מתי בפעם האחרונה ראיתם איש זקן במסך הטלוויזיה? זקן-זקן, אתם יודעים. בן 90-80, לא פחות. הרי אם, לצערנו, הסבא והסבתא כבר לא בין החיים, סביר להניח שההיכרות שלכם עם הדור השלישי מועטת על גבול האפסית. ואלה שכן מכירים - כמה אתם באמת יודעים על התחושות שלהם, מבעד לסירי הבישולים והסיפורים מקופות החולים? ייתכן וקיימת דרך ממשית להאריך את חייהם ובעיקר לשפר את תחושות הדיכאון והבדידות הנוראיות שהם חווים?
התכנית החדשה והיוצאת מן הכלל של "כאן" (שמייצרים סדרות מופת בקצב של ייצור כיסאות במפעל כתר) מנסה לפתור בדיוק את השאלות האלו. "80 וארבע" - הגרסה הישראלית לפורמט הבריטי, "Old people's home for 4 years old", אספה קבוצה של עשרה קשישים וקשישות המתגוררים בדיור מוגן (יוקרתי ומהמם, חייבת לציין) בביתן אהרון. בתוך הדיור המוגן, נבנה גן ילדים ייחודי אליו מגיעים מדי יום במשך שישה שבועות עשרה ילדים מתוקים בני 4.
הנוירולוגים והחוקרים אשר מלווים את הפרויקט טוענים כי שילוב שני סוגי האוכלוסיות האלה לאורך זמן עשוי להאט את הירידה הפיזית והקוגניטיבית שמגיעה עם הזקנה. מטרת התוכנית היא לעקוב אחר הגיבורים ולבדוק, האם זה נכון? האם אכן אפשרי שמשילוב כזה אשכרה אנשים יחיו זמן רב יותר, ואפילו מאושרים יותר? רק מהפריים המתוק בו פרץ (88) המקסים אומר בחיוך ענק: "איזה מענק נתתם לנו", רגע אחרי שהוא אובחן כבעל דיכאון קשה ונטיות אובדניות, אפשר להבין שהמטרה הזו דווקא נראית ישימה למדי.
הצפייה לא קלה, אני כבר אומרת. המפיקים עושים לנו חיים קשים ומציפים אותנו בווידויים קורעי לב על תחושות בדידות, אובדנות וחוסר שייכות שחווה כל אחד ממשתתפי הפרויקט בגיל השלישי. במקביל ובניגוד שובה לב, הפרק מתובל ברגעים מקסימים כמו הרגע שאור הקטן (4) לא מבין למה לישראל (90) טמון חפץ מוזר באוזן ושואל בתמימות "אבל למה אתה לא שומע?". באותו רגע, מסביר הפסיכולוג, אנחנו נוכחים לרגע כנה ואמיתי בו גם סיטואציה פשוטה ומשעשעת יכולה ללמד ילד קטן עולם ומלואו.
אורכו של הפרק הראשון 50 דקות והוא גדוש בנוסף בשיח של מומחים מתחומים שונים המפרשנים את הפרק ומוסיפים מידע מעניין וחשוב על גיבורי הסדרה, בני ה-90. הייתי שמחה אם לאורך הפרק היו משולבים גם קטעים המראים את השפעות השילוב גם מעיניהם של הילדים. זוכרים אילו רגעים מקסימים יצאו מהשיחות עם הילדים ב"החיים הסודיים של בני ה-4"?
אני לא זוכרת מתי לאחרונה צפיתי בסדרה שמצד אחד קשה כל כך לצפייה ומצד שני, אי אפשר להפסיק לצפות בה. סדרה שהכוכבים שלה לא צריכים קוביות בבטן או חשבון אינסטגרם מתוחזק בשביל להיכנס עמוק ללב.
ולי רק נותר לתהות בסוף הפרק, אם אלו התחושות שמסתובבים איתם הקשישים המתגוררים בדיור מוגן המכיל מאות אנשים ויומם עמוס חוגים ואטרקציות, מה מרגישים אלה הנמצאים לבד בדירתם הקטנה והמתקלפת?
"80 וארבע", כאן 11 – ראשון ב-21:15
