אמש שודר פרק הגמר הגדול של העונה הראשונה של "The Four" (דה פור), הריאליטי המוזיקלי הכי כושל שנראה עד כה על המסך, נחל הפסדים קשים לזכיינית וגרף את נתוני הרייטינג הנמוכים ביותר שנרשמו עד כה לריאליטי בשעות הפריים טיים, מאז עידן פיצול הערוצים. המנחה אסתר ראדה הכריזה על מנצחת העונה ובאמת שרציתי להתרגש, ציפיתי וייחלתי לקצת נחת מרגע הזכייה, אבל הוא לא הגיע.
שרית אביטן היא זוכת העונה הראשונה וככל הנראה גם האחרונה של הריאליטי המוזיקלי החדש בזכיינית "רשת", שכנראה לא ימשיך לעונה נוספת לאור המפלה. אביטן בת ה- 26 גברה על המתמודדים כיתרה פאוץ' שהגיעה למקום השני, אופיר בן שטרית שהשתתפה בעבר בתוכנית הריאליטי "The Voice" והמתמודד אברהם שבת שסירב להאזין לשירת הנשים. אבל בואו נעזוב שנייה את המנצחת או המתמודדים הנחמדים שנפלו קורבן לריאליטי כושל ויזכו במקרה הטוב לחמש דקות תהילה בחסד מתוך ה-15 הדקות שהיו זכאים לקבל אילו השתתפו בריאליטי אחר.
למען גילוי נאות, אמש צפיתי בפעם הראשונה בפרק של "דה פור" מתחילתו ועד סופו. העונה, שהייתה צפויה לככב על המסך במשך 20 פרקים, כלומר לפחות עוד חודש ימים קדימה, קוצרה לשמונה פרקים לאור חוסר ההצלחה של הריאליטי, מה גם שלא זכתה לקבל הזדמנות ראויה.
בעיתוי אחר, בפלנטה אחרת, בזכיינית אחרת, בניהול אחר עם אורח נשימה ארוך והשקעה גבוהה יותר, בין היתר של זכיינית שמוכנה גם לספוג הפסדים גדולים, עשויה הייתה "דה פור" להיות המרענן הרשמי לסוגיו הרבים של הז'אנר שמיצה והמאיס את עצמו, ועל זה כבר דובר רבות. אלא שפורמט הריאליטי "דה פור", כמו שהוא הוצג בזכיינית רשת נוהל ושווק כבר מהרגע הראשון עוד לפני שהתוכנית עלתה על המסך, היה כישלון מוחץ. נוצר תמהיל של רצף כישלונות שהובילו למפלתו הלא ניתנת לעצירה של הפורמט.
אז מה הייתה סיבת הכישלון של דה פור, או למען האמת מה היו הסיבות? כי הן רבות. נתחיל בשיווק כושל של הריאליטי החדש. כמי שעובדת בתחום, ומעורה במתרחש על המסך ומקבלת מיילים קבועים על כל תוכנית חדשה שעולה, עד רגע שידור הגמר לא ידעתי על מה מתבססת התוכנית ומה הרעיון שעומד מאחוריה, מה שגורם לי להסיק שהשיווק לא היה מספיק טוב.
הרעיון המקורי של הפורמט עצמו התפספס אצל הצופה. ההחלטה להתחיל את פרק הפתיחה עם רביעיית הגמר במקום לתת לצופה לעקוב אחר המתמודדים ולהתחבר לאט לאט אל המועדף עליהם במהלך העונה, כמו גם העובדה שרק אם ארבעת השופטים ביחד העניקו הצבעות למתמודד הוא נכנס לרביעייה יצרו בעייתיות באפקט המתח. ברגע שאחד השופטים לא אהב ביצוע וזה ניכר על פניו במהלך הנאמבר, הצופה כבר ידע אם המתמודד יעלה למושב הדה פור עוד לפני שסיים את הופעתו על הבמה.
לא נתעמק כאמור במובן מאליו - מנת היתר מתוכניות הריאליטי, והמוזיקלי בפרט, בטח בזכיינית "רשת" שרוויה בתוכניות ריאליטי מוזיקלי כמו "דה וויס" ו"אקס פקטור".
לצד הפורמט הבעייתי, השיווק הגרוע, והאוברדוז בריאליטי מוזיקלי שהיו עשויים להתגבר על המכשולים אלמלא ליהוק כושל ולא אחראי של שמות לא גדולים לריאליטי חדש שאמור למשוך צופים בעידן תחרותי של פיצול. אסתר ראדה לכל הדעות היא יפהפיה ומרשימה, וגם לא חסרה לה כריזמה כובשת על הבמה, אבל היא לא מוכרת לצופה הרגיל וכאן נעוצה הבעייתיות גדולה. אבל זה לא הכל, כי סגנון ההנחייה שלה הורס באורח פלא את כל הפיקים של התוכנית ברגעי יצירת המתח, שהוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לצופה בכל ריאליטי.
השופטים עצמם נחמדים אחד אחד ומוכשרים, כולל גלעד כהנא שתמיד שמעתי את שמו אבל מעולם לא יצא לי להתוודע אליו, ולמרות שאינו מוכר ועל אף הביקורת שגרף, בעיני הוא הכניס המון פלפל לעונה, והוא היחיד מבין השופטים שעורר בי סקרנות להאזין לדבריו. המרד של מוקי על הזמר הפיינליסט אברהם שבת שאינו מאזין לנשים שרות, לא עורר בי שום רצון להזדהות עמו, אלא לסלידה כלפי מוקי שחיפש לעשות פרובוקציות על כלום ושום דבר. חיה ותן לחיות, וכבד כל איש ואמונתו ובטח איש צנוע ונעים הליכות כמו אברהם. דקלה הייתה עממית ואותנטית וקל להתחבר אליה, ומרינה מקסימיליאן היתה יפהפיה אמיתית ובעיקר יפהפיה, אבל לא יותר מזה.
כעת נשאלת השאלה האם הכישלון המוחץ של הריאליטי יכתים את שמם הטוב של שופטי התוכנית, האם הוא ידבק בהם מעתה ואילך לאורך הקריירה המוזיקלית שלהם. האם מלהקים יחששו לעבוד עם צוות שהביא תוצאות כושלות, לאו דווקא בגלל יכולתם, אלא בגלל תמהיל של טעויות שאת חלקן מנינו כאן? מחויבותו של כל אומן מצליח, לבחון מראש כל הצעה שהוא מקבל כולל ההשלכות שלה, במידה ותיכשל. לא רק "רשת" נכשלה בפורמט, לא רק בעלי הפורמט, או המתמודדים שייעלמו כלעומת שבאו, אלא גם מארינה מקסימיליאן, שהיא זמרת מוערכת ומוכשרת, שתאלץ ללכת כעת עם כתובת מתנוססת על מצחה של כישלון. ימים יגידו.
אני בטוחה שאין אדם שלא יצא לו להיתקל במסעדה שייתכן והיו לה את כל הנתונים להצליח, אבל היא כשלה וסגרה את דלתותיה. במקומה נפתחה אחרת שהביאה משב רוח מרענן אבל גם היא נכשלה וכן הלאה. כי לא יעזור, קללת המקום תמיד תישאר ותיחרט במוחם של הסועדים. כך זה מרגיש לי ב"דה פור", גם אם ל"דה פור" היו אי אלו בעיות בליהוק, ברעיון הבסיסי של הפורמט, בהפקה, בהשקעה, בשיווק כושל ובקידום של התוכנית עוד טרם עלייתה כעת יידבק בה לתמיד ריח ההפסד, והוא ריח לא נעים שלא ניתן להיפטר ממנו. הסוף המר.