בסוף חודש אוגוסט הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את תוכניתו לתקציב 2025, ובמסגרתה הדגיש במיוחד את המאבק בהון השחור. בעוד הוא הבטיח הקמת ועדה בנושא ושימוש באמצעים טכנולוגיים, קולות רבים במגרש הפיננסי קוראים לצעד חריג בדרך למיגור ההתחמקות ממיסוי הון – ביטול שטרות ה-200 ש"ח.
בשבוע שעבר, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד רה"מ, וראשי רשות המיסים והמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, לכנס דיון לבחינת סוגיית ביטול השטר, וזאת כחלק מתוכנית רחבה שמתגבשת ברשות המיסים. האם באמת מדובר בצעד שיחסוך למדינה כסף, בתקופה בה הגירעון רק הולך ומעמיק?
איפה מקבלים תלושי קנייה לחג בשווי 1460₪, ולמה הציבור מפסיד מהם כסף?
הסיבה נחשפת: מדוע הירידה באחוז האבטלה צריכה להדאיג אותנו?
חשוב להבין את מקור הרעיון: מחקר של קרן המטבע הבינלאומית מעלה כי אומדן ההון השחור הישראלי עומד על 12% מהתמ"ג. לפי הערכת רשות המיסים, שיעור ההון השחור עומד על שיעור גבוה בהרבה – 19.8% מהתוצר. אחד הכלים המשמעותיים ביותר לאגירת הון לא ממוסה, הוא שימוש במזומן.
למה דווקא שטר ה-200? ד"ר אדם רויטר, יו"ר "חיסונים פיננסיים" ומהחתומים על מסמך עמדה של כלכלנים לביטול השטר, מציין את פרסום בנק ישראל בסוף שנת 2022, לפיו הציבור החזיק במזומנים בהיקף של 110 מיליארד ש"ח – 77% מתוכם, כלומר, כ-85 מיליארד שקלים, בשטרות של 200. "מתוכם אנו מניחים שכ-80% הם הון שחור", מציין ד"ר רויטר, "משמע, מעל 90% מההון השחור שמוחזק במזומן, מוחזק בשטרות של 200".
בעולם שבו התשלומים הדיגיטליים נעשים פופולריים יותר ויותר, ומעטים נוהגים להסתובב דרך קבע עם כסף מזומן, אפשר להיות מופתעים מנתונים כאלה. אבל הכלכלנים מציינים כי זו בדיוק הנקודה – השימוש בשטרות ה-200 ש"ח שמהווים הון שחור הוא לא לתשלום, אלא לאגירה בדרך שנוחה להעלמת מס.
הכלכלנים החתומים על אותו מסמך מציינים כי מהלך מיידי וקצר מועד של בנק ישראל לביטול השטר הוא הצעד הראשון מתוך שלושה בתוכנית למאבק בהון השחור. לדבריהם, באמצעות התוכנית ניתן יהיה לחסוך כ-21.9 מיליארד ש"ח לקופת המדינה עד סוף השנה הבאה, וכ-115.8 מיליארד ש"ח במצטבר עד סוף שנת 2029.
בצעד הראשון, מציעים החתומים כאמור לבטל את השטר, להחליפו בשטרות האחרים (20, 50 ו-100 ש"ח), או להפקידם בחשבון הבנק של המחזיק. הצעד הזה, לטענתם, יצמצם דרמטית את כמות המזומנים במחזור וייאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם לאוצר המדינה – על מנת להחליף את הכספים או להפקידם, כדי שלא יפסידו אותם.
"יש חשיבות מעשית רבה לקביעת לוח זמנים קצר ביותר להחלפת השטרות", נכתב במסמך, "וזאת על מנת שלא לאפשר למחזיקים לנקוט באמצעי מעקף ותימרוצם להשתתף במהלך "גילוי מרצון" כדרך היחידה למנוע את אובדן כספם".
בצעד השני, יונהג מהלך "גילוי מרצון", שימנף את הלחץ והתמריץ כתוצאה מביטול שטר ה-200 ש"ח. לפי ההצעה, תוצב בפני מעלימי המס ומחזיקי ההון השחור הזמנות להשתתף במבצע שיכלול חסינות מאישומים פליליים (לגבי אי הדיווח על הכנסות) ותשלום מס מופחת ללא קנס. השלב הראשון של גילוי מרצון מיידי יהיה בתנאים מיטביים, אך לאחריו ימשיך מבצע "גילוי מרצון" בתנאים פחות טובים, ובשלב שלישי, ייכנסו לפעולה תמריצים שליליים של ענישה מנהלית מחמירה, החרמת רכוש, ועונשי מינימום.
הצעד השלישי להצעה יהיה הפחתת השימוש במזומן בשלבים עד לדיגיטציה מלאה. כאמור, בשלב הראשון לא יבוטלו השטרות האחרים וזאת על מנת להגן על אוכלוסיות חלשות ומבוגרות ולאפשר בשנים הבאות יישום במספר שלבים של תכנית הדיגיטציה של השקל, תוך צמצום הדרגתי של השימוש במזומן עד לביטולו המוחלט.
"צריך להבין", מדגיש אייל עופר, מזרחן ומומחה לנתיבי העברות כספים ב'כלכלות צללים', "לאנשים נורמטיביים ושומרי חוק אין צורך באגירת שטרות או בביצוע עסקאות במזומן בסכומים גדולים. כולנו משתמשים בכרטיסי אשראי, בארנקים דיגיטליים – וברגע בו בנק ישראל יפעל בנחישות לאורך זמן כדי לצמצמם את המזומן שנמצא בידי הציבור, הנפגעות יהיו משפחות פשע וכן המתעסקים בהלבנת הון, במימון טרור ב'גוש השקל', גם בשטחי הרש"פ וגם בעזה".
בכירים כלכליים כבר שוקלים את המהלך, אך בבנק ישראל, שבידיו היכולת לביטול שטרות, לא מתרגשים. גורמים בבנק מזכירים כי ההצעה לביטול השטר עלתה כבר מספר פעמים לדיון ציבורי בשנים האחרונות – ובכולן לא יצאה לפועל. "בנק ישראל יציג את עמדתו המקצועית בנוגע למהלך כזה, ככל שיעלה לדיון", אומרים בבנק, "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של הנגיד. עד כה, לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר".
"פגיעה משמעותית בפרטיות"
למרות שכסף מזומן אכן עלול לשמש ניסיונות פשיעה והלבנת הון, יש לו גם חשיבות, במיוחד עבור מי שאין ביכולתו לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. כך למשל, אזרחים ותיקים וילדים, שלא תמיד מסתדרים עם הדיגיטציה. כמו כן, הדבר יהיה מכשול עבור דרי רחוב ואנשים במעמד סוציו-אקונמי נמוך מאוד שמתנהלים בכלכלת מזומן – מהיד לפה, לפעמים אפילו תרתי משמע.
מעבר לכך, יש במהלך גם היבט של פגיעה בפרטיות. "יש לאנשים רצון לגיטימי לבצע רכישות במזומן, מבלי שפירוט קנייתו יירשם", מסביר פרופ׳ מיכאל בירנהק, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באונ׳ ת״א ומומחה לפרטיות, "יכול להיות מדובר באדם חרדי שמעוניין לקנות טלפון חכם ושייך לקהילה שלא מאפשרת זאת, בבן זוג שמעוניין לקנות מתנה לזוגתו מבלי שתדע, בני נוער שמעוניינים לרכוש אמצעי מניעה מבלי שיהיה לכך תיעוד – ועוד".
"בעולם בו הרשויות יודעות בדיוק מה אני קונה, מתי ובאיזו עלות – יש פגיעה משמעותית בפרטיות", מציין דניאל שבקס, מנכ"ל הירשוביץ פיננסים, "הבנק יכול להחליט למשל לתת לי תנאים פחות טובים, או אפילו לא לכבד את המסגרת שלי במידה ואני רוכש דברים שלא מתאימים לאג'נדה שלו. במקרה קיצון, הממשלה תוכל למנוע אפילו תרומות לעמותות שפועלות בתחומים המנוגדים לאג׳נדה שהיא מקדמת".
"יש אנשים שבצדק או לא בצדק – לא סומכים על הבנקים, על אשראי, על אמצעי שימוש דיגיטלייים", מוסיף פרופ׳ בירנהק, "ומעדיפים שלא יהיה תיעוד לפעולות שלהם – ומדובר בפעילות חוקית לגמרי, שאין בה פגם מוסרי. אני מבין את השיקולים לביטול השטר, הם לגיטימיים. אבל כן צריך לתת את הדעת ולשמר מרחב סביר שיאפשר לאנשים לעשות פעולות קטנות במזומן".