ערוץ הספורט, NBA
הנה זה בא עוד פעם. על המסך משחקות שתי קבוצות NBA (סביר להניח שבטירוף סיקור אבדיה הנוכחי, וושינגטון אחת מהן), על המיקרופון משתלטים הפעם השדר עידו גור והפרשן שמחה ריגר. ושני אלה כמו כביש שנשפך עליו שמן והם בלי ברקסים. הם מדברים. שעתיים וחצי שני אלה אוכלים את הראש בדיבורים, לפעמים על המשחק, מרבית הזמן לא, טוחנים וטוחנים מילים. עוד לא נגמר משפט וכבר הספקת לשכוח אותו, כי הנה עוד עשרה, 20, 30 בדרך. מה אני אומר לכם - השם ישמור. ואם לא הוא, השלט ישמור. אם לא כפתור המיוט, אני מזמן בורח מהערוץ. מה זה בורח - בצעקות אימה.
ויום קודם, שמינית גמר גביע המדינה בכדורגל, מכבי תל אביב נגד הפועל חיפה. ראי ראי שעל הקיר, יש יותר מעניינת ממכבי תל אביב בימים האלה בארץ? בערוץ הספורט יש ועוד איך. בערוצים הפתוחים שני משחקים מגביע האלופות, ומכבי תל אביב בערוץ בתשלום. נכון, אין מקום, אבל למה שלא יעשו איזה מערוף קטן באורח יוצא דופן לצופים שלהם שממילא משלמים לחברות הכבלים והלוויין? ערוצים אחרים בעבר הלא רחוק בכלל פתחו בנדיבות ערוצים סגורים בזמנים שהיו מעט קשים. ערוץ הספורט? חפשו אותם. העיקר ששמחה ריגר מגעגע רק רשת.
לראות או לוותר: לא לראות.