עד לפני עשור, מכוניות סופר־מיני היו עדיין רכיב בלתי נפרד מההיצע של היצרניות השונות. אבל הזמנים משתנים, חלק ניכר מהדגמים בשוק הוא גלגול של דגמים לא צעירים, עלויות הייצור התייקרו, הדרישות הבטיחותיות הביאו לעלייה במשקל, וצמיחה אטית בממדים הפכה אותן לפחות קטנות מבעבר.
גם טעם הקהל משתנה והוא מצביע בארנקים לכיוון הקרוסאוברים הקטנים, ומי שהיו פעם הפתרון האידיאלי לזוג צעיר, מבוגר ואפילו למשפחה קטנה של שניים פלוס ילד, הולכות ומתמעטות. פורד נפרדה מהפיאסטה, לפונטו של פיאט אין יורשת אמיתית, וייבוא הפולו נעצר.
סמל סטטוס: רכב הפנאי המשפחתי של סקודה נשאר מוצלח
ג'אקו 7 הסיני: נראה נהדר, אך לא ממצה את הפוטנציאל
בתוך העולם הזה, שתי המכוניות שלפניכם הן דוגמה טובה לדילמה ולפתרונות שמייצרות שתי חברות זעירות במונחי עולם הרכב לסוגיה האמורה. בירוק פיסטוק - סוזוקי סוויפט החדשה, המבוססת בכבדות על הדור היוצא; ובאפור מתכתי - מאזדה 2, רבת־מכר מקומית שעברה לאחרונה עוד מתיחת פנים קטנה, אבל ממשיכה בלי הרבה שינויים כבר עשור שנים.
עיצוב: למרות הגיל המתקדם, מאזדה 2 היא עדיין מכונית נאה מאוד. מתיחת הפנים הנוכחית קוסמטית ועדינה, אין שינויים מרחיקי לכת, ואין בזה שום דבר רע. הפרופורציות טובות, המראה ספורטיבי ובצבע שאינו אפור או לבן היא בהחלט יכולה לעמוד בשורה אחת עם מכוניות חדשות ממנה מבחינת הופעה. הסוויפט נשענת כאמור על הדור היוצא בהיבט הפלטפורמה, אבל גם בעיצוב החיצוני ניתן עדיין למצוא קווי דמיון: הגריל, הפנסים, הגג הצף והיציבה הרבועה עם הגלגלים בפינות המרכב. אגב גלגלים, אנחנו לא מחובבי הגדילה במידות שלהם, אבל משהו בפרופורציות בינם לבין הגוף גורם לה להיראות מעט מגושמת.
תא נוסעים: שתי המכוניות לא רושמות פרקים חדשים בדברי ימי עיצוב סביבת הנהג. איכות החומרים בסיסית למדי, מאזדה היא מכונית קטנה בת עשור, אבל מה התירוץ בסוזוקי? לפחות אצל הסוויפט אפשר למצוא ניסיון להקליל את האווירה עם מרקמים וגוונים, בעוד במאזדה שולטים גוונים של שחור. תנוחת הנהיגה בשתי המכוניות טובה מאוד, גם המושבים הצליחו להיות נוחים לאורך זמן, הראות החוצה בסוויפט עדיפה.
במאזדה הנדסת אנוש פשוטה מאוד: כפתורים וחוגות בכל מקום, וזה בסדר גמור מבחינתנו לאור ההפרזה העכשווית בשימוש במסכים. אפרופו מסכים, זה של המאזדה קטן מאוד ביחס למה שאנחנו רגילים, והמיקום שלו מעט רחוק מהנהג. תזכורת לכך שבראשית ימיה הוא לא הציע אפשרות לתפעול במגע אלא רק באמצעות החוגה/ג'ויסטיק בקונסולה המרכזית. אגב, בשיקוף הטלפון הנייד הוא עדיין מופעל רק כך, מה שמסרבל מאוד את השימוש.
בסוויפט הגיעו לשילוב טוב בין גודל מסך נוח ושימוש בפקדים פיזיים לבקרת האקלים. היינו שמחים לחוגת עוצמת שמע פיזית, אבל בזה מסתכמת הביקורת. בשתיהן מקומות האחסון בסביבת הנהג לא נדיבים, במאזדה מחזיקי הכוסות ממוקמים בצורה לא נוחה, ובסוזוקי הגישה אליהם בעייתית בשל ידית ההילוכים. שתיהן עושות שימוש בלוחות מחוונים אנלוגיים בשילוב מסכים, זה של הסוזוקי, למרות פריסה פשוטה יותר למראה, קריא ונוח יותר לקריאת נתונים.
מושב אחורי: למרות בסיס גלגלים קצר משל המאזדה, התכנון של המושב האחורי בסוויפט טוב יותר, וזה בא לידי ביטוי בפתח כניסה רבוע שמקל את הכניסה פנימה ובמרווח רגליים עדיף. במאזדה לעומת זאת יש כיס בגב מושב הנוסע, ומבנה המושב עצמו מעט טוב יותר מהספסל השטוח בסוזוקי.
תא מטען: בשתי המכוניות תאי המטען צנועים מאוד, 265 ליטרים בסוזוקי ו־280 ליטרים במאזדה. בשתיהן מבנה התא עמוק וסף ההטענה גבוה - פחות נוח בהעמסות. בשתיהן גלגל חלופי קטן. היתרון לסוויפט מגיע ממבנה רבוע יותר שמחפה על 15 הליטרים בפער הרשמי בנפח, ויש גם וו תלייה כבונוס.
אבזור: הסוויפט התייצבה למבחן ברמת הגימור GLX היחידה בהיצע, את המאזדה 2 קיבלנו ברמת הגימור דיינמיק, שהינה גרסת הכניסה לדגם. בסוויפט מסך גדול יותר, 9 אינץ' לעומת 7 אינץ' במאזדה, וכאמור המיקום שלו נוח יותר לשימוש. בשתיהן יש קישוריות אנדרואיד ואפל, בסוויפט היא גם אלחוטית, ובמאזדה פעולתה מסורבלת.
בשתיהן התנעה ללא מפתח, בקרת אקלים גם מוצעת: זו של מאזדה מכנית, ואף שלא נזקקנו להם בספטמבר, טוב לדעת שהמושבים בסוזוקי מחוממים. הסוויפט מצוידת בשליטה ידנית ב"הילוכים" של התיבה הרציפה, מאזדה משיבה בבורר מצבי נהיגה של מצב רגיל וספורט. בסעיף זה יוצאת הסוויפט כשידה על העליונה.
בטיחות: לשתי המכוניות ציוני מבחני ריסוק אירופיים, המאזדה עם 4 כוכבים והסוזוקי עם 3. אבל יש כוכבית לכוכבים. המבחן למאזדה הוא משנת 2015, וזה של הסוויפט מ־2024. זה משמעותי, כי התנאים שמזכים בכל כוכב הוחמרו משמעותית בשנים האלו. מבחינת מערכות בטיחות מתקדמות הסוזוקי מסיימת עם יתרון קל; לשתיהן בלימה אוטומטית, הסוויפט גם עם זיהוי דו־גלגלי, יש לה גם בקרת שיוט אדפטיבית וזיהוי תמרורי מהירות שאותם נעדרת המאזדה. תיקון הסטייה מנתיב בסוזוקי אקטיבי, ובמאזדה זו רק התרעה, לסוזוקי אין בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור בעוד למאזדה יש.
ביצועים: שתי המכוניות האלו לא נועדו לענות על כל דרישה או צורך בביצועים ואכן אינן עושות זאת. הסוויפט מצוידת במנוע 1.2 ליטרים שלושה צילינדרים עם מערכת עזר היברידית מתונה. ההספק הוא 82 סוסים רזים ו־11 קג"מ, נתון שמזכיר יותר את האופנועים של היצרנית הזאת. במאזדה מנוע 1.5 ליטר עם 4 צילינדרים שמספק 116 סוסים ו־14.8 קג"מ. בסוויפט תיבה רציפה, למאזדה תיבת הילוכים אוטומטית עם 6 יחסי העברה.
גם בפועל זוהי מאזדה שמציגה ביצועים משכנעים בהרבה. המנוע בשרני יותר, התגובה שלו מהירה יותר ללחיצה על הדוושה והיא מושכת קדימה, בעוד הסוויפט עסוקה באיסוף הסוסים שלה ורתימת התיבה הרציפה לסל"ד יעיל אגב השמעת צליל מאוד לא נעים. לחובתה נרשם רעד קבוע גם בעמידה בסרק. כל עוד עיקר הנסיעות שלכם הן בגבולות חדרה־גדרה המישוריות, זה לא יהיה עניין מהותי, אבל אם הנסיעות שלכם כוללות כבישים הרריים, ברור לכם במי תרגישו נוח יותר לנסוע ויותר מכך - לצאת לעקיפה.
צריכת דלק: על חולשת המנוע שלה מפצה הסוויפט בצריכת דלק מעולה למכונית שאינה היברידית מלאה. בתנאי נהיגה מנהלתית בין־עירונית כולל צמתים היא רשמה בקלילות 20 ק"מ לליטר, המאזדה עשתה באותם תנאים בדיוק 14.3 ק"מ לליטר - פער של כ־25%. בסיום המבחן, לאחר הפרק הדינמי רשמה הסוויפט נתון עדיין מרשים של 16 ק"מ לליטר בעוד המאזדה ירדה ל־12 ק"מ לליטר. חישוב מהיר מראה - היחס של יתרון בן 25% נשמר בעקביות.
נוחות והתנהגות: נתחיל מהסוף. אם נוחות היא רכיב מרכזי בשיקולי הקנייה שלכם, אף אחת מהמכוניות האלו לא תרשים אתכם. בשתיהן רעשי הדרך ניכרים על סלילה לא איכותית ובכלל. בסוויפט מתווסף לכך צליל המנוע הלא משוכך דיו. המאזדה מצוידת בבולמים עם כיול נוקשה יותר, וזה בא לידי ביטוי בהתמודדות שלה עם מהמורות. הסוויפט עושה את זה קצת יותר טוב, אבל שיבושים קטנים ושברים מורגשים יותר בדמות רעד במרכב. אלו הבדלים שנובעים גם מפערי המשקלים בין השתיים, 1,139 ק"ג במאזדה יוצרים מכונית קלת משקל ביחס למכוניות מודרניות, אבל הסוויפט עוצרת את מחט המשקל על 957 ק"ג - וזה כבר משקל נוצה של ממש.
מכוניות סופר־מיני תמיד התאפיינו בהתנהגות כביש מהנה. בסיס הגלגלים הקצר יותר, המשקלים הנמוכים יחסית. המאזדה 2 בהחלט שומרת על התדמית הזאת. היא הייתה ועודנה מכונית מהנה לנהיגה, היינו אומרים "בטעם של פעם", אבל אצלה אפשר להוריד את ה"בטעם". להגה ההידראולי משקל טוב, כיול הבולמים מאפשר לה לשלוט היטב בגוף וגם מאפשר משחקי העברות משקל קלים.
הסוויפט, בניגוד לדור הקודם הדינמי, לא שם. היא אומנם מעניקה תחושה קלילה יותר, אבל ההגה מנותק וקל מדי, התנועה על המתלים מייצרת זוויות גלגול נדיבות, והמשקל הקל שלה לא בא לידי ביטוי פה.
השורה התחתונה: כאשר הן התחילו את דרכן בישראל, בשנת 2014 מחירה של מאזדה 2 עמד על 99,900 שקל ומחירה של הסוויפט היוצאת ב־2017 היה 92 אלף שקל. גם אז הורמו גבות לגבי מחירן, אבל זה לא הפריע להן להפוך לחביבות הקהל המקומי. היום המחירים שלהן כבר גבוהים בהרבה, מאזדה 2 ברמת הגימור דיינמיק עולה 122 אלף שקל, וסוויפט האוטומטית עולה 127 אלף שקל. אז הן היו חלופה זולה לאירופיות, היום הן יקרות מחלקן שלא נופלות מהן, כמו סיאט איביזה, שמחירה מתחיל ב־115 אלף שקל.
בסיום העימות הזה האמירה הכללית היא ששתי המכוניות האלו יקרות, על זה אין ויכוח. על השאלה מי מבין השתיים מתאימה יותר לקהל היעד - התשובה הלכה והתחדדה לקראת סוף היום. מאוד הערכנו את המאזדה על היכולת שלה להישאר רלוונטית גם אחרי כל השנים, והיא עדיין המהנה יותר לנהיגה.
אם אתם צריכים מכונית שתתמודד גם עם נסיעות ארוכות והרריות, היא תתאים יותר. אבל לשאר השימושים הסוזוקי, על אף חולשת המנוע והפשרה הבטיחותית שבה, היא המכונית הנכונה יותר. את פער המחירים אפשר להצדיק בתא נוסעים מודרני יותר, מערכת מולטימדיה שימושית יותר, מושב אחורי מרווח וכמובן צריכת הדלק העדיפה משמעותית.
תודה לשלמה סיקסט על הסיוע במבחן