שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הודה היום (שלישי) לראשונה שתקציב המדינה לשנת 2025 לא יאושר עד סוף השנה. בתדרוך לעיתונאים אמר השר כי הציפייה שלו היא שהתקציב יעבור סופית בקריאה שנייה ושלישית עד סוף ינואר הקרוב. העיכוב הזה מתאפשר משום שלדבריו, לא קורה הרבה בממשלה בזמן הזה – והתנהלות לפי תקציב המשכי בחודש אחד היא ״לא דרמטית״. עם זאת, צעדי המיסוי שבאוצר מעוניינים לקדם כחלק מהקיצוצים יאושרו קודם – עד סוף דצמבר.
עוד פירט השר על התרחיש שהוא צופה עבור התמשכות המלחמה: ״הנחת העבודה שלי היא שהמלחמה בצפון תסתיים עד סוף השנה הזו, ושנת 2025 תהיה שנת יציאה מהמלחמה – בה נפעל ברצועת עזה במתכונת של בט״ש מוגבר. יהיו שם שתי אוגדות ויותר סד״כ הגנתי, ומערכת הביטחון תתכנס לתקציב מוגבל״.
״בן גביר דורש 20 מיליארד שקל – בלי להביא קבלות״
לאורך דבריו תקף השר גורמים פוליטיים ״לא אחראיים״. כך למשל, ביקר סמוטריץ׳ בחריפות את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, וטוען כי האחרון דורש 20 מיליארד שקל, שמהווים הכפלה של תקציב המשטרה, מבלי להביא קבלות: ״במלחמה הוא קיבל 9 מיליארד ש״ח, ואז עוד 4 מיליארד. המשטרה חידשה את כל הציוד שלה, את כל הרכבים. הוא קיבל 3,600 תקנים נוספים – 2,000 מהם תקנים מתוקצבים שהוא עוד לא אייש. למה צריך עוד תקנים? קודם שיקלוט – אחר יקבל עוד. הוא רוצה 13 אלף תקנים חדשים בזמן שהוא לא יודע לגייס את האנשים. הוא צריך להביא תוצאות״.
בנוסף, תקף גם את המפלגות החרדיות, וטען כי ״משה גפני לוקח כבן ערובה 3 מיליארד שקלים שמיועדים למשרד החינוך, ומעכב אותם בגלל ויכוח איתנו על 40 מיליון ש״ח״. בכך, הוא מתכוון למחלוקת על תקצוב רשתות החינוך החרדיות ותוכנית ״אופק חדש״.
״ידענו מראש שאנחנו מכניסים צעדים שכנראה לא יתגשמו״
לאחרונה עלתה האפשרות שההסתדרות תתנגד לסעיפים בחוק ההסדרים שיפגעו במגזר הציבורי, בין השאר בעקבות הצהרות של היו״ר, ארנון בר דוד. בהתייחסות לעניין הבהיר סמוטריץ׳ כי הושגו כמעט הסכמות מלאות עם ההסתדרות וכי ״אנחנו כמעט סגורים איתם״. בנוגע לביקורת על מהלכי מיסוי הרווחים מקרנות ההשתלמות הודה סמוטריץ׳: ״יש פרות קדושות שאנחנו לא שוחטים. למרות שאני חושב שמדובר בצעד נכון ושלא צריך לעודד היום חיסכון – זה לא יקרה. ידענו מראש שאנחנו מכניסים צעדים שכנראה לא יתגשמו״.
״המע״מ לא יעלה באחוז נוסף מעבר למתוכנן״
שר האוצר הגיב גם על החשש מכך שוויתור על סעיפים מסוימים בתוכנית הקיצוצים יובילו לגזירות נוספות ממקום אחר, למשל העלאה של המע״מ באחוז נוסף מעבר למתוכנן ל-19% במקום ל-18%. ״לא תהיה העלאה של עוד אחוז. הבעיה במע״מ היא שברגע שמעלים, קשה להוריד הכול בחזרה. אם אני מעלה מע״מ ומחיר של מוצר מסוים מתייקר בשקל – כשנוריד אותו בחזרה, המחיר לא בהכרח ירד בשקל, אלא בחצי שקל. יש לכך חלופות – ממס בריאות ועד מס נסועה״.
הוא מסביר את בחינת האפשרות של מס נסועה על כלי רכב חשמליים ואומר כי בעיניו, ״כדאי לבטל את הטבות המיסוי על רכב חשמלי בבת אחת. הכדאיות של רכישת רכב כזה נשארת גבוהה כי הוא דורש פחות טיפול במוסכים, הוא משמעותית זול יותר מבחינת אחזקה ושימוש שוטף. גם אם נטיל מס נסועה, השימוש בו עדיין יהיה אטרקטיבי. אין לנו מטרה לעודד רכישת רכבים חשמליים.
״תהיה סגירה של חמישה משרדים״
שר האוצר התייחס לאפשרות שהתוכנית לקיצוץ גם במשרדי הממשלה המיותרים לא תצא לפועל, והבהיר: ״תהיה סגירה של חמישה משרדים. הליכוד יסגרו 2, וכל מפלגה תסגור משרד מטעמה. אני חושב שזה נכון, ואני מתרשם שגם ראש הממשלה חושב כך. בסוף, כשיש מלחמה וצריך לממן אותה, כולם נכנסים מתחת לאלונקה״. בשלב הזה, קישר השר את אמירה זו להקפאה הצפויה בקצבאות, בין השאר של הורים שכולים וניצולי שואה. ״כל מה שקשור להקפאת מס הכנסה – יהיה במשך 3 שנים. אם נראה שיתאפשר, נבטל את הקפאת מדרגות המס״.
בהתייחסות לתקציב הביטחון והתמשכות המלחמה, הצהיר סמוטריץ׳ כי גם הצבא ומערכת הביטחון יידרשו לצמצום הוצאות: ״מפרוץ המלחמה עד תחילת 2024, הצבא קיבל כל מה שהוא רצה. מעכשיו נגמר האירוע הזה, הצבא יהיה חייב ללמוד להתכנס לתוך מסגרות״.
״מבחינת תקציב הביטחון עצמו״, המשיך השר, ״מעבר ל-82 מיליארד שקל שנכניס בפריסה רב שנתית – כל מה שהצבא ירצה מעבר יצטרך לבוא עם מקורות. אנחנו נותנים מענה יפה מאוד לצבא, אבל צריך לעשות הכול כדי לא להעמיס על תקציב 2025. גם ועדת נגל הסכימה איתנו. אנחנו מבינים שנכון לתת לכלכלה להתאושש ולחזור לצמיחה רגע לפני שמעמיסים שוב על התקציב״.
ראש אגף תקציבים: ״כשנוגעים בקצבאות – מחויבים מוסרית לגעת גם במשרדי ממשלה ובמגזר העסקי״
בשיחה נכח גם הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס. בחודשים האחרונים שררה בינו ובין סמוטריץ׳ אווירה מתוחה בעיקר בעקבות חוסר ההסכמות על אופי התקציב וקצב קידומו. גם במהלך השיחה היו בן השניים חילופי דברים ואי הסכמות. לאורך השיחה, הקפיד גרדוס להזכיר את החשיבות של העברת תקציב שכולל צעדי התכנסות וקיצוצים, וביקר את השר: ״התקציב הזה חשוב מאוד, אבל בעניין העיתוי אני חושב שהוא מגיע מאוחר מדי. נכון – אין דרמה גדולה אם יאושר בינואר, אבל העניין הגדול כאן הוא האמינות. אם אנחנו מתחייבים לדבר מסוים, ל-4 אחוזי גירעון, לצעדי התכנסות – אנחנו צריכים לעמוד בכך. חשוב שאופי התקציב יהיה כפי שהגדרנו אותו״.
״כך למשל בשיחות שלנו עם חברות הדירוג, הן שואלות מה עם הצעדים שהצהרנו עליהם״, אומר הממונה על התקציבים, ״אם אמרנו שמשהו יקרה – הוא צריך לקרות. אי עמידה בלוחות הזמנים כמה פעמים, מפירה את האמינות שלנו״.
״אלה לא צעדים שמגיעים בשנה רגילה. זה מאוד קשה לקצץ ולהעלות מיסים בצעדים שמסתכמים ב-40 מיליארד ש״ח. אבל יש חוסר הבנה של הרבה משרדים, של שרים וגם בציבור – הכסף הזה הוא קריטי, הוא לא הולך לבזבוזים. התמהיל שנעשה מבחינת ההתאמות הוא לא האופטימלי שהייתי בוחר, אבל הוא מאוד קרוב לכך. אני שומע את המגזר העסקי אומר לא לגעת ברווחים הכלואים, אבל בסוף יש מציאות, וכשאני נוגע בקצבאות מיוחדות ובדברים כאלה, אני מחויב בחוב מוסרי להגיע גם למקומות של המגזר העסקי. אני יכול גם לא לסגור את המשרדים, אבל כשאנחנו מדברים על קצבאות – זו חובה״.
את השיחה סיכם השר סמוטריץ׳ במענה על השאלה מה יהיו הגורמים שיעכבו את התקציב בממשלה: ״אף אחד לא אוהב שמקצצים לו, אבל אני מאמין שהסיפור של תקציב הביטחון יסתדר. מה שלא יהיה קל יהיה בתקציב הביטחון הלאומי, מול בן גביר״.