד שהיא כבר תעלה לו בהפסדים גדולים מדי, ואז יימצא איש העסקים הבא".
זה יביא לפוליטיזציה.
"יש כבר פוליטיזציה בכל ערוצי הטלוויזיה, לא כל כך בתאגיד, אבל למשל בקשת וברשת".
"עצם זה שהצליחו לפתח כאן שוק טלוויזיה מקומי משמעותי, שחיוני לתרבות ולחברה, זוכה להכרה ולהערכה בחו"ל, עומד בסטנדרטים בינלאומיים ואף מייצר הכנסות ממכירת תכנים לחו"ל - הוא פחות או יותר בגדר נס", אומרת סלע־ענבר. "תרמו לכך הרבה יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, וגם לקיחת סיכונים, חשיבה אופטימית ושילוב של אינטרסים זרים. התחרות כיום מגיעה בעיקר מנטפליקס, שמציעה תוכן אטרקטיבי במחירים זולים. ליצירה המקומית אין היתכנות כלכלית רווחית משמעותית עבור רוב הגופים, ולכן נדרשת גם התערבות רגולטורית שתדרוש מכל מי שמפעיל טלוויזיה בישראל להשקיע גם ביצירה המקומית ביחס לגודלו בשוק".
"ככל שתקציבי פרסום גדולים יותר ויותר עוברים מהפרסום בטלוויזיה לפרסום דיגיטלי, אין היתכנות לקיום סביר של שלושה ערוצים שגם מייצרים תוכן וגם חדשות ברמה סבירה", טוען ד"ר קומן. "גם במתכונת של שני ערוצים, התחרות מול האינטרנט הולכת והופכת קשה יותר ויותר. בעוד שמפרסמים באינטרנט יכולים לדעת בדיוק מה ההחזר על ההשקעה שלהם, בטלוויזיה המדידה מאוד ערטילאית. לכן מה שנראה בשנים הקרובות זה עוד ועוד נדידה של תקציבים מהטלוויזיה לדיגיטל, והטלוויזיה תיאלץ להסתגל. ברמה המיידית, מה שיכול לעזור זה כמובן לאפשר לרשתות לפעול כשותפות בחברת החדשות, וכמובן להתאחד".
בלייר, לעומתם, רואה את הדברים מעט אחרת. "יציבות שלטונית ושלטון אחראי ומקצועי, נקי משחיתות, הם המתכון היחיד לרווחיות ויציבות בתעשיית הטלוויזיה", הוא אומר. "להפיל את כל הבעיה על תקציב הפרסום זה ספין. אפשר לקיים את הערוצים ולהרוויח פחות עבור הבעלים. מי שמחזיק בערוצים יכול להרשות לעצמו גם להפסיד כסף ועדיין להחזיק את הערוצים. לחדשות ולערוצים יש כוח השפעה חברתי רב, וזאת הסיבה לכך שהבעלים השקיעו בטלוויזיה, לא על מנת להרוויח. למיליארדרים שמחזיקים את הערוצים לא ממש יכאב בכיס אם יהיו פחות רווחים.להערכתי, ערוץ עשר יתכנס לתוך 13, חדשות עשר ימשיכו לשדר לצד חברת החדשות וחדשות כאן, ושלושה ערוצים מרכזיים ישדרו - שניים מסחריים ואחד ציבורי. אז כולם יבינו שהפיצול משתלם. בעולם שעושה צעדיו מעידן הפייק ניוז לעידן האותנטי, כולם יגלו שפחות רהב וגלאם ויותר סיפורים טובים הם העתיד האמיתי".
מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "לצערנו בשבועות האחרונים מתקיים מסע סילוף נגד יו"ר הרשות השנייה, שמטרתו להשפיע בכוח על החלטת הרשות השנייה. ההחלטה בעניין המיזוג טרם התקבלה, והיא תתקבל רק לאחר בחינה מקיפה של מועצת הרשות השנייה ושימוע לכל הצדדים שמתקיים בימים אלה. מועצת הרשות השנייה פועלת בחודש האחרון תחת לחצים גדולים של גופים בעלי אינטרס, ועל אף זאת, אנו רוצים להדגיש כי המועצה ויושבת הראש שלה לא פועלות מתוך תכתיבים פוליטיים ולא בשליחותו של אף אחד. כל אמירה אחרת, שנשמעת תדיר בתקשורת, היא דיבה חמורה וחלק מאותו לחץ. זה שחוזרים על אותו שקר שוב ושוב לא הופך אותו לאמת".
שלטון הריאליטי, צניחת הרייטינג והירידה בהכנסות: שנה לפיצול ערוץ 2
עתידה של הטלוויזיה התלת-ערוצית בישראל לוט בערפל ואינו מבשר טובות אחרי המהלך הדרמטי. האם הפתרון טמון במיזוג רשת וערוץ עשר? וכיצד נאבקים בבריחת התקציבים?
