יוקר המחיה הוא נושא שמעסיק כל בית בישראל. המחירים מזנקים והצרכנים מוצאים עצמם נאבקים לשמור על תקציב המשפחה, תוך התמודדות עם הוצאות הולכות וגדלות.
מחקר מקיף שערכנו לאחרונה מעלה ממצאים מטרידים על הפערים במחירי מוצרי היסוד ברשתות המזון. המחקר חשף פערים של עד 71% בין הרשתות, לצד תופעה חדשה ומקוממת: ניצול העלאת המע"מ כעילה להעלאות מחירים שאינן מוצדקות.
במחקר השוו מחירי 66 מוצרים בסיסיים ברשתות השיווק המובילות ומצא פערים בסך מאות שקלים בסל קניות ממוצע. הדבר מציב סימן שאלה גדול: האם הצרכן הישראלי מקבל תמורה הוגנת למחיר שהוא משלם?
בין הפערים הבולטים: קמח לבן - פער של 71.05% (רמי לוי מציע את המחיר הזול ביותר, 3.80 שקל, לעומת 6.50 שקל בפרש מרקט); פתיתים אפויים - פער של 83.67% (4.90 שקל באושר עד לעומת 9 שקל בפרש מרקט); שמן קנולה - פער של 44.94% (מ־8.90 שקל במספר רשתות עד 12.90 שקל בפרש מרקט).
פערים כאלה אינם מוגבלים כמובן רק למוצרי יסוד, וגם בקטגוריות אחרות כמו ירקות ופירות או מוצרי חלב וניקיון, נמצא חוסר אחידות מפתיע שיכול לעלות למשפחה ממוצעת מאות שקלים בחודש.
הרבה יותר מאחוז
העלאת המע"מ הייתה אמורה לגרור עלייה שולית במחירי המוצרים, אך בפועל היא דרמטית הרבה יותר. המע"מ, שמטרתו המקורית היא להוסיף שיעור מס מוגדר, הפך לאמצעי נוסף להעלאת מחירים.
כך, בעוד עליית המע"מ השולית עלתה ב־0.8% בלבד, מחירי סל הקניות טיפסו בכ־3% בממוצע. גם במוצרים שאינם חייבים במע"מ, כמו ירקות ופירות, נמצאה התייקרות ניכרת, מה שמעיד על ניצול העלאת המע"מ כאמצעי ל"החבאת" עליות מחירים שאינן נדרשות.
בדקנו סל קניות ממוצע הכולל מוצרי יסוד בשמונה רשתות שיווק כדי לבחון את הפערים ביניהן לאחר עליית המע"מ. מצאנו כאמור כי פירות וירקות שאינם חייבים במע"מ עדיין רשמו עליות מחירים בעשרות אחוזים. עוד מצאנו כי במדפי מוצרי החלב והמעדנים נרשמו עליות שנראות שוליות, אך כאלה שנבנות לאורך זמן ויוצרות עלות חודשית משמעותית בסל הקניות.
הרשת הזולה ביותר הפעם הייתה אושר עד, עם סל קניות בעלות של 943.4 שקל. אחריה רמי לוי (962.1 שקל) ויוחננוף (972.98). שלוש רשתות אלו היו היחידות במבחן שמחיר הסל בהן היה מתחת לרף של 1,000 שקל.
הרביעית היא מחסני השוק עם סל שעלותו 1,015.89 שקל, ואחריה שופרסל דיל (1,051.2 שקל) ורשת ויקטורי (1,060.29 שקל). סוגרות את הרשימה: טיב טעם עם 1,076.8 שקל לסל הקניות שהרכבנו, והאחרונה רשת פרש מרקט עם סל בעלות של 1,110.89 – 167 שקל יותר מהסל הזול ביותר שנדגם (17.75%).
הצרכן במרכז המאבק
מה עומד מאחורי הפערים הללו? ברשתות השיווק טוענים לעיתים כי ההפרשים נובעים מעלויות שונות: שכר דירה, שכר עובדים ועלויות שינוע. אך האם זה באמת מסביר פער של 103% במחיר של כרוב לבן, למשל? או פער של כמעט 90% במחיר תחליב רחצה?
נראה שהסיבות האמיתיות לפערים במחירים נובעות מסיבות כמו אסטרטגיית תמחור שונה (רשתות יוקרה מתמקדות בצרכנים שפחות רגישים למחיר, בעוד רשתות מוזלות מתחרות על כל לקוח), שוק המותגים הפרטיים (כשחלק מהרשתות "דוחפות" מוצרים במותגים פרטיים, המציעים אלטרנטיבה זולה יותר, אך עם תמחור שמכוון לעודד קנייה של מותגים מסוימים) והיעדר פיקוח.
כצרכנים, כיצד נתמודד עם עליות המחירים? ראשית, יש לבצע השוואת מחירים שיטתית באמצעות אפליקציות ואתרי השוואות מחירים, שמאפשרים לבדוק את מחירי המוצרים בזמן אמת.
שנית, יש לבצע רכישות ממוקדות: במקום לבצע את כל הקניות ברשת אחת, אפשר לחלק את הקניות בין רשתות בהתאם למבצעים ולפערי המחירים. שימו לב כי קניית מוצרים בסיסיים במבצע לתקופה ארוכה יכולה לחסוך כסף רב לאורך זמן.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהבעיה אינה טמונה רק ברשתות, אלא גם בחוסר הפיקוח והרגולציה. יש להחזיר פיקוח על מוצרים בסיסיים, כפי שהיה נהוג בעבר, ועל רשתות השיווק לפרסם את מבנה המחירים בצורה ברורה לציבור. בנוסף, עידוד כניסת רשתות נוספות לשוק המקומי ופתיחת השוק עשויים להקל גם הם על השתוללות המחירים.
המאבק ביוקר המחיה מתחיל אומנם מהצרכן, אך צריך להסתיים ברגולטור וברשתות השיווק. על כל משפחה ללמוד לנצל את הכלים העומדים לרשותה כדי לצמצם עלויות. ללא שינוי מערכתי ופיקוח אמיתי הפערים ימשיכו להעמיק.