אחרי ששמענו את כל המתמודדים במהלך התוכניות האחרונות, והפכנו אותם לשיחת הסלון שלנו בכל מקום אפשרי, הגיע הזמן להתחיל את החלק החשוב באמת של כל הסיפור - בניית הנבחרת שתרוץ יחד עד כמעט עד הסוף. ובתור התחלה, בסוף ימי האודישנים הרגועים הכרנו את שלב האקפלה הדי קשה לעיכול.
מדוע, אתם שואלים בדרמטיות? כי לכל המתמודדים שעברו את האודישן הראשון היו 30 שניות עד שייכבה להם המיקרופון, ובזמן הזה הם שרו בלי מוזיקה. 60 התחילו, רק 40 נשארו. אל תחסירו פעימה, כמה מהבולטים שראינו, כמו אליאב זוהר, סתם דוגמה, עברו.
אם חשבתם שעד כאן היה מהפכני אז תתכוננו, השלב השני מכריע לא פחות. במבחן הסולו הגורלי, חזרו המשתתפים אל הקיר שהכניס אותם לרכבת ההרים הרגשית הזו, יישמו את העצות שקיבלו, וניסו לקבל לפחות 4 כחולים לפחות כדי להגיע לשלב ההתלבטות של מיודענו השופטים. 6 כחולים כבר העניקו לחבר השופטים הזדמנות להתייעץ על פתיחת השער לנבחרת ללא התלבטות.
בזה אחר זה שרו כל אלה שנכנסו לנו ללב. את מיטב שרמן, הברמנית על האופנוע, אנחנו זוכרים מהאודישן המטורף והבועט שלה, וגם הפעם היא הלכה על המוד הרוקיסטי עם 'מישהו שומע אותי' של איפה הילד. הילד שמע, וגם אנחנו, ולאחר הביצוע שהעניק לה חמישה כחולים שלב ההתלבטות הותיר אותה בפנים. אגב, זוכרים זמר מוכשר במיוחד, שדומה שתי טיפות מים לאיתי לוי? אז זהו אילון שלתיאל בן ה־26, שנכנס אוטומטית לנבחרת עם שישה כחולים והשיר 'תשירי ילדה' של ישי לוי. כפי שאיתי מטיב לומר כי אין באמת משהו מתאים יותר - וולקאם, שוב.
מי שעוד זכתה בשישה כחולים היא יהלום דוד, שפרשה כנפיים מהפרויקט של עידן רייכל ורצה אל קדמת הבמה. הפעם, עשתה רגע של נוסטלגיה לכל מי שצפה ב'אופוריה', ולקחה את ' I'm Tired' של לברינת' וזנדאיה, שחקנית הסדרה, כמשימה. אני יודעת שאנחנו בתוכנית מוזיקה והכל, אבל רגע אחרי הביצוע, כשיהלום פרצה בבכי והודתה שהמילים הקודרות של השיר מוכרות לה, היא הוסיפה כמה חשוב לדבר על הדברים האלה שמתחוללים בתוכנו. אנחנו איתה. כל מילה.
ליבי פנקר, שפגשנו עוד כילדה 'בבית ספר למוזיקה', הדהימה את השופטים כבר מהרגע הראשון, ואפילו זכתה בתואר האודישן המצטיין. הפעם בשלב הנוכחי היא לקחה בחירה קצת שונה, וביצעה את 'A Natural 'Woman של אריתה פרנקלין. גם בשיר הזה לא היה ספק - חמישה כחולים והיד עוד נטויה.
אחרון בפרק הנוכחי, בדיוק כמו ברגע שהכרנו אותו, היה כפיר צפריר. בפעם הקודמת הוא הביא איתו את 'סרט פשע', שיר המגולל את חייו הצעירים בפתח תקווה, שלא האירו לו פנים בלשון המעטה. וכאילו הוא לא הרשים אותנו מספיק, אתמול ביצע דניאל שיר מקורי נוסף, 'אש', והפנה את העוצמה שלו לכיוון אחר – דניאל, נער מתבגר ובן למשפחה פיליפינית המיועדת לגירוש, למרות שמדובר בישראלים לכל דבר ועניין.
בדרך כלל קל מאוד לספור על יד אחת את הפעמים שאתה מתרגש ממשהו. אנחנו כבר מבוגרים פחות או יותר, ראינו הרבה, ובמדינה שלנו נחשפים לאינספור אירועים מטלטלים בכל יום. אבל את השיר הזה, שהסתיים ברגע נפלא כל כך של כנות, בו כפיר דיבר ישירות לדניאל והבטיח לו שהוא יעשה מה שצריך כדי למנוע את הגירוש הכפוי הזה, אי אפשר בכלל להתחיל להסביר.
ראינו קצת חושך, או הרבה במקרה המצער שאנו לא יודעים מספיק אותותיו, אבל כשהאור הזה נכנס, הוא היה בוהק כמו פלאש באמצע הלילה. לפעמים כל מה שצריך הוא נושא טוב לשיר עליו, אבל כפיר מוכיח לנו שזה ממש לא כל הסיפור – צריך גם כישרון בערימות, ואש בעיניים שפשוט אין סיכוי לזייף. יש לו את הכל.