יידע הצופה הזהיר ויישמר לנפשו: אם בפורנו עסיסי ובריא הוא חושק, שיחפש באיזה סטרימינג. על הסדרה העלובה הזו שלא יבזבז אפילו שנייה. אפרופו קפיטליזם חזירי, העובדה ש"סקס/לייף" הוארכה לעונה נוספת היא תולדת תאוות בצע טהורה. כי מהבחינה הטלוויזיונית־דרמטית־אפילו ארוטית, “סקס/לייף" היא פיגול טהור, זוהמת מסך, הוצאת משאבים שנועדה רק להצגת זוג שדיים חשופים.
לכל מי שאינו מצוי ברזיה של היצירה, בילי היא צעירה שובבה לשעבר, שנהגה להשתרלל במועדונים עם גברים שובבים כמוה, עד שפגשה את קופר החתיך, בנקאי השקעות מצליח, וכעת היא נשואה לו. אם משועממת לשני פעוטות, חיה בקונטיקט הרחוקה מהאקשן וכמובן חולקת את מיטתה עם קופר, שראשו בעסקים והרבה פחות בעסקי מיטה. חברתה של בילי לימות הבילויים, סאשה, ממשיכה בחייה הסוערים, ולא חולף זמן רב ובילי חוברת אליה מחדש, ומתחילה לפגוש עמיתים לבילויים מיניים סוערים.
כל מי שצרך אי־פעם בחייו סרט פורנו - ובאופן אישי אני לא מכיר אחד או אחת שלא - מכיר את העניין הזה. כלומר את סיפור העלילה האווילי (האינסטלטור החסון שבא לתקן נזילה, הצעירה שמגיעה להתראיין לתפקיד מזכירת המנכ"ל) שמטרתו להעביר דקת צפייה בודדת בטרם יתלשו המשתתפים זה את בגדיו של זו ויתחילו במלאכה. אלא שבסרט פורנו יורדת העלילה לדרגת רזולוציה גבוהה של העשייה המשותפת. ב"סקס/לייף" אין בעצם פורנו. כל מנת הבשר שהצופה מקבל היא שדיה החשופים של בילי, פעמיים בפרק פלוס־מינוס. ככה שבניכוי חצי דקה של שדיים חשופים נותר לצוות יוצרי הסדרה למלא עוד 40 דקות לפרק, ואת המשימה הזו הם מבצעים בעליבות מרשימה.
העלילה עלובה, הדרמה עלובה, הדיאלוגים עלובים, המשחק עלוב - יידע הצופה הזהיר ויישמר לנפשו: אם בפורנו עסיסי ובריא הוא חושק, שייכנס לאינטרנט ויחפש באיזה סטרימינג. על הסדרה הזו שלא יבזבז אפילו שנייה.
לראות או לוותר: ביזיון לנטפליקס. לא להתקרב.