"המצוד אחר בן לאדן", ערוץ ההיסטוריה, יום שבת, 8 במאי, 22:00
עשר שנים, איך שהזמן רץ כשנהנים, עברו מאז אותו לילה בתחילת מאי 2011 - שלאחריו צעד נשיא ארצות הברית אובמה אל הפודיום בקצה המסדרון בבית הלבן, והודיע לעולם: מנהיג אל־קאעידה והאחראי על הרס מגדלי התאומים, אוסמה בן לאדן, חוסל במבצע של הקומנדו האמריקאי.
אובמה, דוגמן של פוליטיקה, מצוחצח ורהוט כדרכו, תיאר בקצרה את המרדף, את המבצע, ושלח ברכת "גוד בלס אמריקה" לאמריקאים הרוקדים ברחובות. הסרט "המצוד אחר בן לאדן", שישודר מחר בערוץ ההיסטוריה, מגלה כי שעות ספורות לפני כן אובמה והצוות המקיף אותו לא ידעו אם הם בדרך לניצחון או למבוכה מדינית גדולה. איש מהם, מתברר, לא ידע אם האיש המסתתר במתחם באבוטבאד הוא אוסמה בן לאדן. ההיגיון אמר שכן. הצוות המסייע לנשיא דיבר במונחים של ודאויות. המספרים נעו בין 30% ל־80% שמדובר בבן לאדן. אנשי המבצעים, כמו שאנשי מבצעים אמורים לעשות, לחצו לבצע. אובמה הודה לכולם והלך לחדר אחר כדי להתייעץ עם עצמו. כשחזר כעבור כמה שעות, נתן את פקודת הביצוע, והשאר ידוע.
אולי בגלל זה אובמה, המשתתף בסרט, פיתח טיק עצבני בעינו הימנית. אולי סתם משעמם לו באזרחות בלי לשלוח צוותי קומנדו לחסל רבי־מחבלים. ובכל אופן גלריית המשתתפים שקיבצו יוצרי הסרט "המצוד אחר בן לאדן" מרשימה: כאמור אובמה, ג'ורג' בוש, שהיה הנשיא בתקופת הפיגוע, שרת החוץ דאז הילרי קלינטון, ראש ה־CIA דאז ליאון פאנטה, מפקד המבצע האדמירל וויליאם מקרייבן ועוד לוחמים, סוכנים ואנליסטים מעורבים שפניהם מוצללות מול המצלמה.
בשנת 2012 הגיע לבתי הקולנוע הסרט "כוננות עם שחר", שתיאר את המאמץ המודיעיני לאורך שנים, את הכישלונות בדרך, ועד ההצלחה שהביאה לחיסולו של אוסמה בן לאדן. הסרט התקבל בלא מעט זעם בשל התמונות שבהן נראים סוכני CIA מענים שבויי טאליבן אפגניים במטרה לחלץ מפיהם מידע על מקום הימצאו של בן לאדן. ה־CIA אינו מענה שבויים, טענו הטוענים הזועמים. וזה רק הגיוני כמובן - יושבים עם הנחקר על תה ועוגה, ומבקשים ממנו בנימוס שיספר איפה מתחבא המבוקש מספר 1 בעולם.
כך או כך, הסרט, המעוטר בהופעת אורח מרשימה כרגיל ומעוררת געגועים של ג'יימס גנדולפיני, הוא טוני סופרנו הזכור לטוב מאוד, מסופר דרך עיניה של אנליסטית עיקשת שהופכת את המרדף לתכלית חייה, ומתאר, בצמידות מרשימה לאירועים עצמם - דרך הכישלונות וההצלחות - את המסע עד לגילוי המתחם באבוטבאד ואת הפעולה עצמה. יוצרי הסרט, מתברר עתה לאחר הצפייה ב"מצוד אחר בן לאדן", ערכו תחקיר משובח ומדויק לפני שהחלו את הצילומים. הסרט הדוקומנטרי מכוון את הזרקור לעבר התלבטויות מקבלי ההחלטות ופחות לכיוון המבצעים בשטח, לעומת "כוננות עם שחר", שבוחר להתמקד בעבודת הרגליים של הסוכנים והלוחמים עצמם. התוצאה היא שני סרטים שמשלימים זה את זה ומייצרים תמונה אחת מקיפה לחיסולו של הרוצח הגדול.
בהערה ממוסגרת, ביס VOD משודרת כעת - באופן מקוטע (שבוע כן, שלושה שבועות פלוס־מינוס לא) עונתה הרביעית של סדרת הדרמה "אריות הים". בסדרה מתוארים חייהם האישיים ופעולותיהם הצבאיות של חברי צוות 6 בדיוני - במציאות הצוות המקצועי והמיומן ביותר מבין צוותי "אריות הים" בצי האמריקאי. עד לעונה האחרונה שמרה הסדרה על מינון של 60% עד 70% אקשן, והיתרה הוקדשה לטובת נפתולי השקשוקה של חיבוטי נפש פנימיים, ייסורי אהבה וכיו"ב. בעונה האחרונה התהפך היחס, אקשן הקומנדו נעלם כמעט כליל, ונפתולי השקשוקה המנדנדים השתלטו כמעט לחלוטין על הסדרה, עד שכבר אין לוחם שלא נפרד מחברתו, שחיי הנישואים עם רעייתו מתערערים, שסיוטי לילה על חברים שהיו ואינם מדירים שינה מעיניו וכיו"ב שקשוקות מעין אלה, ובינתיים הבן לאדנים החדשים בשטח מלבלבים ואין מי שיחסל אותם, ולאף אחד בעצם לא אכפת, בעיקר לצופה, כי מיוגע ומאוכזב הוא עובר לערוץ אחר.
ובהערה ממוסגרת נוספת, וזו עצובה הרבה יותר ומעולם הממש, כמה חודשים לאחר מבצע החיסול, נהרגו לוחמים מצוות 6, כאשר המסוק שבו טסו התרסק באפגניסטן.
לראות או לוותר: לראות. תמיד טוב להיזכר שחיסלו את בן לאדן.