"הגרעין הגדול ביותר בתולדותינו; המלחמה גרמה לאנשים לרצות להתנדב"

השנה שחלפה מאז 7 באוקטובר 2023 הייתה מאתגרת ביותר עבור עמותת איילים, שכבר יותר מ־20 שנה מקימה כפרי סטודנטים, מתחמי בוגרים וגרעיני התיישבות במטרה למשוך צעירים וצעירות לחיות בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית של ישראל. “רגע לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל, היו אמורים לאכלס את הכפרים שלנו כ־900 סטודנטים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית”, מספרת המנכ”לית סיגל ברזלי.

“בעקבות המצב, כפר הסטודנטים שלנו בקריית שמונה פונה, מיקמנו את הסטודנטים שהיו בו באזור המרכז, ולבסוף הם הצטרפו לכפר שלנו בפתח תקווה. בכרמיאל מספר הסטודנטים הצטצמם, כי חלקם גויסו למילואים, ונתנו למפונים לגור שם. כל הכפרים שלנו גם עומדים לרשות חיילים שזקוקים להתרעננות”, אומרת ברזלי. 

למרות המחירים הגבוהים: עלייה במספר עסקאות הדיור. איזו עיר מובילה ברכישות?  
הגירעון ממשיך להעמיק: זינק בספטמבר ל־8.5% מהתוצר

"באזור הדרום", היא מוסיפה, “על גגות הכפר שלנו בשדרות, שממוקם ממש צמוד לתחנת המשטרה, עמדו צלפי הימ”מ ב־7 באוקטובר, והכפר ניזוק מטיל. זה קרה יום לפני שהסטודנטים היו אמורים להיכנס לכפר. ב־8 באוקטובר העברנו אותם, יחד עם סטודנטים מכפרים נוספים, לאילת ולים המלח כדי לסייע למפונים בכל הנוגע למערכות החינוך. הסטודנטים שלנו הפעילו שם בתי למידה”.

בונים סצנה תרבותית

עמותת איילים החלה את דרכה בשנת 2002, אז החליטו מתן דהן ודני גליקסברג להשקיע את מענק השחרור שלהם ברכישת שני קרוואנים שהציבו ביישוב אשלים בנגב. כך נולדה העמותה שנקראת על שמם של אייל ויעל שורק ז”ל, שנרצחו במהלך חדירת מחבלים לביתם בכרמי צור.

העמותה פועלת מתוך תפיסה שעתיד החברה והמדינה תלוי בפיתוח הנגב והגליל ומתוך אמונה שהשקעה נרחבת באזורים הללו היא מפתח לשגשוגה של מדינת ישראל. החזון הזה מוגשם בין השאר באמצעות הקמה של כפרי סטודנטים, המהווים בסיס להיכרות של צעירים עם האזור, כאשר במקביל למגוריהם בכפר פועלים הסטודנטים בקהילה שמסביב, תורמים לה ומחזקים את ההתיישבות. לאחר סיום לימודיהם בוחרים חלק מהבוגרים להמשיך לחיות בנגב או בגליל ולבנות בהם את ביתם, בין אם במסגרת עצמאית ובין אם במסגרת אחד מגרעיני ההתיישבות של העמותה.

1,000 הגישו מועמדות

לעמותת איילים גם תוכנית שנת שירות, ולדברי ברזלי המתנדבים מתמקמים בין חמש לשבע קומונות ברחבי הארץ, שם נמצאים גם כפרי הסטודנטים. “רוב שנת השירות אצלנו הם עובדים עם ילדים במערכת החינוך. חלק משנת שירות היא גם עבודה עברית. אנחנו מכשירים אותם ברמה הכי גבוהה שיש, והם משפצים כל מיני מקומות. השנה יש לנו 73 חבר’ה בוגרי י”ב מכל רחבי הארץ, שיתנדבו במשך שנה בכל האזורים שבהם יש כפרים של העמותה ויסייעו בשיקום מחדש של האזורים שנפגעו קשה בשנה האחרונה בעוטף עזה והנגב המערבי וגם בצפון. 16 מהחבר’ה הללו הם גרעין נח”ל שנכנס לכפר עזה במטרה לעזור לקיבוץ בתחזוקת הנוי ובשיקום. הם יגורו בכפר עזה. אנחנו משפצים כמה יחידות ומכניסים אותם לשם”.

השנה, מציינת ברזילי, היה ביקוש שיא לתוכנית שנת השירות. “זה הגרעין הכי גדול בתולדות העמותה. עלייה של יותר מ־20% בביקושים לעומת התקופה שלפני המלחמה. לפני המלחמה 600 צעירים וצעירות הגישו מועמדות ו־50 התקבלו. השנה 1,000 הגישו מועמדות”.

איך את מסבירה זאת?
“אנשים רוצים לעזור, להיות מעורבים, יש חדוות עשייה, במיוחד בכל הנוגע לעוטף. אני חד־משמעית רואה שינוי משמעותי בגישה של הנתינה, העשייה וההתנדבות. המלחמה גרמה להרבה אנשים לרצות להתנדב”.

כאמור, בעקבות מלחמת חרבות ברזל האתגר למשוך צעירים לאזורי הנגב והגליל הפך משמעותי עוד יותר והמשימה הניצבת כעת לפתחה של איילים היא להחזיר את הצעירים למרחבים הללו - צעד ראשון והכרחי בשרשרת המשימות הדרושות לשיקום האזור ולפריחתו מחדש. “אין ספק שעכשיו האתגר הופך גדול יותר”, מודה ברזלי ומציינת שגם כעת - כשלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית - יש עדיין מקומות פנויים בכפרי הסטודנטים בקריית שמונה, בכרמיאל ובשדרות.

“אני קוראת לסטודנטים להצטרף אלינו ולעשות מהלך משמעותי שישפיע גם על חייהם וגם יסייע לקהילה. יש למשל המון ערך בלעבור לגור בשדרות בימים האלה. הסטודנטים כאמור גם מקבלים מלגת לימודים, כך שזה win־win”, היא אומרת.

כל הכפרים שלכם חוזרים לפעילות עם תחילת שנת הלימודים האקדמית?
“קריית שמונה עדיין מפונה מתושביה, ולכן פתיחת שנת הלימודים מבחינת ההתמקמות בכפר דורשת שינויים מסוימים. יהיה שם כפר היברידי, כדי שביום שיפתחו את העיר נכניס את גרעין הסטודנטים. כרגע אנחנו פותחים גרעין בזום, ואחת לחודש יהיו מפגשים באחד הכפרים. בשאר הכפרים שלנו הפעילות אמורה להתקיים כרגיל”.

בשדרות, מציינת ברזלי, הייתה הפעילות הכי משמעותית של העמותה לקראת שנת הלימודים הקרובה. “זהו כפר מאוד גדול, שמאכלס כ־250 איש”, היא אומרת. “הוא עבר שיפוץ מטורף בשיתוף פעולה שלנו, של הסטודנטים והשינשינים שלנו (כינוי למתנדבי שנת השירות - א”ש) ויחד עם עיריית שדרות. אנחנו כאמור מקימים שם גם חצר תרבות ונמצאים כעת בשלב הקליטה של סטודנטים. מי שיגיעו אלינו לשדרות או לקריית שמונה יקבלו מלגה כפולה: גם מאיתנו וגם ממפעל הפיס, כלומר 20 אלף שקל במקום 10,000. בשדרות בהחלט מאתגר יותר השנה, גם כי זו כמות גדולה של סטודנטים וגם כי להביא סטודנטים לאזור העוטף אחרי 7 באוקטובר זה הרבה יותר מורכב. יש חשש, יש חוסר ודאות, יש גם דור שלם שנמצא במילואים ועבורם זו לא אופציה בכלל".

בגלל חוסר הוודאות הזה, מוסיפה ברזלי, היא מרגישה שיש המון אנשים שיושבים על הגדר ומחכים. “מורכב להביא עכשיו סטודנטים לעוטף ולקריית שמונה”, היא מסבירה. “אחוזי ההרשמה לשנה א’ גם במכללת תל חי וגם במכללת ספיר ירדו באופן משמעותי - מה שמשפיע ישירות גם עלינו. אבל אני מקווה שבסופו של דבר נאכלס”.

גם עובדי וחברי עמותת איילים עברו חוויות קשות במתקפה הרצחנית. “מי שמנהל את תחום השינשינים שלנו הוא עידו ברדיצ’בסקי שאחיו וגיסתו, איתי והדר ז”ל, נרצחו בכפר עזה”, מספרת ברזלי. “הראל חיאל, שהיה חניך בשנת שירות ועסק בשיפוץ וחידוש הכפר בשדרות, איבד את שני אחיו, גידי ונועה ז”ל, שנרצחו במסיבת הנובה. היה לנו מערך פסיכולוגי התנדבותי למי שהיה זקוק לכך. למשל, לסטודנטיות וסטודנטים שחזרו משירות מילואים הצענו מפגשי תמיכה ועידוד בהובלת איש מקצוע”.

התקציב של עמותת איילים עומד בממוצע על 20 מיליון שקל בשנה ומתבסס על תמיכת משרד החינוך ועל תרומות, שלדברי ברזלי חיוניות לפעילות העמותה. “התרומות בשנה החולפת לא פחתו אלא דווקא עלו”, היא אומרת. “אנשים מאוד רוצים לתת, לעזור ולסייע, ואנחנו זרוע ביצועית מטורפת. השנה התקציב שלנו יהיה לדעתי סביב 30 מיליון שקל בגלל השיפוצים בכפרים. מפני שזו שנה של מלחמה והתקציב בממשלה מאוד לא בטוח, אז עד הרגע האחרון לא נדע כמה נקבל מהממשלה. לכן אנחנו מאוד תלויים בתרומות גם כדי לגייס יותר סטודנטים וגם כדי לסייע לקהילה”.