לכל דבר בחיים מתרגלים. אפילו לבעיות שצצות לבקרים ואפילו לכך שאורחים מסוימים מצד מסוים של המפה הפוליטית, מסרבים באופן עקבי להגיע לאולפן של אופירה וברקו על מנת לפרוש בפנינו את משנתם הפוליטית המדינית, ואנחנו נאלצים להסתפק באותן דמויות מדי שבוע בשבוע. 

אולם התרגלנו וכבר אין לנו ציפיות שלפתע יגיחו מפתח האולפן של הצמד ביבי בכבודו ובעצמו או שרה רעייתו, או אפילו איזושהי עובדת ממורמרת מבלפור ששרה נתניהו גערה בה שהיא לא מירקה מספיק טוב את הנברשת בסלון. בכנות, הם לא עדיפים על פני סיפורים שמפמפמים לנו כל יום בחדשות, על משפחת המלוכה הבריטית? את מי לעזאזל הארי ומייגן מעניינים? ועכשיו כשאני חושבת על זה, בזמנו, כשמשה גלאמין ביקר בבית בבלפור, מאד נהניתי מהמפגש בינו ובין שרה נתניהו, שהעניקה לו ראיון מתובל בלא מעט הומור. אז תנו לנו יותר מהחומר האנושי הזה, במקום שוב את אותן דמויות שחוקות ומשעממות שמדקלמות שוב ושוב את אותם מסרים שחוקים ומשעממים.  

בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

חיכינו וחיכינו ומי בא אמש לסלון של אופירה? לא תאמינו. גדעון סער. מה, אתם לא מופתעים? לפחות תעמידו פנים שהופתעתם, כמו השופטים ב"זמר במסכה" שנתקעו על המסך עם פה גדול ששכחו לסגור.

צחוק בצד, אבל לגדעון סער סוף סוף הייתה יציאה לא רעה בכלל. לדבריו, במקום לחוקק חוק לטובת המדינה, הממשלה שעוד לא קמה מחוקקת חוק לטובת מי שהואשם בפלילים ויותר מפעם אחת. "איך זה ייתכן?", צועק ברקוביץ' מדם ליבו, ונהיה יותר אדום בפנים מאשר כשהתאמץ בעבר לתקוע גול. 

וזה עוד לא הכל. תארו לכם, שני שרים על אותו תיק? או חצי שר או רבע שר? ומה יקרה באמת אם כל רבע שר כזה, ירצה שדברים יקרו איך שהוא רוצה? בטח ראיתם פעם תחרות בין שתי קבוצות שמושכות חבל, ומרוב שכל אחת מהן מושכת חזק לכיוון שלה, בסוף החבל נשמט או נקרע וכולם נופלים. ככה גם יפילו את כולנו, כל חצאי ורבעי השרים האלה? ברקוביץ' צודק. ככה אי אפשר לעבוד. עדיף להם להתפטר, עוד לפני שהתחילו לעבוד.  

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>

אופירה מתנגדת בתוקף שהם יתפטרו. גם אני. מה פתאום שכולם יתפטרו? גם המפכ"ל, וגם היועצת המשפטית? לא בא בחשבון. אחרת כולנו נתפטר. כל המדינה תתפטר, וכל האזרחים התמימים, שכל יום פוליטיקאים רודפי כבוד וכוח, עושים עליהם סיבוב אחר. ויפה אמר אתמול ברקוביץ' שהסמוטריצ'ים והבן גבירים "חזירים" כי הם סוחטים וסוחטים ורוצים עוד ועוד סמכויות. 

אז סיכמנו? כולנו מתפטרים ולא הולכים יותר לקלפי, ושיחכו לנו בסיבוב, במקום שהם יעשו עלינו סיבוב.

וחזרה לענייננו, למרות שעניינים גדולים לא קרו אתמול באולפן של הצמד. אותה מנגינה ואותם אקורדים. מה חשבתם? שגדעון סער פתאום ייצא מעורו משמחה שהסמוטריצ'ים והבן גבירים ניצחו אותו? אותו סמוטריץ', שרק בזכות בן גביר שהתאחד איתו, פתאום נהיה גיבור גדול עם תיאבון גדול (אני בטוחה שביבי עכשיו אוכל לעצמו את הלב על שעודד את השניים האלה להשתדך).

בכל מקרה, אחד האורחים הקרואים של ערוץ 12 היה אלעזר שטרן, שר המודיעין, שהגיע כולו שמח וטוב לב לאולפן, המקושט בהרבה סופגניות חנוכה מבית היוצר של איזה אמן סופגניות, למרות שברקו מעדיף אותן פשוטות עם ריבה בלבד. 

ושטרן נשאר שמח וטוב לב, גם כאשר אופירה דחקה בו בשאלה מוצדקת: איפה הייתם אתם, בקואליציה כאשר לא אצה לכם הדרך, לחוקק חוקים עתידיים שיועילו לכולנו, כמו חוק הנאשם, או חוק הגבלת כהונה?. 

שטרן: "לא הספקנו".

ואני לעצמי: בולשיט! נרדמתם בשמירה, אז עכשיו תאכלו את הכובע. במקום את הסופגניות המוזרות שהוצגו אמש בטרקלין הטלוויזיה.

עזבו את הסופגניות המוזרות. מה עם השעטנז המוזר של הממשלה הבאה שתקום, שנראית כמו אותו שטיח עשוי מטלאים, ושמתנגדיה, כגון סער ודומיו, מנבאים לנו שחורות בגללה?. 

מצד שני, נשאלת השאלה, שאותה שכחו אופירה וברקו לשאול את סער ואת שטרן: האם הקואליציה היוצאת לא הייתה סחיטה, וחילקה מתנות ובלבד להקים ממשלה, כפי שעושה נתניהו? הרי הם הבטיחו מיליארדים לרע"מ לא?.

ועכשיו לפינת חוכמת ההמונים, שאותה מייצג ברקוביץ'. למה הלחץ? בן גביר יתפוס פיקוד? שיתפוס. ממילא המשטרה ומערכת אכיפת החוק, לא היו משהו עד היום. אז שהנערים ישחקו לפנינו, הבמה כולה שלהם, ואם היא קטנה מדי עבורם, שיפרשו ברוב כבוד אל מאחורי הקלעים ויישארו שם.