בשנה החולפת חלה ירידה של כ-30% במספר המשקיעים הזרים והישראלים בענף ההייטק הישראלי – כך לפי דו״ח חדש שמפרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), לציון שנה לפרוץ המלחמה. אחת המגמות הבולטות שעולות מהדו״ח היא הצניחה בהשקעות בתעשייה. בהשוואה לשנה שלפני המלחמה, חלה ירידה משמעותית הן במספר סבבי הגיוס והן בסך ההשקעות. לפי האיגוד, ירידה זו נובעת, בין היתר, מחששות של משקיעים זרים מהמצב הביטחוני במדינה.
הדו״ח מצביע לא רק על ירידה בסך ההשקעות, אלא גם על ריכוז השקעות במספר הולך וקטן של חברות. ב-2024, עשר ההשקעות הגדולות היוו כ-50% מסך ההשקעות, לעומת פחות מ-25% בכל השנים הקודמות. כמו כן, שיעור ההשקעות במגה-סבבים בשנת המלחמה היווה 45% מסך ההשקעות, לעומת 30% בשנה שלפניה. חשוב לציין כי הירידה אינה אופיינית רק לישראל, וברקע נמצאת מגמה דומה גם בארה״ב ובאירופה.
ברקע הכניסה הקרקעית ללבנון: הבורסה נפתחות בירידות מתונות
לא הכל דבש: "עמק בראסרי" מארחת את מכוורת אופיר לספיישל ראש השנה
בנוסף, מדווחת ירידה בדירוג הבינלאומי של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, ממקום 7 למקום 9 בדירוג של Tortoise Media. ירידה זו, המתרחשת לאחר שישראל דורגה במקום החמישי בשנת 2021, מעידה על שחיקה במעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום.
הדו״ח מציג תמונת מצב עגומה גם לגבי זליגת התעשייה לחו״ל והתגברות החשש מ״בריחת מוחות״. ב-IATI מציינים כי נכון להיום, המטה של 76% מהחברות שגייסו סכומים משמעותיים – ממקום בחו״ל. כ-45% מהחברות מתכוונות להגדיל את מספר העובדים שלהן מחוץ לישראל, למרות שכ-50% מהחברות מתכוונות להגדיל את כוח העבודה בישראל בשנה הקרובה.
תעשיית ההייטק הביטחונית נשארה מחוץ לירידה
אולם הדו״ח מדגיש גם נקודות אור ומגמות חיוביות בענף. כך למשל, תעשיית ההייטק הביטחונית נהנתה מצמיחה משמעותית בשנה החולפת, על רקע המלחמה באוקראינה והתגברות המתיחות הביטחונית בעולם. מצוינת גם תרומתן של חברות הענק הישראליות בתחום, כמו אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפא״ל, שמעסיקות יחד כ-10% מכלל העובדים בהייטק, ושהגדילו את מכירותיהן באופן משמעותי. אלביט והתעשייה האווירית הגדילו את המכירות בכ-11% ורפא"ל רשמה עלייה של 32%. זאת לצד ירידה בערך המניות שלהן.
עוד עולה כי תעשיית ההייטק בצפון ובדרום הארץ הפגינה עמידות מרשימה, חרף הפגיעות הישירות מהאיום הביטחוני המתמשך. כ-150 חברות הייטק, פחות מ-2% מכלל חברות ההייטק בישראל, פועלות באזורים אלה – אך רבות מהן מתמחות בתחומים כמו אגרי-פודטק, תחום המהווה כרבע מהחברות באזורים אלה, בהשוואה ל-5% בלבד מכלל החברות בארץ. ב- IATIמסבירים כי למרות סבבי גיוס קטנים יחסית בקרב החברות, הן ממשיכות לתרום לצמיחה כלכלית אזורית.
״יש לנקוט בחזון כלכלי ברור שמבוסס על ניהול אחראי״
בעקבות המגמות המדאיגות שמוזכרות בו, הדו״ח מפרט על שורת המלצות מטעמו לחיזוק ענף ההייטק ולהתמודדות נכונה, כפי שהוא מגדיר זאת, עם הירידה בהשקעות ועם נזקים ארוכי טווח. ראשית מוזכרת החשיבות שבעידוד משקיעים זרים: ההמלצה העיקרית קוראת לקדם יוזמות הסברתיות שידגישו את היתרונות של השקעה בהייטק הישראלי, דווקא בתקופת משבר, ואת תרומת הענף לתחומים כמו מדעי החיים, סביבה, וטכנולוגיות חדשניות נוספות. לטענת מנסחי הדו״ח, יש לקדם גם יוזמות כלכליות להקטנת סיכוני השקעה ולטפל בהגדרות מיסוי שמעכבות השקעות חוץ.
כמו כן, נכתב כי על הממשלה לעודד גופים מוסדיים ישראלים להשקיע יותר בהייטק המקומי. אף כי רשות החדשנות כבר החלה ביוזמה כזו, נדרשים צעדים נוספים כדי להפוך אותה לאפקטיבית יותר. בנוסף, ב- IATI קוראים להשיק תוכנית ייעודית להעלאת מוחות ישראלים המתגוררים בחו"ל בחזרה למדינה, הן לאקדמיה והן לתעשייה. ״התוכנית צריכה לכלול תמריצים כמו מענקי מחקר, הטבות מס ותמיכה בגישה לתשתיות מתקדמות״, נכתב.
עוד ממליץ הדו״ח הדוח להעניק סיוע ממוקד לחברות חדשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר וקלינטק: ״יש לבחון מחדש את תוכניות התמיכה הממשלתיות ולהפוך אותן ליעילות יותר באותם תחומים שבהם ישראל יכולה להוביל את השוק העולמי״.
בסיכום הדו״ח, מודגשת החשיבות של ״חזון כלכלי ברור שמבוסס על ניהול אחראי, שימור ערכים דמוקרטיים וליברליים, וצעדים למזעור הבידוד הבינלאומי של ישראל. על הממשלה לנקוט בצעדים מהירים וממוקדים כדי להבטיח שההייטק הישראלי יוכל להמשיך לשגשג ולמלא תפקיד מרכזי בכלכלת המדינה״.
״מדינת ישראל זקוקה לענף הייטק חזק ויציב״, אמרה קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית IATI, ״אשר משפיע באופן ישיר ועקיף על הצמיחה והשגשוג במגוון תחומים: החל מביטחון ישראל והכלכלה, דרך החינוך, הבריאות והרווחה. האתגרים הצפויים לנו בשנים הקרובות משמעותיים מאוד - שימור המותג הלאומי שנפגם, מרוץ הבינה המלאכותית שלא עוצר לרגע, זאת בנוסף לחוסר ודאות ביטחונית וכלכלית שמערערת את היציבות שאנו מתאמצים לשמר. הגשמת המטרה של הובלה ברמה הגלובלית תגיע באמצעות שיתוף פעולה חזק בין הגורמים השונים בתוך התעשייה״.