ביום רביעי האחרון, יוצרים, שחקנים, מפיקים ואנשי תוכן מתעשיית הטלוויזיה והקולנוע חסמו את רחוב קפלן בתל אביב וקראו "לשמור על השידור הציבורי". זאת, לאחר ששר התקשורת, שלמה קרעי, הצהיר כי "אין מקום בעידן הזה לשידור ציבורי", והדגיש כי התקציב של התאגיד יקוצץ. המפיקה טמירה ירדני שהשתתפה גם היא בכנס, התראיינה בתוכניתה של איריס קול ב-103FM ויצאה נגד הקריאה לסגור את הערוץ.
"ניסיון להלך אימים": עובדי "כאן" מגיבים לאיומי סגירת תאגיד השידור
את מודאגת? את כועסת?
"אני בעיקר תמהה תימהון גדול. אמרתי את זה בכנס, פתחתי בזה שאמרתי שאני במשך 50 שנה בתוך המקצוע הזה. אני מפיקה, ב'טדי הפקות' הפקנו אלפי הפקות. אף פעם לא נתקלתי בדבר שכזה, אטימות כזאת. החלטה שרירותית לסגור ערוץ, וזאת למה? אין סיבה אפילו. יש בו כל כך הרבה משתתפים, מפיקים, שחקנים, מכל קצוות הקשת".
"התוכן שלו הוא מגוון וטוב ויפה. אני בכלל לא מדברת על הפקות שלי, זה לא קשור אליי. זה קשור במשהו שכנראה השתבש, לא הבינו. אמרתי, הלוואי שהשר וראש הממשלה יסכימו לדבר איתנו ויבינו שנעשתה כאן איזו טעות, איזה משהו לא ברור. זה לא ערוץ שמאלני או ערוץ שמקעקע את יסודות השלטון. זה ערוץ תוכן עילאי".
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אבל לדעתי הסבירו לנו למה, שזה כספי הציבור ועדיף להשתמש בכספים האלה לטובת דברים אחרים ואולי כדאי להפריט את הערוץ הזה וכו', זה ה'למה'.
"זה למה מאוד מאוד עלוב ולא רציני, כי כספי הציבור גורמים לכך שיהיו כל ההפקות האלה. אני ממש לא נגד הערוצים המסחריים, שם אני עובדת הרבה ועושה הרבה דברים, אבל הערוצים האלה לא יכולים לתת תשובה להפקות המצוינות האלה ובעלות הנושאים החשובים".
"מי שמקבל כאן עונש, זה ברור שכל המפיקים, כל האנשים, ממש אלפי אנשים שנידונים לרעב אם סוגרים אותו. הציבור מקבל עונש. זה לא ציבורי ימני או שמאלני - עם שלם שצופה בדברים האלה, יש הרבה מאוד קהל מגוון. מה זה? למה לסגור להם? זה דבר כל כך טוב. הערוץ מבצע את תפקידו באמונה".
"הוא עושה טלוויזיה רבגונית עם כל כך הרבה אנשים חדשים. משחקנים, ועד במאים ועד מפיקים. המגוון שם הוא מדהים. הבנתי שיש להם עכשיו 30 הפקות דוקומנטריות. אפשר לעשות בערוץ מסחרי בקושי, אני לא יודעת מה, שתיים. אלה דברים נורא חשובים. זה חבל מאוד. כנראה באמת שזה חוסר הבנה או אי הבנה. אני לא באתי לקעקע כאן איש, אני באתי להגיד שיש כאן טעות גדולה".
את מתנסחת בזהירות ובעדינות ואת אומרת, 'בואו נדבר', 'אולי לא הבנתם', את חושבת שזה יעזור, מישהו פתוח בכלל לנהל שיח כזה?
"קודם כל צריך לדבר. אני יכולה להתלהם ואני יכולה להגיד 'לא מבינים בתרבות' ו'שיתייבשו להם' וזה, מה נשיג מזה? כלום. אני חושבת שצריך לדבר. אני אומרת את הדברים ישר לפנים. חברים, טעות גדולה, אסור לעשות את זה, אסור לסגור את הערוץ הזה, תדברו איתנו. כמובן שיש את הצד השני, לא תדברו? יש כאן עם שלם של שחקנים ומפיקים, הם לא הולכים לשתוק, הם הולכים לצעוק ולדבר ולהפגין וכל מה שצריך".
"אני לא באה באיזו עמדת נחיתות וחוסר כוח, ההפך. האירוע הזה שהיה בצוותא, היו בו מאות על גבי מאות של אנשים, לא יכלו להיכנס לאולם. מכל קצוות הקשת, וכשאני אומרת קשת, אני מתכוונת ל'קשת', גם אבי ניר וגם חיליק, אנשים שהם לא 'התאגיד' שחשבו שצריך שיהיה כאן שידור ציבורי, כי הם יודעים מה הם יכולים לעשות ומה מצפים מהם כערוץ מסחרי".
אמרת בנאום שלך, 'אנחנו המפיקים, היוצרים והשחקנים הפכנו לאויב העם, איך זה ייתכן?'
"אנחנו 'הרע', איך זה ייתכן? זה איזה חוסר הבנה של המציאות. המציאות היא הפוכה. אנחנו אנשים טובים שעובדים בפלורליזם ומפיקים ועושים. זה אפילו לא אני, זה הם. כל היוצרים. זה כל כך משונה, זה אבסורד להגיד שאנחנו האנשים שבגללם צריך לסגור כי 'זה נורא מה שקורה שם'. זה לא נכון. אני חושבת שאולי לא צפו בדברים, אולי לא ראו. אולי יש עכשיו שלטון חדש שמנסה לירות לכל הכיוונים ולהראות 'אנחנו עושים את זה אחרת', אבל פה יש טעות. זה לא ילך, בגדול, נילחם בכל האמצעים. יש לנו את היכולת".
כשאת מקבלת תוכן, את בודקת מכל הכיוונים שזה לא ירגיז אף אחד שבשלטון?
"מה פתאום. ככה לא עובדים. אמנות זו אמנות, זה חייב להיות חופשי לגמרי. כמו שהיה עד עכשיו היה מאוד מאוזן, מאוד נכון. אני בכלל לא מדברת על 'תתנו לנו ואנחנו נעשה לפי דף מסרים', מה פתאום. מדובר על עשייה, אמנות, יצירה, חופש. זה בכלל לא קשור לפוליטיקה, זה התבלבל. אפשר להסביר את זה. לא יבינו? לא ירצו? זה היה צעד מאוד ראשוני ורצון להוציא את הזעם ולדבר, אבל בלי סוף אפשר לעשות דברים. יש כאן המון שחקנים, האנשים האלה יגיבו בכל הכוח, תהיה כאן קול צעקה גדולה".