בזמן שרשתות המזון המסורתיות נאבקות על הישרדותן, רשתות הדיסקאונט מציגות את סל הקניות הזול ביותר בישראל - עם פער מחירים מפתיע של עד 15% מהרשתות היקרות. פער זה היה יותר מכפול לפני הטמעת תרבות שקיפות המחירים בסקרי מחיר שבועיים ולעיתים יומיים. הקמעונאים הבינו שבשוק דינמי כל כך, מי שייטיב עם הצרכן ייחשף, ומי שלא - גם ייחשף, והצרכנים יתעדפו את החלטותיהם בשקלול כלל הפרמטרים, כולל חוויית קנייה, מיקום והרגל.
סקר מקיף, שנערך בשיתוף המכון לחקר הקמעונאות בקרב 11 רשתות שיווק מובילות, חושף תמונה חדה: בעוד סל קניות זהה של 197 מוצרים עולה ברשת קרפור 2,280 שקל, אותו סל בדיוק יעלה בטיב טעם 2,630 שקל - פער של 350 שקל בקנייה בודדת. הפערים במחירי מוצרים בודדים מדהימים אף יותר, כולל פער של יותר מ־117% על אותו פריט בדיוק.
הפורמט המנצח
המשבר הכלכלי והעלייה ביוקר המחיה הובילו לשבירת הפרדיגמה הישנה של "החנות השכונתית”. צרכנים שבעבר היו נאמנים לסניף המקומי של רשתות הפרימיום מוכנים כיום לנסוע מרחק רב יותר כדי לחסוך מאות שקלים בחודש. ההתנהגות הצרכנית משתנה במהירות, והמודעות למחיר הופכת לשיקול מרכזי.
מה שמעניין במיוחד הוא האבולוציה של רשתות הדיסקאונט. יוחננוף, למשל, פיתחה מודל ייחודי של "דיסקאונט פרימיום” - מחירים נמוכים בסביבת קנייה מטופחת. קרפור הביאה לישראל את המודל האירופי המצליח של רשתות כמו אלדי ולידל. המודל העסקי המינימליסטי, או בשפה המקצועית "No Frils”, מוכיח את עצמו: פחות מותרות, פחות עיצוב, ובעיקר פחות עלויות שמתגלגלות לצרכן.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא במאזן הכוחות מול הספקים הגדולים. אם בעבר היצרנים הכתיבו את המחירים, היום רשתות הדיסקאונט מצליחות להפעיל לחץ משמעותי להורדת מחירים. הן עושות זאת בין היתר באמצעות מותגים פרטיים שמתחרים ישירות במותגים המובילים.
מוצרי המותג הפרטי של רשתות הדיסקאונט זולים באחוזים לא מבוטלים ממקביליהם המותגיים, ועדיין מייצרים לרשת רווחיות גבוהה יותר.
גם הטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי במהפכה. רשתות הדיסקאונט השכילו להבין מוקדם את חשיבות המסחר המקוון, והשקיעו בפיתוח פלטפורמות דיגיטליות מתקדמות. הקורונה האיצה מגמה זו, כאשר צרכנים רבים גילו שאפשר ליהנות ממחירי הדיסקאונט גם בהזמנה מהבית.
השפעת המיקום הגיאוגרפי על המחירים מספקת זווית מרתקת נוספת למהפכה: בעוד בעבר רשתות הדיסקאונט התמקדו בעיקר בפריפריה ובערי הלוויין, כיום הן נכנסות בכוח למרכזי הערים ולשכונות היוקרה. יוחננוף וקרפור למשל פתחו סניפים מפוארים בשכונות אמידות, תוך שהן מציעות את אותם מחירים תחרותיים.
המגמות העולמיות מחזקות את השינוי המקומי. באירופה, רשתות כמו אלדי ולידל שינו לחלוטין את שוק הקמעונאות. בגרמניה למשל יותר מ־40% מהצרכנים קונים כיום ברשתות דיסקאונט. בבריטניה, הכניסה של אלדי ולידל אילצה את רשתות הסופרמרקטים המסורתיות להוריד מחירים ולהתייעל.
אחד החידושים המעניינים הוא התפתחות קטגוריית ה"פרימיום מוזל” - מוצרי איכות במחירים תחרותיים. רשתות הדיסקאונט מציעות כיום מגוון רחב של מוצרים אורגניים, מוצרי בריאות ומוצרי גורמה במחירים נמוכים משמעותית מהרשתות המסורתיות. הצרכנים מצידם גילו שאין בהכרח קשר בין מחיר לאיכות, והם מוכנים לבחון אלטרנטיבות מוזלות גם במוצרים שנחשבו בעבר לפרימיום בלבד.
המהפכה משפיעה גם על שרשרת האספקה כולה. יצרנים קטנים ובינוניים, שבעבר התקשו להיכנס לרשתות הגדולות, מוצאים כיום במה ברשתות הדיסקאונט. המודל העסקי החדש מבוסס על מרווחים נמוכים ונפח מכירות גדול, מה שמאפשר לספקים חדשים להתחרות בשוק.
תחרות אינטנסיבית
מבט לעתיד מעלה שאלות מרתקות: האם המודל העסקי של רשתות הפרימיום יצליח לשרוד? האם נראה התכנסות של המחירים בשוק? ומה יקרה כאשר טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ורובוטיקה יחדרו לעולם הקמעונאות?
סיכום הממצאים מראה שהשינוי בשוק הקמעונאי הוא עמוק ומשמעותי. הצרכן הישראלי של היום מודע יותר, מחושב יותר, ובעיקר אינו מוכן לשלם מחירי פרימיום על מוצרי יסוד. רשתות המזון חייבות להסתגל למציאות החדשה הזו, או להסתכן באובדן נתח שוק משמעותי. המהפכה הצרכנית הזו היא דוגמה מובהקת לכוחו של השוק החופשי ולאופן שבו שקיפות מחירים ותחרות אמיתית יכולות להוביל לשינוי אמיתי בהתנהגות הצרכנית ובמבנה השוק כולו.
בסקר שערכנו הכנסנו לסל הקניות את רוב המוצרים המשפיעים, שרובנו צורכים מדי חודש: מוצרי חלב טריים ומשקאות חלב, יוגורטים וגבינות, משקאות קלים, מים, חטיפים, ממתקים, דגני בוקר ומוצרי מזון בסיסיים לצד מוצרי ניקיון, מוצרי כביסה ומוצרי טיפוח אישי, עוף ובשר טרי, ירקות ופירות, קפה ומשקאות צמחיים, תחליפי חלב, מוצרי סויה ומוצרים ללא סוכר.
פערים משמעותיים התגלו בכמה מוצרים זהים בין הרשתות. ברנפלקס קרנצ'ים תלמה נמכר ב־11.90 שקל בקרפור לעומת 25.90 בפרשמרקט – פער של 117.65%. פער של 102% התגלה ברכישת בטטה טרייה בין יוחננוף (4.90 לק"ג) לסלאח דבאח (9.90 לק"ג). רשת קרפור מוכרת ופלים של עלית ב־8.90 שקל – פער של כ־90% לעומת 16.90 שקל שבהם נמכר המוצר בטיב טעם.
בסיכום הממצאים חשוב להדגיש את התמונה המורכבת שעולה מן הנתונים. הפער בין שתי הרשתות המובילות - קרפור ורמי לוי - העומד על 6 שקלים בלבד בסל הכולל, מעיד על תחרות אינטנסיבית בשוק. עם זאת, הממצאים המדאיגים מתגלים ברמת המוצר הבודד, שם נמצאו פערים מטרידים של מעל 100% על אותו מוצר בדיוק. מציאות זו מדגישה את חשיבות המעקב והערנות מצד הצרכנים.
השימוש בכלים דיגיטליים, יישומוני השוואת מחירים ומעקב אחר פרסומי הרשתות יכול להוביל לחיסכון משמעותי של אלפי שקלים בשנה למשק בית. הצרכן המודע של 2025 אינו יכול להסתמך רק על המוניטין של הרשת כ"זולה” או "יקרה”, אלא נדרש לבצע השוואה פרטנית ולתכנן את סל הקניות בהתאם לפערי המחירים הספציפיים בכל קטגוריה ומוצר.
הסקר בוצע ע"י המכון לחקר הקמעונאות באמצעות אתר פרייסז