מחר (שישי) יחול יום המבצעים ״בלאק פריידי״, ואיתו יגיע גל של צרכנים שיציפו את אתרי הקניות. לקראת יום שישי השחור, נערך סקר מקיף שמעלה תובנות מעניינות בנוגע להרגלי הצריכה של הישראלים. לפי נתוני הסקר, שנערך על ידי חברת ״רייזאפ״ המתכננת הוצאות למשקי בית, ודגם יותר מ-4,000 אנשים - כ-60% מהמשיבים דיווחו כי שבוע לפני אותו יום, הם כבר חושבים על ההנחות הקרבות. 

הקטגוריה המובילה ברכישות המתוכננות ליום שישי היא ביגוד (47%), אחריה מוצרי חשמל (25.5%) ולאחר מכן קוסמטיקה (6.4%). נתון זה משקף את העדפות הצרכנים הישראלים, כאשר רוב רובם מתמקדים במוצרים אישיים ומוצרי בית.

מבחינת התקציב שמקצים הצרכנים, הסקר מגלה מגוון רחב של כוונות הוצאה. כרבע מהמשיבים מתכננים להוציא עד 500 ש"ח, ואחוז דומה מתכנן להוציא עד 1,000 ש"ח. כ-18.5% שוקלים הוצאה של 1,000-3,000 ש"ח, בעוד שרק כ-7% מתכננים להוציא מעל 3,000 ש"ח. 27% מהמשיבים טרם תכננו את תקציב הקניות שלהם.

באשר למודעות הפיננסית של המשתמשים, ממצא מעניין במיוחד בסקר הוא שכמעט מחצית מהמשיבים (49%) ציינו כי התזרים הכספי שלהם משקף את מצבם הכלכלי, אך אינו משפיע ישירות על החלטות הקנייה שלהם. לעומתם, 51% העידו כי התזרים הוא המצפן שלהם. נתון זה מעלה שאלות לגבי הרעש והמבצעים של חודשי נובמבר, שגורמים לצרכן הישראלי להסתנוור ולוותר על ניהול התזרים באותו חודש. מחד, יש מודעות והכרה במצב הכלכלי האישי, אך מנגד נראה כי רבים לא נותנים למצבם הכלכלי להשפיע על הרצונות שלהם אל מול המבצעים.

"למרות המודעות הגוברת לחשיבות ניהול פיננסי, תרבות השיווק האגרסיבית ותפיסות חברתיות רווחות לעיתים מקשות על צרכנים לשמור על איזון בין ההבנה הכלכלית שלהם לבין ההתנהגות בפועל", אומר תומר ורון, היועץ הפיננסי של רייזאפ, "בחודשים כאלה חשוב במיוחד לפתח מיומנויות מעשיות, כמו חיסכון והתאמת הוצאות להכנסות, כדי לתמוך בקבלת החלטות מושכלות יותר, המתאימות למצב הכלכלי האישי, ולתרום לשיפור ברווחה הפיננסית לטווח הארוך".

ברייזאפ מספר עצות להתנהלות חכמה אל מול חודש הקניות והמבצעים המסנוורים.

להימנע משיטוטים ולא להסתנוור

״אם הייתם צריכים משהו, כנראה קניתם אותו", טוען ורון, "ואם באמת חיכיתם רק איתו לאחד המבצעים, אז כדאי להיות מחושבים, להיכנס לאתר, להוסיף לעגלה את מה שצריך ולצאת. להימנע משיטוטים. זה חוסך את הרעש ממבצעים מיותרים שיגרמו לנו כנראה לקנות דברים שאנחנו לא באמת צריכים".

"לא להסתנוור יותר מדי ממחיר שירד", ממשיך, "לפעמים מדובר בפרקטיקה שיווקית של יום מבצעים ענק, כשבפועל המחיר שנשלם זהה כמעט למחיר המכירה שהתכוונו אליו. מה כן אפשר לעשות? להוסיף לסל את מה שרצינו לרכוש, ולחכות ליום המבצע. זה מאפשר לנו גם לבדוק אח"כ שהמחיר אכן ירד ובכמה, וגם להימנע מהרעש של המבצעים שקופצים לנו על המסך". ורון מציין עוד כמה נקודות להתנהלות כלכלית נכונה ביום שישי השחור:

- "קונים? ערכו חיפוש קצר בגוגל באתרים אחרים ותראו שהמחיר באמת שווה".

- "לא לקנות באתרים לא מוכרים או כאלו חשודים. מומלץ לבדוק שמדובר באתר מוכר עם ביקורות חיוביות מגולשים אחרים שלמעלה בכתובת הדפדפן לפני שם האתר וה-WWW שהאתר מאובטח באמצעות פרוטוקול HTTPS. המלצה נוספת היא הימנעות מ־WiFi ציבורי בעת רכישה ברשת, ושימוש בשירות מתווך, דהיינו שירותי תשלום מקוונים כמו PayPal, Google Pay, או Apple Pay, שאינם חושפים את פרטי כרטיס האשראי לאתר הקניות".

- "אל תחלקו לתשלומים כי קניתם יותר מדי. חלוקה לתשלומים אומרת שאתם לוקחים את החג הצרכני הזה כמה חודשים קדימה כהתחייבויות. בקרוב יגיעו סוף השנה האזרחית וחנוכה, ואחריהם יגיע פסח – תמיד יהיה משהו. תקנו בהתאם ליכולות מבלי להתפזר".

- "חברות האשראי גובות עמלת המרה על כל קנייה שעשית במטבע חוץ. זו בעצם קניה שאנחנו רוכשים במטבע זר אבל משלמים עליה בשקלים, ולכן יש כאן פעולת המרה שכדאי לדעת איך לצמצם. יכול להיות מדובר בקניות באמזון או ב-iherb, כרטיס הטיסה שהזמנת והבזבוזים עצמם בחו״ל. זה קורה ברכישות קטנות וגם גדולות וזו עמלה שיכולה לייקר את הרכישה ב-3%. על הרמקול שקנית באמזון ב-100 דולר בעצם שילמת 103 דולר. יש כרטיסי אשראי שמציעים עמלות המרה של 1% ואף פחות ולכן גם הבחירה איזה כרטיס אשראי לשלוף מהארנק יכולה לחסוך כסף".

"בשנה האחרונה עסקים ישראלים רבים נפגעו בעקבות המלחמה״, מסכמים ברייזאפ, "לכן, במהלך הקניות שלכם החודש השתדלו לרכוש דווקא מעסקים ישראלים".