אחד הסעיפים שהופיעו בטיוטת חוק ההסדרים, כפי שתובא לאישור הממשלה ביום חמישי, מציע את סגירתם של חמישה משרדי ממשלה שנחשבים מיותרים. אולם למרות הניסיונות לקידום ההצעה שהעלו באגף התקציבים, ל״מעריב״ נודע כי המהלך נמצא על סף ירידה מהשולחן, וכי הסיכויים שאכן ייסגרו המשרדים – קלושים, זאת בעקבות התנגדות צפויה של ראש הממשלה.
גורם המעורה בדיונים על התקציב מבהיר היום (ראשון) ל״מעריב״ כי אומנם הצעד לא ירד מהפרק לחלוטין, אבל הסיכויים שיצא לפועל אינם גבוהים כלל. כזכור, ההצעה הייתה אמורה לחסוך לקופת התקציב כמה מאות מיליוני שקלים, ורבים סבורים כי מדובר היה גם בצעד סימבולי שמהווה דוגמה לציבור בזמן תקציב שמכיל גזרות לא פשוטות לציבור ולמעמד הביניים.
גורם בלשכת נתניהו אומר כי ״ראש הממשלה נמצא בשיח עם שר האוצר וגורמי משרדו סביב התקציב. כלל ההצעות עדיין נבחנות".
בין המשרדים שהיו מועמדים לסגירה נמנים המשרד למורשת, משרד ירושלים ומסורת ישראל, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה – ועוד.
בתחילת החודש הבהיר יו״ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, שיתנגד לגזרות הקשות על מעמד הביניים אך שסגירת משרדי הממשלה יכולה להגמיש את ההסתדרות, ואולי אף להוביל להסכמה על אותם סעיפים בחוק ההסדרים. אולם במצב בו תרד סגירת המשרדים מסדר היום, עולה השאלה האם תשוב התנגדותו הנחרצת של הארגון.
בהסתדרות אומרים ל"מעריב״ כי "הפגיעה בפנסיות ובקרנות ההשתלמות היא נושא אקוטי מבחינתנו, שני דגלים אדומים ברורים שלא נאפשר שיצאו לפועל. אנחנו בקשר טוב עם האוצר ויודעים לעבוד עם אנשיו, אבל גם מצפים מהמדינה לתת דוגמה ושתביא את הרווחים הגדולים מבעלי ההון – זה צעד בונה אמון שיבהיר שהנטל מתחלק שווה בשווה בין כולם. יחד עם זאת, אנחנו מבינים שסגירת משרדי הממשלה המיותרים היא בעיקר סימבולית, ושאין אף פעם מאה אחוז. מה שחשוב בסוף זה תקציב המדינה".