זוכת "האח הגדול", טהוניה רובל, נסעה במסגרת התוכנית "טיול שורשים" ב"כאן 11" עם אימה ואחותה לאתיופיה, המדינה שבה נולדה ושממנה עלתה לישראל כשהייתה בת שנתיים. למסע הזה היא יוצאת עם מעט מאוד זיכרונות, כשבליבה שאלות רבות של זהות, תעלומה משפחתית וזיכרונות מחבלי הקליטה בישראל. הבוקר (שני) היא התארחה בתוכנית "חדשות הבוקר" עם ניב רסקין ב"קשת 12" וסיפרה על החוויה הייחודית.
"לא ידעתי לאן אני נוסעת, עזבתי את אתיופיה בשנת 1991, ב'מבצע שלמה' בגיל כמעט שלוש. לא התלבטתי אם לנסוע, תמיד ידעתי שאני אסע. אף פעם לא ידעתי את הסיפור של אחותי במלואו, שמעתי כל מיני סיפורים כמו 'היא יצאה לדרך, ואז היא נחטפה ואז היא חזרה לכפר'".
מה גילית שם?
"גיליתי, לצערי, שהיא ילדה ושהתינוק לא שרד חודש ימים בגלל תת תזונה והוא מת שם. גיליתי שהיא סבלה והתייסרה במהלך המסע הזה, גיליתי שהיא הייתה חולה נורא, ומי שהיה סביבה רצה לעזור לה ובסופו של דבר נטש אותה, ובסוף בסוף נתנו לה למות נתנו לה למות בגיל 18".
זה סיפור שלא דיברו עליו בבית?
"זה סיפור שלא מדברים עליו עד היום. כעסתי הרבה על אמא שלי, גם בסרט עצמו, איך יכול להיות שאני לא יודעת מי זו אחותי? אם לי היה קורה משהו כזה הייתי מדברת על זה ומספרת על זה בבית. אבל פגשתי חברה שהסבים והסבתות שלה הם ניצולי שואה והיא אמרה לי 'מה את חושבת שהם ישבו ודיברו איתי וסיפרו לי מה היה להם? נורא קשה להם לדבר על זה'. היום אני מבינה את זה, אבל כשהייתי ילדה מאוד כעסתי ולא הבנתי את זה".
איך טהוניה החזקה והעוצמתית אומרת שהייתה שוטפת את עורה באקונומיקה?
"כשאתה ילד, ואתה חי בעולם 'לבן', כל הזמן צוחקים עליך, כל הזמן יורדים עליך. אתה רוצה להיות לרגע אחד, בדיוק כמו כולם. רציתי להיות בסביבה לבנה, לא הסתדרתי עם סביבה שחורה, כי רציתי להיות כמוהן. וכן, היו ימים שישבתי במקלחת, עם בקבוק אקונומיקה ושפשפתי כדי לראות אם ירד הצבע".
אני חושבת על השבר של יוצאי אתיופיה שבאו לכאן ונתקלו בגזענות, באיזו תחושה גדלת - שתצליחי, או שתעזבי?
"אני התכוונתי למילים שאמרתי. אני אוהבת את המדינה הזאת, חלמנו להגיע לירושלים, אבל לא הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו בתנאים שאני גדלתי, שהרחיקו אותם ושמו אותם בצד כי הם שחורים. הילדים שלי יהיו שחורים בין אם אני רוצה ואם לא ארצה, גם אם אתחתן עם האדם הכי לבן בעולם, אני לא ארצה שהוא יחווה את מה שאני חוויתי".
האם ב-2019 אנחנו במקום אחר?
"אנחנו עדיין חווים את זה, זה עדיין קיים. למזלי אני לא גבר, אז אני לא חווה את זה כמו שהם חווים את זה. אבל אני עדיין חווה את זה".
כטהוניה המוכרת, את עדיין מרגישה את זה?
"בעולם הטלוויזיה אני כן מרגישה את זה. אני חושבת שכאדם לבן הייתי מתברגת יותר גבוה בעולם הטלוויזיה".
אני בהלם ממה שאת אומרת
"למה אתה בהלם? עדיין הצופה הישראלי, או אלו שיושבים למעלה, לא מוכנים לראות מנחה שחורה. היה לנו את זה פעם אחת, עם אסתר ראדה".
ברגע זה הצטרף השף אייל שני לשיחה ושאל: "אם היום היית יודעת שאקונומיקה מורידה את הצבע השחור, היית מורידה אותו?"
"לא הייתי מורידה בשום צורה. אני שלמה עם עצמי. אני לוקחת את זה לטובתי, אני רואה את זה כמשהו שהוא פלוס. אם פעם ראיתי את זה כמשהו לא טוב, אז היום אני מודה לקדוש ברוך הוא. יש מלא בנות שמשתזפות שעות על חוף הים כדי לקבל את זה".
אני רוצה לשאול, בענייני הדת, עד כמה את לוקחת את זה קדימה? חזרת בתשובה?
"לא, לא חזרתי בתשובה. אני אוהבת את הקדוש ברוך הוא, אני שומרת שבת, אני שומרת כשרות, אני משתדלת ללכת צנוע, ולעשות את ההלכות שצריך לעשות, אבל אני לא פנאטית".
את מוכנה לחתונה?
"זה יבוא בעזרת השם, אני בטוחה ש-100 אחוז שהקדוש ברוך הוא מכין לי אותו - יופי יופי. כי אני אדם לא פשוט".
מפחדים להתחיל איתך?
"כן, מפחדים. אין לי מושג למה. לא מתחילים איתי, וגם אם כן, זה קורה באינסטגרם, אני לא באמת אענה. והנה אני אומרת - תנסו".