הכתבה נכתבה בשיתוף בית חולים מעיני הישועה

קורס הכנה ללידה
אני אחת שאוהבת ללמוד, ולכן ברגע שהבנתי שמעיני הישועה מציעים קורס הכנה ללידה נרשמתי מיד. מיה המדהימה לימדה אותנו לאורך כל התהליך. היא הייתה מקצועית, עניינית ורכה, וממש עשתה חשק כבר ללדת. מיה יצאה איתנו יחד וערכה סיור בחדרי לידה. אני זוכרת אותנו, 10 נשים מצטופפות כדי לחוות מקרוב את נפלאות חדר הלידה. אגב, ממליצה לקחת סיור נוסף יחד עם הבעל – במעיני הישועה יש אפשרות לסיור זוגי פרטי ללא תשלום, רק שניכם ומיילדת מטעם המרכז הרפואי. ההיכרות עם המושגים הטכניים של עולם הלידה מפחיתה חרדה והופכת את הבלתי ידוע למוכר יותר.

שטיח אדום ליולדות כבר מהכניסה
לטעמי, חוויית הלידה היא משהו שאמור להתחיל כבר מהרגע הראשון של הממשק ביני לבין בית החולים. העיצוב הנקי והמפנק של כניסת בית החולים מעיני הישועה נותן מקום של כבוד ליולדות. אני זוכרת את ערב השבת ההוא כשהגעתי לשם, חציתי את הלובי לכיוון מיון יולדות מצד שמאל, מפרפרת. לא זוכרת הרבה מרגע ההוא, כן זוכרת שהיחס שקיבלתי ניפץ כמה מיתוסים בנוגע לעומס במיון יולדות וחוסר בתשומת לב. אני קיבלתי יחס VIP במנות מוגדלות.

אפידורל: כן, לא, שחור, לבן
הלידה הייתה חוויה מדהימה. ברגע שרציתי, קיבלתי אפידורל, ומאז הכל היסטוריה. לא יודעת מי אומר שאפידורל זה לא טוב, לי זה היה נפלא. אגב, כשהגעתי ללדת, ביקשתי מיילדת בגישה טבעית ואכן, במהלך הלידה ליוותה אותי מיכל המהממת (מיכל, אם את קוראת את השורות האלו, תודה, היית מלאך טוב!). היא התחשבה לגמרי במה שרציתי, הייתה טקטית ועדינה, וממש השרתה מוד רגוע בחדר. זו הייתה אחת החוויות המיוחדות ביותר בחיים שלי. ההתאוששות, בניגוד לציפיות ובעזרת השם, הייתה מאושרת ונעימה. בשלב הבא עליתי למחלקה.

קודם כל הצוות
הדבר שהכי חשוב ליולדת, לפני עיצוב מוקפד ומנות גורמה, הוא יחס חם והתעניינות אמיתית. הצוות שקידם אותי במחלקה פשוט עשה כל מאמץ כדי לעשות לי טוב. הייתי יולדת צעירה ולא ממש הבנתי מה הקשר שלי לטיפול בתינוק הזעיר שדורש ממני יכולות שצריך אוניברסיטה כדי לרכוש אותן. 'שיגעתי' את המזכירות ואת הצוות הרפואי בשאלות, בקשות ודאגות מדאגות שונות. כל שיעול של דניאל גרם לי לחרדה, משום מה, אבל את הצוות זה לא החריד - והרוגע שלהן היה מדבק.

זה בית חולים זה?
מחלקת היולדות במעיני מזכירה יותר בית מלון מבית חולים. אני הייתי במחלקה רגילה, בה בעלי לא יכול היה לישון איתי בלילה - דבר שהיווה גם יתרון שכן לא הייתי מעוניינת לישון עם זרים אחרים בחדר שלי כיולדת, מבינה לגמרי את העיקרון הזה. עם זאת, כדאי לדעת שאם את בוחרת במחלקת ביות מלא, בעלך – או כל מלווה אחר שתבחרי – בהחלט יכול להישאר ולישון איתך בחדר בלילות.

בשתי הלידות התאוששתי בחדר מקסים, אך ההפרדה בין המיטות הייתה עם וילונות. בהצצה חטופה לחדרים מולי, ראיתי שם מחיצות עץ עבות שממש עשו רושם של פרטיות מלאה. למעשה, כשביקשתי לעבור חדר די מהר קיבלתי אוקיי, אבל אז כבר התעצלתי להעביר את החפצים, היה לי טוב גם ככה... פעם הבאה מקווה לזכות בחדר כזה שמרגיש לגמרי בית מלון 5 כוכבים (: .

בגדול, העיצוב נעים ומזמין, החדרים נקיים והתחושה היא שיש עם מי לדבר בכל נושא. אני אוהבת את זה, את התחושה שמכבדים כל בקשה שלי ואת הרצון לפנק כל יולדת בימים הראשונים לאחר הלידה במקסימום.


לא יודעת מה אתכן, אני הייתי רעבה
בימים הראשונים אחרי הלידה חברות שלי מספרות לי שאין להן תיאבון. התיאבון שלי לעומת זאת, רק מתעצם אחרי הלידה ואני מוצאת את עצמי מחכה לארוחה ומעדיפה לשמור את את כל הג'אנק ליד המיטה וליהנות מארוחות עשירות, כיפיות וסופר טעימות. בחדר האוכל הכל עשה לי רושם אסתטי, מפנק ובריא מה שאפשר לחזור לעצמי ולשבת לי עם התינוק שלי ברוגע לארוחה טובה בוקר, צהריים וערב. אה, ואם לא באתי לאכול, הייתה תמיד אחות שדאגה להביא לי כל טוב ליד המיטה. יש מצב שהיא באה אליי הביתה גם עכשיו, 11 חודשים לאחר הלידה? במקרה אין לי מי שיכין היום ארוחת צהריים…

יולדות זה עם של מתנות
מתנות ורודות או תכולות הן חלק אינטגרלי מהימים הראשונים שאחרי הלידה. אצל דניאל הגדול שלי קיבלתי את כל הסדרה של טייני לאב מקצה לקצה, בגדים קטנטנים ושוקולדים בלי סוף. כולם התרגשו מאוד מהבייבי הקטן ורצו להיות שותפים לטיפול במלאך המקסים שלנו. יחד עם זאת אני זוכרת לגמרי את השובר שקיבלתי בדלפק הקבלה שהזמין אותי ואת בעלי לרדת אל הלובי לחנות של ניו בורן ולבחור שם מתנה. אני בחרתי סט של בגדי ניו בורן משגעים של מיננה, כולל שמיכה, סט מספרים לצילום לפי חודשים ונשכן. הבגד הזה היה אחד האהובים עליי בתקופה ההיא.

התינוקייה
מאיפה הם משיגים את הנשים המיוחדות האלו? הצוות בתינוקייה היה מסור לתינוקות לגמרי ונתן לי הרגשה מדהימה בכל פעם שבאתי לקחת את הילד שלי. ראיתי אותן, נשים נעימות, מנוסות, איכותיות שגם בשעות לא שעות כשכל עם ישראל ישן עמוק, הן בתפקיד: רגישות, אמפתיות וממש מזמינות לתת אמון כדי להפקיד את הקטנצ'יק שלי בידיים שלהן.

משתחררים הביתה
הרגע הזה בו אורזים את דניאל בבגדי שחרור אלגנטיים ויוצאים עם העגלה ממחלקת היולדות הוא רגע מרגש. תמונות בכניסה, מצלמים את דניאל מכל זווית ויאללה הביתה.

בשתי הפעמים שיצאתי מבית החולים עם אוצר אנושי יקר ערך בזרועותיי, הייתה באמתחתי גם חוויה מצוינת של הבנה, פינוק ומקצועיות במחלקת יולדות. נוסף על הצוות והמעטפת החמה, היו גם את היולדות לידי שהיו נשים איכותיות, סביבה שכיף להיות במחיצתה בימים שלאחר הלידה. לפני שיצאתי הביתה, אפשרו לי לקחת כמה בקבוקוני מטרנה מוכנים על כל צרה שלא תבוא ומיכלים קטנים כאלו כדי לאחסן חלב אם. עד היום הם משמשים אותי (למרות שעל האריזה כתוב שהם חד פעמיים…).

זו החוויה הכפולה שלי ממחלקת היולדות של 'מעיני'. שאגב, לאחר השיפוץ כוללת מיני מרכז קניות מפנק בלובי למטה (מקרר הארטיקים בפיצוצייה עבד אצלי שעות נוספות)... בעלי ואני נהנינו מאוד בקפיטריה שהפכה גם היא למיני מסעדה, ובגדול, מרגישה שיש לי המון הכרת הטוב למקום הזה שעשה באמת הכל כדי שאחזור הביתה לחיים האמיתיים, אחרי שהות עוטפת במחלקת יולדות סופר מפנקת ונעימה.

הכתבה נכתבה בשיתוף בית חולים מעיני הישועה