אין לי מושג למי הצבעתם אתמול, או מהי האידאולוגיה הפוליטית שלכם. דבר אחד בטוח – אני יודעת שכולנו מופתעים, ואפשר להגיד שאפילו מאוד. בזמן שהקולות נספרים, הפתקים נערמים על הקוצים הכחולים והתמונה מתבהרת בפיקסל אחד בכל פעם, ננסה יחד לשים בצד את הדאגות, או לחילופין את השמחה מאיך שנראים הדברים, תלוי איפה אתם עומדים, ולהתרכז בקצת כיף שבכל זאת חווינו לפני ואחרי המדגם.
אחד האתגרים הגדולים של 'ארץ נהדרת' במהלך כל מערכת בחירות הוא להבין איך אמורה להיראות נקודת הסיום, ויותר מזה – לתכנן תסריט ולעבוד על דמויות במשך חצי שעה בדיוק אחרי שכבר ידוע בערך מה המגמה. שוב, זו הפעם החמישית בשלוש וחצי השנים האחרונות, הקאסט המופלא ביצע את המשימה החשובה הזאת באופן מעורר התפעלות, כאילו עשו לכל הנפשות הפועלות ספוילר על התוצאות מראש.
אז מה היה לנו בתוכנית של אתמול? מוחמד מג'אדלה, הפרשן של 'חדשות 12' ומגיש ברדיו 'א-נאס' הגיח ל'ארץ נהדרת' בפעם הראשונה, בחיקוי גאוני של מריאנו אידלמן ובאיפור מהונדס ורובוטי למדי, שעבד כמו קסם. לצדו ישב עמיתו יאיר שרקי, לא פעם ראשונה אבל עדיין חמוד מאוד, מבית היוצר של רועי בר נתן. וכך נכנסו לאולפן בזה אחר זה כל מי שליוו אותנו לאורך החודשים האחרונים. חברי הכנסת שלמה קרעי ומירי רגב, שהביאו אבטיח מגולף בדמות נתניהו, מרב מיכאלי שחגגה את ליל כל הקדושים, ואפילו בנט שעלה בכמה קילוגרמים והגיע במוד של חופשה. מישהו זוכר שהוא ראש הממשלה החליפי?
אחרי האתנחתא של פרסום המדגם, שאגות השמחה של חלק מאזרחי המדינה, אנחות השבר של חלק אחר, הגיע הרגע שחיכיתי לו מתחילת העונה – שיר הבחירות. למי שלא מעורה בפרטים, אני אסביר. בכל מערכת בחירות שחווינו, התאגדו חברי 'ארץ נהדרת' וחשבו מהו השיר הטוב ביותר בתקופה האחרונה. בהפקה מושקעת למדי, הקפידו לעשות לו ביצוע בלתי נשכח שאני עדיין מזמזמת גם זמן רב אחרי ספירת הקולות, במן מנהג עצוב כי נתקענו בלופ פוליטי אבל כיף באותה נשימה. הקאבר האהוב עליי באופן אישי הוא 'לכלכתי, ניצחתי' לשיר '7 rings' של אריאנה גרנדה, ובקיצור: בגדים וורודים ולבנים, סוואג ברמות מוגזמות וקרבות בוץ מלוכלכים ועם זאת פוטוגניים. שם אגב, הכרנו לראשונה את מהות הקשר בין נתניהו לבן גביר, שיעמוד במבחן חשוב גם במועד החמישי.
הפעם, הדרימה החבורה הכישרונית עד למדבר. מבינים את הרפרנס כבר? כן, אתם צודקים, הם לקחו את השיר המטורף 'סהרה' של טונה, שאחרי דואט עם יסמין מועלם בהופעה הפך כבר לשיר של שניהם, ומיטב בכירי המפלגות התהלכו אחד אחרי השנים בבגדים קרועים ובמבט לא ברור. קצת כמו המבט שלנו בדרך לקלפי אתמול, מינוס הבגדים. במידה ויש לכם היכרות קצרה עם מילות השיר, בטוח התלהבתם כמוני כששמעתם את המשפט 'אני לא מוצא את הרוב שלי', והבנתם, קרוב לוודאי, שמדובר בסיפור אהבה.
אי אפשר לשכוח גם את חגיגות הניצחון של בן גביר וסמוטריץ' שלא איחרו לבוא, את גנץ ולפיד שחגגו גם הם משום מה, את דרעי וגולדקנופף מריעים עם קריסטל מנטה לקראת ביטול המיסים על השתייה הממותקת והכלים החד פעמיים, ואת עודה שישב על המדרגות והבין שהתפקיד שלו הרבה יותר משמעותי משחשב. אגב, גם יאיר נתניהו היה שם, שמח לשוב לבית ילדותו בבלפור, לפחות לעת עתה.
יכול להיות שספירת הקולות תוביל לתוצאות מעט שונות, ושמה ששיערנו שהולך לקרות בממשלה ייראה כמו חלום רחוק. מה שבטוח – האסקפיזם עדיין כאן, הוא נפלא, והוא לא יזוז מפה בשום הון שבעולם, לא משנה מי יעמוד בראש. 'ארץ נהדרת' שוב הייתה במקום הנכון ובזמן הנכון, וזה היה בול.