האמריקאים לא אוהבים לשלם מיסים. גם לא העשירים, ואפילו לא המיליארדרים. דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר המתמודד על כהונתו השנייה, מבטיח להפחית מיסים. יריבתו קמלה האריס מבטיחה להעלות מיסים ולפזר עוד כסף במסגרת המעבר למדינה פרוגרסיבית נוסח אירופה, תומכת באוכלוסייה חלשה, גם אם אוכלוסייה זו אינה מתאמצת לרכוש מיומנויות מודרניות ולעבוד.
טראמפ זוכה לתמיכה ברורה של המיליארדר המוביל במשק האמריקאי, שם דבר בכל העולם, אילון מאסק, ו־50 מיליארדרים נוספים תומכים במסע הבחירות שלו ובתוכניתו הכלכלית. טראמפ אומר בפירוש כי יפחית את המיסים על העשירים וכי הוא מבקש להגדיל את היזמות והחופש הכלכלי ולבצע דה־רגולציה במשק האמריקאי. הרעיון שלו הוא שכמעט כל אחד יעשה כטוב בעניו בענייני עסקים, עם התערבות מופחתת של המדינה ושוק חופשי לחלוטין, בכדי להביא לצמיחת המשק האמריקאי ו”להפוך את אמריקה לענקית מחדש”.
מנגד, בהאריס - התובעת הכללית לשעבר במדינת קליפורניה - תומכים המיליארדר היהודי מארק קובן, איש עסקים ויזם בתחומי הקולנוע, דמות טלוויזיונית ונדבן. בנוסף תומכים בה עוד 80 מיליארדרים, כך על פי "פורבס". האריס אומרת בפירוש כי תכביד את ידה על העשירים, תוך התערבות של ממש של הממשל לעזור לעניים, בכדי להפחית אי השוויון בחברה האמריקאית.
טראמפ בפירוש מתכוון להכביד מכסים ומיסי יבוא, ואולי להטיל מגבלות כמותיות על סין, השוטפת את ארה”ב בסחורות, כולל רכבים חשמליים במחירים אטרקטיביים. על ידי ההכבדה הוא מבקש להחליש את סין כלכלית, מחשש להמשך התעצמותה הצבאית. טראמפ אינו מסתפק בכך ומתכוון גם להטיל מגבלות סחר על אירופה, המנצלת לדעתו את השוק הפתוח של ארה”ב בהצפת סחורות - לגיטימית מבחינת הסחר הבינלאומי - אבל מונעת בדרכים עקלקלות המשך של התפשטות חברות ההייטק האדירות של ארה”ב בטענה שהן מונופוליסטיות ומונעות תחרות. האירופים מטילים קנסות בסך מיליארדי דולרים על חברות הענק האמריקאיות כדי להצר צעדיהן.
האריס אולי תמשיך בדרכו של הנשיא היוצא ג’ו ביידן מבחינת הגבלת כוחה של סין, בעיקר בתחום השבבים הסופר־זעירים והחדישים לתעשיית הבינה המלאכותית, שהופכת לתחום הדגל בכלכלה העולמית - אבל לא עד צמצום חד ומכסים על סין כמו שיטת טראמפ. לגבי אירופה, האריס לא תהיה כה תוקפנית כמו יריבה הרפובליקני, הרואה ביבשת הישנה כזו שמנצלת לאורך עשרות שנים את ארה”ב בכל, כולל בתחום ההגנה מפני האויב הרוסי.
טראמפ אינו סונט ברוסיה כמו הדמוקרטים ומבקש לחסוך באמצעות חיתוך חד בסיוע הצבאי לאוקראינה. אם אירופה מבקשת ביטחון - בבקשה, תואיל נא לשלם, טוען טראמפ. אין יותר ארוחות חינם מהדוד סם, כפי שהיה למעשה מאז תום מלחמת העולם השנייה.
עתה נפנה לשווקים. מה הם צופים? ההערכה של שוקי ההון היא שטראמפ ינצח, מה שיגרור לחידוש העלייה בגירעון הממשלתי התקציבי של ארה”ב ויחייב את הממשל לגייס עוד יותר הון למימונו, עד שמדיניותו תניב פירות עם עלייה בהכנסות ממיסים בעוד מספר שנים, אם בכלל. אם כך, אפשר לשכוח מהמשך הפחתות הריבית בארה”ב. גירעון גדול אינו מזמין הפחתות ריבית, ובשווקים מעריכים שאולי תהיה עוד ירידה בריבית בנובמבר של רבע אחוז, ל־4.5%־5%.
מי שמסתכל לטווח הקצר, לבטח יבחר בטראמפ: התעשייה תפרח בגלל ההגבלות על סין ואירופה, התעשייה הביטחונית תתחזק ושערי המניות יכולים לעלות בתחום זה, כמו גם בקרב חברות הנפט וספקיות הציוד לתעשיית הנפט. מי שמשקיע לטווח קצר, יכול ליהנות מעלייתו של טראמפ לשלטון - לגבי העתיד, יהיה זמן לתקן את מבנה תיק ההשקעות לימים אולי פחות מלהיבים. השאלה היא ממתי הפוליטיקאים מקיימים מה שהם מבטיחים.
המאמר המלא יתפרסם מחר במוסף "מעריב עסקים"